תביעה כנגד בזק ע"ס 2 מיליארד ש"ח שהוגשה ע"י משרדנו אושרה כייצוגית

בית המשפט אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד בזק ב-2 מיליארד שקל

הטענה – בזק לא דיווחה על הרפורמה וההפחתה בדמי הקישוריות בדיווח מיידי. השופטת: "אין ספק כי המידע בדבר חיוב בזק לספק למתחרותיה את שירותי הטלפוניה – הוא בגדר מידע מהותי".

"אין ספק כי המידע בדבר חיוב בזק לספק למתחרותיה את שירותי הטלפוניה – הוא בגדר מידע מהותי", קבעה שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א דניה קרת-מאיר שאישרה היום את הגשת התביעה הייצוגית נגד בזק על כך שלא ציינה כמהותי בדיווחיה סדרה של מהלכים שנוגעים לרפורמת השוק הסיטונאי ולהפחתת דמי הקישוריות.

את התביעה על סך שני מיליארד שקל הגישו עורכי הדין רונן עדיני ואפי שאשא בשם ע.א.ד.א ליעד אחזקות. לטענתם "בזק בחרה להעלים מציבור המשקיעים את אבדן ההכנסות הדרמתי הצפוי לה", ולכן עליה לפצותה. קרת-מאיר קיבלה את הטענה שמדובר בחומר "מהותי לגביו הייתה החברה צריכה לפרסם דיווח מהותי".

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

 

אושרה תביעה ייצוגית כנגד בזק ע"ס 2 מיליארד ש"ח שהוגשה ע"י משרדנו

התקבלה ייצוגית נגד בזק ב-2 מיליארד ש' בשל השוק הסיטונאי

התביעה בגין אי דיווח של בזק על רפורמת השוק הסיטונאי וגם על הפחתת דמי הקישוריות, בדיווח מיידי אך גם כאשר דיווחה על כך, הדבר נעשה בצורה מוצנעת על מנת לגמד את חשיבות הרפורמה.

ביהמ"ש הכלכלי אישר היום תביעה ייצוגית שהוגשה כנגד בזק בגין הטעייה בדיווחים בגין רפורמת השוק הסיטונאי.

התביעה הינה ע"ס 2 מיליארד שקל בגין העובדה שבזק לא דיווחה על רפורמת השוק הסיטונאי וגם על הפחתת דמי הקישוריות, בדיווח מיידי וגם כאשר היא דיווחה על כך, היא עשתה זאת בצורה מוצנעת תוך שניסתה לגמד את חשיבות הרפורמה הזו.

בזק טענה בתביעה כי הרפורמה אינה חשובה כל כך אינה מהווה "מידע מהותי" לציבור המשקיעים וכי היא לא היתה צריכה לדווח עליה יותר ממה שהיא עשתה בפועל.

השופטת דניה קרת מאיר דחתה מכל וכל את טענות בזק וקבעה כי כפי שטענה התובעת, באמצעות עורכי הדין רונן עדיני ואפי שאשא ממשרד רונן עדיני ושות, כי מדובר ברפורמה חשובה ומהותית שהיה בה כדי להשפיע על התוצאות העסקיות של בזק, ולכן בהחלט מדובר במידע מהותי שחשוב היה לדווח עליו לציבור המשקיעים.

לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס

אושרה תביעה ייצוגית שהוגשה ע"י משרדנו כנגד בזק ע"ס 2 מיליארד ש"ח

דרמה בבזק: אושרה תביעה ייצוגית נגד אלוביץ', הנדלר והחברה – ב-2 מיליארד שקל
במרכז התביעה, הטוענת לנזק שנגרם לבעלי המניות, עומדים הפחתת דמי הקישוריות ורפורמת השוק הסיטוני ■ בזק ובכיריה חויבו בינתיים בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 150 אלף שקל.

אחרי החקירה הפלילית והמעצרים המתוקשרים, וערב סיום עבודתה של סטלה הנדלר בבזק (445 +0%) – החברה ובכיריה ממשיכים להסתבך. בית המשפט הכלכלי בתל אביב אישר היום (ב') בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסכום של 2 מיליארד שקל נגד בזק ו-13 מבכיריה, בהם שאול אלוביץ' והנדלר. כעת ידון בית המשפט בתביעה הייצוגית עצמה ובנזק שנגרם לבעלי המניות. בזק ובכיריה חויבו בינתיים בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 150 אלף שקל.

במרכז התביעה עומדים שני אירועים מהותיים שאירעו בבזק ב-2013-2012: הפחתת דמי הקישוריות ורפורמת השוק הסיטוני. על פי הנטען, בזק לא דיווחה כנדרש על שני המהלכים המשמעותיים הללו – למרות שלכל אחד מהם יש השפעה מהותית ושלילית על עסקי החברה ועל תוצאותיה הכספיות. התובעת הייצוגית דרשה פיצוי על ההפסדים שנגרמו לבעלי המניות בגין מחדלי דיווח של בזק, ובגין הסתרת מידע מהותי מציבור המשקיעים.

רפורמת השוק הסיטוני, המכונה גם רפורמת הפס הרחב, נוגעת להחלטת שר התקשורת ממאי 2012 לקביעת מדיניות חדשה, באמצעות הקמת שוק סיטוני ופתיחת ענף התשתיות הקוויות לתחרות. באופן משלים לרפורמת השוק הסיטוני, מסר משרד התקשורת לבזק בפברואר 2013 מסמך שימוע בעניין הפחתת דמי הקישוריות.

הבקשה לאישור התביעה הייצוגית הוגשה בינואר 2015 על ידי עורכי הדין רונן עדיני ואפי שאשא בשם חברת ליעד אחזקות, שהיא בעלת מניות בבזק. בבקשה נטען כי בזק תיארה בפני ערכאות שיפוטיות את ההשלכות השליליות הקשות, הדרמטיות והעצומות של הרפורמות של משרד התקשורת על פעילותה – אולם תיאור זה לא בא לידי ביטוי בדיווחיה כחברה ציבורית, ודיווחיה החלקיים, המאוחרים והמטעים של בזק לציבור בעלי המניות היו שונים בעליל. עוד נטען כי בכירים בבזק מכרו את מניותיהם בתקופה שבה החברה לא מילאה את חובתה לדווח על אותם אירועים דרמטיים ועל השלכותיהם הצפויות.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון דה מרקר

 

 

משרדנו מייצג בתביעה ייצוגית כנגד כיל בגין מחיר מונופוליסטי מופרז לדשנים

לקריאת הכתבה באתר דה מרקר

פרשת הבונוסים למנהלי חברת כי"ל

בזכות הוצאת 15 סעיפים שהוגדרו כחד־פעמיים ושהקפיצו את הרווח הנקי, חילקה יצרנית האשלג בונוסים של 5.5 מיליון דולר לבכיריה ב־2014—2015. בקשה לתביעה נגזרת אילצה את כיל להקים ועדה בלתי תלויה שמתחה ביקורת על כך שההתאמה הגדולה ביותר שבוצעה בשל שביתת העובדים, התבצעה ללא ייעוץ חיצוני.
כיל הגישה השבוע לבית המשפט את דו"ח הוועדה הבלתי תלויה שהוקמה על ידי החברה במטרה להתמודד עם בקשה לאישור תביעה נגזרת בנוגע למענקים ששולמו לנושאי משרה בה על השנים 2015-2014. הדו"ח מספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של ישיבות הדירקטוריון ואל התהליכים שנוגעים לאחד הנושאים הרגישים ביותר שחברי דירקטוריון דנים בהם: הבונוס לנושאי המשרה בחברה.
מטרת הוועדה, שהוחלט על הקמתה בדצמבר 2016 על ידי דירקטוריון כיל, היתה לייעץ לדירקטורים בנוגע למכלול ההיבטים העולים מבקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה כחצי שנה קודם לכן על ידי עו"ד רונן עדיני. בבקשה נטען שההחלטות של ועדת התגמול והדירקטוריון של כיל חרגו ממדיניות התגמול של החברה, שהן נוגדות את טובת החברה והסבו לכיל נזק כולל של כ־5.5 מיליון דולר. עו"ד עדיני ביקש מבית המשפט להורות לנושאי המשרה שקיבלו את המענקים להשיב לחברה את הסכומים שהתקבלו, או לחילופין להורות לדירקטורים שאישרו את חלוקת המענקים לפצות את החברה על הנזקים שנגרמו לה לטענתו.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

עו"ד רונן עדיני התראיין בתוכנית העולם הבוקר ברשת, בענין תביעה ייצוגית כנגד רשות שדות התעופה בגין מונופול בדיוטי פרי (6.3.18)

לצפייה בראיון

דרישה מבזק ומהבנקים הנושים של יורוקום להתנגד להסדר הנושים הנותן פטור גורף לאלוביץ

הסדר סיידוף מעניק לאלוביץ' פטור מתביעות

כך טוען עו"ד רונן עדיני, המנהל את התביעה הנגזרת נגד שאול אלוביץ' והדירקטורים של בזק בגין עסקת בזק-yes. לטענתו, הפטור ניתן לאלוביץ' שלא כדין, מאחר שבעסקת בזק-yes הוא נטל לכאורה 500 מיליון שקל תמורה עודפת על השווי; עדיני גם דורש מהבנקים להתנגד להסדר עם סיידוף

"אל תסכימו להסדר שכולל פטור מתביעות לאלוביץ", כך דורש עו"ד רונן עדיני, המנהל את התביעה הנגזרת נגד שאול אלוביץ' והדירקטורים של בזק, בשל התנהלותם בעסקת בזק-yes.

עדיני תובע מבזק להגיש תביעה נגד אלוביץ' והדירקטורים בדרישה לפיצוי והשבה של 670 מיליון שקל. עו"ד עדיני טוען שבהצעת הרכישה וההסדר שהגיש נתי אלוביץ' על קבוצת יורוקום שולב סעיף פטור מתביעות לשאול אלוביץ', בעל השליטה בירוקום, וכך גם לבנו אור, דירקטור בחברות שונות בקבוצה.

עו"ד עדיני טוען כי הפטור ניתן לאלוביץ' שלא כדין, מאחר שבעסקת בזק-yes הוא נטל לכאורה 500 מיליון שקל תמורה עודפת על השווי של yes מבזק.

קבוצת יורוקום של אלוביץ' מתמודדת עם חובות גדולים למערכת הבנקאית, ובחודש נובמבר האחרון פנה בנק הפועלים לגביית החוב באמצעות המערכת המשפטית. פרט לחוב של כ־400 מיליון שקל לבנק הפועלים, יורוקום תקשורת חייבת כ־600 מיליון שקל לבנק דיסקונט וסכום נוסף של מעל 100 מיליון שקל לבנק הבינלאומי.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

עו"ד רונן עדיני דורש מדירקטוריון בזק להתנגד להסדר הנושים

במכתב ששלח לנציגי בזק הוא כותב שחובה עליהם להתנגד להסדר שמעניק פטור גורף מתביעות לשאול אלוביץ, וזאת לאור ממצאי החקירות נגדו ■ לדבריו, אם הדירקטורים לא יתנגדו להסדר שממלט את אלוביץ', תהיה זו הפרה של חובת האמונים מצדם

עו"ד רונן עדיני, שהגיש תביעה נגזרת נגד בזק והדירקטורים שלה בעקבות עסקת בזק-yes, דורש מבזק (שמיוצגת בידי עו"ד רונן מטרי) לצאת נגד הסדר הנושים שמציעה קבוצת סיידוף ליורוקום. הפנייה לבזק נסובה סביב הפטור הגורף שמעניק הסדר הנושים לשאול אלוביץ' בעל השליטה ביורוקום, מתביעות, ולכאורה גם מהתביעה הנגזרת שהגיש עו"ד עדיני בגין עסקת בזק-yes . עדיני גם פנה במכתב דומה לנציגי הבנקים שהם הנושים של יורוקום, הפועלים (עו"ד פיני רובין), דיסקונט (עו"ד אמנון לורך) והבינלאומי (עו"ד אורי גאון). במכתב ששלח עדיני לבזק, הוא כותב כי התביעה שהגיש בשם התובע גיל אמיד נסובה סביב עסקת בזק-yes ובמסגרתה נתבעים בעלי השליטה ודירקטורים בבזק בסך של למעלה מ-500 מיליון שקל, וזאת עוד לפני תיקונים שיבואו לאחר שהרשות לניירות ערך תפרסם את חומרי החקירה שלה בגין העסקה. עדיני כותב כי בזק שלחה לאחרונה ליורוקום דרישה לתשלום חוב של 120 מיליון שקל, אשר שולמו לה על-ידי בזק כמקדמות על חשבון התמורה הנוספת השנייה בעסקה בקשר עם
עמידת yes ביעדי תוצאות כספיות ב-2017-2015 .לדברי עדיני, ניתן להעריך שמכיוון שמדובר בחוב לא מובטח, סיכויי השבת הכספים במסגרת הסדר הנושים המוצע הם נמוכים, ובוודאי שאין השבה מלאה ואף לא קרוב לכך. הוא מציין כי בזק דיווחה שיורוקום מסרה לה כי אסיפות נושים צפויות להתקיים בסוף החודש. לאור זאת דורש עדיני שעו"ד מטרי יביא בפני בזק והדירקטורים שלה בדחיפות, את הדרישה שבזק תתייצב באסיפות הנושים ותתנגד להסדר הנושים המוצע, ובפרט תתנגד להתניות המוצעות הגורפות בו שמתייחסות לבעלי השליטה בבזק ובחברות בנות. לדברי עדיני, התביעה שלו מהווה נכס בעבור בזק, באשר היא עשויה להניב לקופת בזק מאות מיליוני שקלים. תהיה זו איוולת מוחלטת מצד בזק לוותר עליו, הוא אומר. עוד הוא כותב במכתב כי התביעה שהגיש אינה נכס של מי מהחברות בהסדר הנושים, ולכן נושי החברות אינם מוסמכים לוותר על תביעה נגזרת שכבר הוגשה ומתנהלת מזה כ-3 שנים, ולכן התניות הפטור שניתן לאלוביץ' ולבעלי תפקידים בבזק אינו כדין ואינו בסמכות. לדבריו, התניות הפטור שנתנה קבוצת סיידוף לאלוביץ' אינן הגיוניות, בלתי סבירות ופוגעות באינטרסים של בזק ובעלי מניותיה, וכל מטרתן למלט ולחלץ את בני משפחת אלוביץ' ומקורביהם מאימת תביעה נגזרת מבוססת – וככל הנראה גם מאיימת מבחינתם. לדברי עדיני, הפטור הגורף שנותן סיידוף לאלוביץ' מייצג את הממשל התאגידי הלקוי והפסול שאפיין את בזק בתקופת אלוביץ' ואשר הוביל לחקירה פלילית בנושא, ולכן הסכמה של בזק
לפטור תהווה עדות לכך שכלום לא השתנה בבזק, גם כאשר הבעלות אמורה לעבור לידי גורם חדש.
לטענתו, בנסיבות אלה הסכמת בזק לפטור גורף תהווה מעשה חסר אחריות, רשלני וכזה המנוגד לטובת בזק ובעלי מניותיה. עו"ד עדיני טוען כי למען הסר ספק, במקרה שבזק תימנע מלהתנגד להסדר הנושים המוצע ובפרט תימנע מלהתנגד לפטור לאלוביץ', תהא זו לא רק הפרת חובת הזהירות מצד הדירקטורים של בזק אלא אף הפרת חובת אמונים מצידם כלפי בזק, והדבר יצדיק הגשת תביעה נגזרת חדשה שבמוקדה תעמוד הימנעות בזק מלעמוד על זכויותיה בהסדר הנושים המוצע.

לקריאת הכתבה באתר גלובס

הפינאלה של התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש-מעריב

לפי הפשרה שהושגה בנגזרת נגד צמרת דסק"ש בגין רכישת "מעריב", הנתבעים ישלמו סכום נוסף לתובע ובאי-כוחו – לפי קביעת ביהמ"ש

"אין לכחד, ההליך שהוביל להגשת הסכם הפשרה, והדיונים בהסכם הפשרה, לא התאפיינו בהרמוניה ובשיתוף פעולה בין באי-הכוח בתביעה הנגזרת לבין החברה ובאי-כוחה. למרות שלכאורה בשלב שבו אנו מצויים, אין ניגודי אינטרסים בין החברה לבין מגישי התביעה הנגזרת, שכן אלה כאלה אמורים להיות מעוניינים בהשאת הערך שיושג לטובת החברה, הרי שבמהלך המשא-ומתן ביחס להסכם הפשרה נתגלעו ביניהם פערים, מחלוקות ואף עוינות. על כך יש להצטער, ובמיוחד יש להצר על כך שמחלוקות בדבר כדאיות הפשרה גלשו להטחת האשמות ועלבונות שאינם במקומם. אסתפק בציון התרשמותי כי באי-הכוח בתביעה הנגזרת פעלו לכל אורך ההליך באופן מסור ומקצועי, וכי הם ראויים לתודה ולהוקרה על ההישג המרשים שהשיגו לטובת החברה".

כך כותב השופט עופר גרוסקופף בפסק הדין, שבמסגרתו החליט לאשר את הסכם הפשרה שהושג בתביעה הנגזרת בפרשת עסקת רכישת "מעריב" על-ידי חברת דסק"ש. העוינות בין התובעים לנתבעים, שאליה התייחס השופט בפסיקתו, התעוררה על רקע הטענות של באי-כוח התובעים כי הסדר הפשרה הושג בחטף, מאחורי גבם וללא הסכמתם.

לפי הסכם הפשרה שהושג, הנתבעים – בעל השליטה לשעבר בחברה, נוחי דנקנר, הדירקטורים לשעבר ונושאי משרה – ישלמו סך של 100 מיליון שקל לקופת דסק"ש, ובנוסף – גמול לתובעים שהגישו את התביעה הנגזרת ושכר-טרחה לבאי-כוחם – כפי שיקבע בית המשפט. סכום שכר-הטרחה והגמול לתובע טרם נקבעו, וכעת על הצדדים להגיש טיעונים בעניין זה לבית המשפט, על-מנת שיכריע בעניין.

חילופי האשמות

התביעה הנגזרת הוגשה לפני מספר שנים לבית המשפט על-ידי בעל מניות מיעוט בדסק"ש – באמצעות עוה"ד רונן עדיני ורם דקל – נגד נוחי דנקנר ונגד דירקטורים אחרים בחברה, שהחליטו ב-2011 על קניית עיתון "מעריב" , שגסס אז, בהשקעה של 147 מיליון שקל.

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר גלובס