"המתנגדים לעסקת בזק-yes מתבקשים למסור עדות"

עו"ד רונן עדיני, שהגיש בקשה לתביעה נגזרת נגד בזק, מבקש מבית המשפט באופן חריג להזמין לעדות את רמי נומקין ודודו מזרחי בשל התנגדותם לעסקת בזק

בשל התנגדותם לעסקת בזק-yes, פנה עו"ד רונן עדיני לבית המשפט ומבקש להזמין לעדות את הדירקטור רמי נומקין ואת המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים לשעבר של בזק, דודו מזרחי במסגרת התביעה הנגזרת שהגיש נגד בזק ואשר מתבררת בשנתיים האחרונות במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בת"א.

מדובר בצעד חריג ויוצא דופן בתביעות נגזרות ואולם לנוכח חומרת הפרשה, החליט עדיני שיש לזמנם לעדות. הדירקטורים הנתבעים מתנגדים בתקיפות להזמנת מזרחי ונומקין לעדות. השופטת רות רונן, שנה בתיק, קקבע כי הבקשה תידון בדיון שייערך בנושא בתחילת יולי הקרוב.

בבקשה נטען כי זימון שני העדים דרוש לבירור הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ועל מנת שניתן יהיה לשפוך אור על ההליכים והשיקולים שהובילו לאישור עסקת yes, כמו גם על מידת מעורבותו של בעל השליטה בהליך.

לגבי נומקין, נכתב כי כבר בישיבת הדירקטוריון מיום 27.10.2013, שבה הוחלט למנות את הוועדה המיוחדת, הוא ביקש להתנהל בזהירות מפוכחת בבחינת העסקה וציין כי מדובר ב- "עסקת בעלי עניין מובהקת ביותר", שכדי להחליט להתקשר בה – "חייבים להתנתק ממגבלות של זמן".

נומקין אף ציין באותה ישיבה כי "יש לי הרבה שאלות לגבי העסקה הזאת ואני מבקש שיבחנו אותן בטרם המיזוג יעלה לאישור הדירקטוריון". בסיום אותו דיון חזר נומקין ואמר "כל התרחישים צריכים להיות על השולחן. העליתי על הכתב הרבה מאד נקודות ואני אציג אותן לוועדה באחת מישיבותיה". למעשה, עמדה זו שהציג נומקין עמדה בניגוד לקונספציה השגויה שבה היו שבויים יתר הדירקטורים (כולל חברי הוועדה המיוחדת) לפיה קיים (כביכול) לחץ זמן לביצוע העסקה. קונספציה שהוזנה מלחץ הזמן המלאכותי שהפעילה מנכ"לית בזק סטלה הנדלר (בשליחות בעל השליטה, שאול אלוביץ').

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר גלובס

"הפרוטוקולים של עסקת בזק-יס: מי התנגד, מי תמך"

הפרוטוקולים חושפים את הוויכוח על השווי של yes ■ מריל לינץ' המליץ על תג מחיר של 250-350 מיליון שקל, אך מנכ"לית בזק סטלה הנדלר התעקשה: "3.5 עד 4 מיליארד שקל"

הדיונים בדירקטוריון בזק על עסקת בזק-yes עשויים לשפוך אור על התנהלות הדירקטורים בחברה ולענות על השאלה אם אכן פעלו למקסם את רווחיו של בעל השליטה בחברה שאול אלוביץ' במסגרת העסקה. מהפרוטוקול שמתפרסם כאן באופן בלעדי, עולה כי חברי הדירקטוריון פעלו בניגוד לחוות הדעת של בנק ההשקעות מריל לינץ' ובניגוד לעמדותיהם של אנשי אגף הכספים בחברה.

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר גלובס

עו"ד רונן עדיני המייצג בתביעה הנגזרת בין עסקת בזק- יס טוען: "עסקת בזק־yes אושרה למרות כל סימני האזהרה"

קרנות הפנסיה התנגדו, הערכות שווי הצביעו על שווי נמוך יותר לאחזקות של יורוקום ב־yes ומסיבה לא ידועה בזק העדיפה לא לבחור בחלופה שהיתה מעניקה לה את השליטה בחברת הלוויין בחינם. דגלים אדומים התנוססו בזמן אמת מעל העסקה שהביאה את אלוביץ' לחדר החקירות.

העסקה שבה רכשה בזק מיורוקום, שבאמצעותה שולט שאול אלוביץ' בבזק, את המניות של yes ב־2015, ושבגללה נחקר אתמול אלוביץ' ברשות ניירות ערך, היא עסקה שמעל לראשה התנוססו סימני שאלה רבים בזמן אמת.

1. החלופה שבזק בחרה לא לממש

ביוני 2015 מימשה בזק, שהחזיקה עד לאותה העת ב־49.8% ממניות yes, אופציה לרכישת 8.6% מהמניות מיורוקום, שהחזיקה אז ב־50.2% מ־yes, ללא תמורה. במקביל, בזק רכשה את יתרת האחזקות של יורוקום בחברה תמורת 680 מיליון שקל במזומן. בנוסף, בזק התחייבה לשלם ליורוקום עוד 370 מיליון שקל באופן מותנה: 200 מיליון שקל כנגד השימוש לצורכי מס שבזק תוכל לעשות בהפסדים של yes ו־170 מיליון שקל עבור התוצאות העסקיות של yes בשנים 2015—2017, לפי עמידה ביעדים (שבהם yes עמדה ב־2015 ו־2016 ושכעת רשות ני"ע חושדת כי החברות שיחקו עם המספרים כדי שחברת הלוויין תעמוד ביעדים). בזק התחייבה לשלם סכום כולל של 1.05 מיליארד שקל עבור חלקה של יורוקום ב־yes.

לבזק היתה אופציה אחרת וזולה לרכוש את השליטה ב־yes – לממש את האופציה לרכישת 8.6% מהחברה ללא תמורה. משום מה בזק לא בחרה בחלופה הזו.

2. הערכת השווי שלא הצדיקה את המחיר

לפי הדו"חות הכספיים של בזק, השווי ההוגן של ההשקעה של החברה ב־yes, לפני עסקת הרכישה, הוא 1.07 מיליארד שקל — מעט גבוה יותר מהתמורה הכוללת שבזק שילמה ליורוקום. הנתון הזה עשוי ליצור את הרושם שהחברה עשתה עסקה הוגנת ושאם מישהו צריך להרגיש מקופח, הרי שמדובר באלוביץ' בעל השליטה ביורוקום ולא אלוביץ' בעל השליטה בבזק. אולם מהבקשה לתביעה נגזרת שהוגשה לבית המשפט על ידי עו"ד רונן עדיני בחודש מרץ 2015, עולה כי בפני דירקטוריון בזק הונחו הערכות שווי שונות של פרופ' אמיר ברנע ושל בנק ההשקעות מריל לינץ' שהצביעו על כך ששווי אחזקות יורוקום שעליו בזק שילמה במזומן נמוך הרבה יותר: לפי תרחיש אחד, העריך מריל לינץ' שהאחזקות שוות 200 מיליון שקל בלבד ולפי תרחיש שני הן שוות 487 מיליון שקל לכל היותר (בנטרול תמחור הסינרגיה וניצול ההפסדים לצורכי מס). לפי ברנע, האחזקות שוות 290 מיליון שקל.

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר כלכליסט

"רשות ני"ע פשטה על משרדי בזק; אלוביץ' עוכב לחקירה"

רשות ני"ע פשטה על משרדי בזק; אלוביץ' עוכב לחקירה

"גלובס" חשף שיורוקום אילצה את yes להקפיא תשלומים לספקים כדי לעמוד ביעדים ו"לסדר" לאלוביץ' 140 מיליון שקל ■ אינטרנט זהב דוחה הנפקה■ ניתוח "גלובס":עסקת yes ותולדות הריח הרע

רשות ניירות ערך הודיעה כי פתחה הבוקר (ג') בחקירה גלויה נגד חברת בזק. חקירה זו עוסקת בחשדות לביצוע עבירות על-פי חוק ניירות ערך ועל-פי חוק העונשין הנוגעות לעסקאות הקשורות לבעל השליטה, עסקאות אותן "גלובס" חשף. חוקרי הרשות פשטו על משרדי בזק ומשרדי yes ועיכבו לחקירה במהלך הלילה את בכירי קבוצת בזק, ובראשם בעל השליטה שאול אלוביץ, כמו גם את מנכ"ל yes רון אילון.

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר גלובס

"רשות ני"ע פשטה על משרדי בזק ו-yes; החשד: מצגי שווא באישור רכישת חברת הלוויין" (כלכליסט 20.6.17)

רשות ניירות ערך חקרה היום את בעל השליטה בקבוצת בזק, שאול אלוביץ' ובכירים נוספים. הרשות תבחן את הערכת השווי שניתנה לחברת yes ומסמכים נוספים במטרה לגלות האם עסקת הענק לרכישת השליטה בחברת הלוויין בוצעה כדין.

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר כלכליסט

 

השופט האלמוני נגד "הפישמניסטים" מפירמות עורכי הדין הגדולות: מי ינצח?

החשיפות בפרשת פישמן לימדו את הציבור שקיימת בישראל מערכת, שיטה משומנת, שמעבירה באמצעות מגוון דרכים כספים מכיסי הציבור לכיסיהם של חברים במועדון מצומצם. האם שופט אחד יצליח לעמוד מול הסחף – ולסדוק את חומת ה"פישמניזם"?

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

משרדנו מייצג חברה ישראלית מול תאגיד זר במאבק על סמכות שיפוט בישראל

חברת תדביק הגישה תביעה בישראל נגד חברה בינלאומית – אך החברה הזרה טענה כי לפי ההסכם ביניהן, רק בית משפט בהולנד יכול לדון בסכסוך. בית המשפט בישראל דחה את הטענה וקבע כי תנאי בחוזה שנותן סמכות לבית משפט זר, צריך להיות מפורש וברור

פסק דין שניתן שלשום בבית המשפט המחוזי בתל אביב מדגיש את החשיבות של ניסוח נכון ומדויק במקרים שבהם חברות מחליטות בהתקשרויות ביניהן להתנות את מקום השיפוט במקרה של תביעות.

חברת תדביק, שעוסקת בתחום המדבקות, הגישה תביעה כספית נגד החברה הבינלאומית אייברי דניסון (AD) וחברות בנות שלה. תדביק טוענת כי נגרם לה נזק של 4 מיליון שקל כתוצאה ממדבקות פגומות שסיפקו לה הנתבעות.

AD הגישה בקשה לסלק את התביעה על הסף בטענה שאין לבית המשפט בישראל סמכות לדון בתביעה בשל תנאי בהסכם בין הצדדים, שמקנה את סמכות השיפוט לבית המשפט בהולנד. תדביק טענה מנגד, באמצעות עו"ד רונן עדיני, כי הנתבעות הציגו עצמן כחלק מתאגיד בינלאומי המונה חברות רבות הפרושות על פני כמה מדינות ואינו מזוהה עם מקום מסוים. לפי טענתה, תדביק מעולם לא הסכימה לתנאי לגבי מקום השיפוט ולא היתה מודעת לתנאי כזה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון דה מרקר

עו"ד רונן עדיני בראיון לעיתון בנושא אחריות דירקטורים

מאז פסק הדין שקטל את הדירקטורים של דסק"ש בפרשת רכישת מעריב ניכרת התמתנות כלפיהם. האם בית המשפט לוקח צעד לאחור או שהוא עדיין רואה בהם אחראים לנעשה בחברות?

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון כלכליסט

 

אושר כתב תביעה מתוקן בתביעה הנגזרת בשל עסקת בזק-yes

מהבקשה עולה חשד לכאורה לפגמים בעבודת ועדת הביקורת ודירקטוריון בזק שאישר את מכירת מניות yes ליורוקום ■ השופטת רות רונן כתבה על הבקשה: "יסודית, רצינית ומעמיקה"

התפתחות משמעותית בתביעה הנגזרת נגד בזק, במסגרת עסקת בעלי העניין שבה רכשה בזק את חלקה של יורוקום בחברת yes. שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב,רות רונן, אישרה בסוף השבוע שעבר לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן, לאחר שהגיעה למסקנה כי בקשתו "יסודית, רצינית ומעמיקה".

בנימוקים לבקשה מצביע התובע על סעיפים שהתבררו מגילוי מסמכים המצביעים לכאורה על מעורבות רבה של הנהלת בזק בהליך קבלת ההחלטות בוועדה המיוחדת של הדירקטוריון שאישרה את העסקה, ובעבודה של חברת מריל לינץ', שנשכרה על-ידי בזק לטובת ביצוע הערכת השווי של חברת הלוויין.

פרטים נוספים העולים מהבקשה מצביעים לכאורה על חשד לפגמים וכשלים בעבודת ועדת הביקורת ובעבודת דירקטוריון בזק שאישר את העסקה. בבקשה נכתב כי עמיקם שורר ואור אלוביץ', דירקטורים בבזק (שורר הוא מקורבו של בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' ויד-ימינו; אור אלוביץ' הוא בנו של בעל השליטה), נמצאו בניגוד עניינים בעת שניהלו משא-ומתן מול ועדת הדירקטוריון, שניהלה את המשא-ומתן. מצד אחד, השניים שימשו כדירקטורים בבזק שאמורים היו לדאוג לאינטרסים של בזק, ומאידך פעלו כמוכרים של מניות יורוקום.

התובע גיל אמיד, באמצעות עו"ד רונן עדיני, תבע את בזק בתביעה נגזרת על סך מיליארד שקל, בטענה כי עסקת בזק-yes הייתה אחת מעסקאות בעלי העניין הבעייתיות ביותר בשנים האחרונות, ולפיה בזק שילמה לבעלת השליטה בה, יורוקום, סכום של מיליארד שקל עבור אחזקותיה ב-yes (כ-50%) – סכום שאושר ועומד בניגוד מוחלט להערכות שווי בלתי תלויות שעמדו לנגד עיניהם של הדירקטורים בחברה שאישרו את העסקה. משמעות התביעה הנגזרת היא שבזק נדרשת לתבוע את הדירקטורים שלה, במקרה שיימצא כי פעלו בניגוד לאינטרסים של החברה.

לקריאת הכתבה באתר גלובס

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון גלובס