האם בדירקטורים לשעבר בדסק"ש ישלמו 100 מיליון שקל או יחויבו ביותר? (דהמרקר 20.8.17)

לקריאת הכתבה

משפט שדה: העליון בשירות דסק"ש (כלכליסט 6.8.17)

פסק דין חדש של העליון מהשבוע שעבר משרת את דסק"ש במאבקה מול התובע הנגזר

1. עניין של עיתוי

פסיקת העליון מגיעה בדיוק בזמן הנכון עבור דסק"ש

"האם יש לחברה זכות עמידה עצמאית בשלב ניהול התביעה הנגזרת?" לשאלה זו משיב בית המשפט העליון: "תשובתי על כך היא בחיוב. תוצאה זו מתבקשת לנוכח העובדה שהחברה ממשיכה לפעול כאישיות משפטית נפרדת, גם לאחר אישור הבקשה לתביעה נגזרת". פסק הדין ניתן בשבוע שעבר. אפריקה ישראל, באמצעות עוה"ד בעז בן צור ודקלה סירקיס, טענה כי התובע הנגזר מתנהל באופן המעיד על ניגוד עניינים בינו לבין החברה, ולכן יש להתיר לחברה זכות עמידה עצמאית ונפרדת. פסק דין זה נפל בעיתוי מושלם מבחינת דסק"ש שנקלעה לעימות קשה מול ב"כ התובע הנגזר בעניינה, עוה"ד רונן עדיני ורם דקל שבקשתם לאישור התביעה בעסקת רכישת מעריב התקבלה בהחלטה נוקבת של השופט עופר גרוסקופף.

2. מי מייצג?

שופט העליון סולברג פסק בעניין פיצול האישיות בייצוג

החלטת דירקטוריון דסק"ש להתפשר עם הדירקטורים הנתבעים עוררה מהומה רבתי באולמו של גרוסקופף, בעיקר בשל טענת עדיני ודקל שהפשרה — 100 מיליון שקל שישולמו לחברה בעיקר בידי הביטוח של הנתבעים — נרקמה מאחורי גבם. מצדדי הפשרה טענו כי שיקולי שכר טרחה מניעים את התנגדותם. עדיני ודקל טענו שהאמינו כי ניתן היה לקבל יותר וממילא שכר הטרחה הוא בשיקול דעת השופט.

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר כלכליסט

התביעה על עסקת "מעריב": הדירקטורים מציעים לשלם 100 מיליון שקל, 15% מכיסם (דה מרקר 20.7.17)

בדיון סוער שהתקיים אתמול בבית המשפט התברר כי בדירקטורים בדיסקונט השקעות שנתבעו בשל רכישת "מעריב" סגרו עסקה עם המגשרת, השופטת הילה גרסטל, מאחורי גבם של עורכי הדין שהגישו את התביעה. לפי ההסכם, הדירקטורים ישלמו לחברה 100 מיליון שקל.

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון דה מרקר

מהומה בדיון בתביעת דסק"ש-מעריב: "סגרו הסכם פשרה מאחורי גבנו. זהו מעשה נבלה" (כלכליסט 19.7.17)

עורכי הדין המייצגים את התובע בתביעה הנגזרת שהוגשה בעקבות מכירת מעריב הופתעו לגלות כי דירקטוריון החברה הוביל מהלך להגשת הסדר פשרה מבלי לערב אותם בכך. הדבר הוביל להטחת האשמות בין הצדדים בעקבותיה החליט השופט גרוסקופף לפנות את אולם ביהמ"ש.

דיון סוער התקיים היום (ד') בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד דסק"ש בעקבות מכירת מעריב הביאה להטחת האשמות שלא זכורה כמותה, ובעקבותיה החליט השופט עופר גרוסקופף לפנות את אולם בית המשפט. המהומה קמה בעקבות הניסיון של דסק"ש והדירקטורים להעביר הסכם פשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה על ידי התובע רמי אוסטרובסקי מבלי לשתף או לקבל את הסכמת באי כוחו, עוה"ד רונן עדיני ורם דקל. בסופו של דבר החליט השופט לדחות את החלטתו עד שדסק"ש תעביר לעדיני ודקל את פרוטוקול הישיבה שבה גובש ההסדר.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

קנר ודירקטורים בדסק"ש ישלמו 100 מ' ש' בגין עסקת מעריב? (גלובס 19.7.17)

הסדר פשרה: נוחי דנקנר, בעל השליטה ויו"ר דסק"ש לשעבר, והדירקטורים בדסק"ש מוכנים לשלם 100 מיליון שקל – מתוכם 4 מיליון דולר מכיסם הפרטי – לטובת סגירת התביעה הנגזרת שהוגשה נגדם בגין רכישת "מעריב".

האם נוחי דנקנר, בעל השליטה ויו"ר דיסקונט השקעות לשעבר, והדירקטורים בדסק"ש ישלמו 100 מיליון שקל – מתוכם 4 מיליון דולר מכיסם הפרטי – לטובת סגירת התביעה הנגזרת שהוגשה נגדם בפרשת עסקת "מעריב"? שאלה זו עמדה בלב דיון סוער שהתקיים היום (ד') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרת התביעה הנגזרת המתנהלת נגד דנקנר ונגד הדירקטורים לשעבר יאיר אורגלר ואלי כהן, בטענה כי עסקת הרכישה וההשקעה ב"מעריב" גרמה נזקים חמורים לדסק"ש. במהלך הדיון התברר כי לאחרונה גיבשו הצדדים לתביעה הסדר פשרה, במסגרתו נקבע כי הדירקטורים ישלמו לדסק"ש סכום כולל וסופי בסך 100 מיליון שקל לצורך סיום ההליכים. ההסדר הושג בעקבות הליך גישור שהתנהל בפני השופטת בדימוס הילה גרסטל, וביום ראשון האחרון הושגה פריצת דרך במשא-ומתן, הן לגבי הסכום שישלמו חברות הביטוח והן לגבי סכום ההשתתפות העצמית שישלמו הדירקטורים – שעומד על 4 מיליון דולר מכיסם. מדובר בסכום חריג ויוצא דופן, שנקבע לאחר שחברות הביטוח טענו במסגרת הגישור כי אין כיסוי ביטוחי לדירקטורים, לאור העובדה שבהחלטת השופט עופר גרוסקופף, אשר אישרה את ניהול התביעה הנגזרת לפני כשנתיים, נקבע כי הדירקטורים פעלו בפזיזות. על-פי ההסדר שגובש, שכר-הטרחה של עורכי הדין של התובע והגמול לתובע היו אמורים להישאר לשיקולו של בית המשפט. ואולם, במהלך הדיון הבוקר התברר כי עורכי הדין של התובעים כלל אינם תומכים בהסדר. התובעים טענו כי ההסכם שגובש בגישור – בהובלתם של עורכי הדין גיורא ארדינסט ואהרן מיכאלי ממשרד גולדפרב-זליגמן, רם כספי, גיל אוריון וצביקה אגמון, בפני המגשרת גרסטל – נעשה תוך עקיפתם, ושהם דרשו בגישור שסכום הפשרה יעמוד על 147 מיליון.

במהלך הדיון התקיימו חילופי דברים קשים בין עורכי הדין של דסק"ש, אביתר קנולר ואהרון קאופן (היועץ המשפטי של דסק"ש), שהאשימו את עורכי הדין של התובעים, רונן עדיני ורם דקל, כי ההתנגדות שלהם להסדר נובעת מכך שדסק"ש לא הסכימה לשלם להם שכר-טרחה בהיקף 20% מהסדר הפשרה – בסך 20 מיליון שקל. לטענת קנולר וקאופמן, עורכי הדין של התובעים לא מייצגים עוד את האינטרס של דסק"ש אלא את האינטרס האישי שלהם.

עורכי הדין עדיני ודקל, המייצגים כאמור את התובעים, מחו על ההאשמות וטענו כי התנגדותם להסדר היא עניינית ונובעת מכך שניתן להשיג סכום גבוה יותר במסגרת הפשרה, בסך של כ-147 מיליון שקל החזר לדסק"ש, או לכל הפחות סכום שנמצא בטווח של בין 100 ל-147 מיליון שקל.

לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס

דיון סוער בתביעת הענק על עסקת מעריב: האם הדירקטורים ישלמו 100 מיליון שקל (דה מרקר 19.7.17)

דיון סוער באולמו של השופט גרוסקופף – על מתווה הפשרה שגובש אצל המגשרת הילה גרסטל ולפיו הביטוח של הדירקטורים שאישרו את העסקה ישלם לדסק"ש 100 מיליון שקל.

דיון סוער התנהל הבוקר באולמו של השופט עופר גרוסקופף בנוגע להסכם פשרה שמתגבש בימים האחרונים בתביעה הנגזרת שהוגשה לבית המשפט בעקבות העסקה הכושלת לרכישת מעריב. באחרונה ניהלו ביניהם הצדדים הליך גישור בפני המגשרת, השופטת לשעבר הילה גרסטל. בגישור הוסכם כי הביטוח של הדירקטורים ישלם לחברת דסק"ש סכום של 100 מיליון שקל. דירקטוריון חברת דסק"ש התכנס אתמול (ג) ואישר את העסקה הזו, אך הבוקר בבית המשפט התנגדו עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, שהגישו את התביעה הנגזרת. הם טוענים כי יש לחייב את הדירקטורים (למעשה את הביטוח שלהם) לשלם סכום גבוה יותר- של 147 מיליון שקל. בדיון התפתח ויכוח חריף. עורכי הדין של הדירקטורים, אליהם הצטרפו גם עורכי הדין של החברה, טענו כי הסיבה להתנגדות נעוצה בשכר הטרחה של עדיני ודקל – אך עדיני ודקל טוענים מצדם כי הם מתנגדים עקרונית להסכם. אם הדירקטורים לא יצליחו להתפשר בסופו של דבר, יש סיכוי שהם יצטרכו לשלם את הסכום הזה מכסם הפרטי, שכן השופט עופר גרוסקופף קבע כשקיבל את הבקשה לאישור התביעה הנגזרת כי הם כי התנהלו בפזיזות – התנהלות שהביטוח שלהם אינו
מכסה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

 

 

הדירקטורים בדסק"ש מוכנים לתשלום של 100 מיליון שקל לסילוק התביעה הנגזרת (כלכליסט 18.7.17)

ל"כלכליסט" נודע כי השופטת בדימוס הילה גרסטל, המשמשת כמגשרת בתביעה שהוגשה בעקבות רכישת מעריב, גיבשה הצעת פשרה; בינתיים, עורכי הדין התובעים מסרבים – ודורשים סכום גבוה יותר; מרבית התשלום יכוסה על ידי חברת הביטוח

3 דירקטורים של חברת דסק"ש ובהם נוחי דנקנר, מוכנים לתשלום של סכום עתק כ-100 מיליון שקל, תמורת סילוק התביעה הנגזרת שהוגשה נגדם בנוגע לרכישת מעריב – כך נודע לכלכליסט. מרבית הסכום יגיע מחברת הביטוח של הדירקטורים ורק מקצתו מהדירקטורים
עצמם.

הצעת הפשרה הזו גובשה בתיווכה של נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז בדימוס, הילה גרסטל, שמשמשת כמגשרת בין הצדדים. אלא שככל הידוע ההצעה לא מקובלת בשלב זה על עורכי הדין המייצגים את התובע רמי אוסטרובסקי שסבורים כי הם יכולים להשיג סכום אפילו יותר גבוה. כ-%10 מהסכום שיושג בפשרה יהווה את שכר הטרחה של עורכי הדין, עו"ד רם דקל ועו"ד רונן עדיני. התביעה הנגזרת עניינה טענה לרשלנות חמורה שהפגינו הדירקטורים ברכישת מעריב מהכשרת הישוב במרץ 2011 וסכומה 368 מיליון שקל. היא הוגשה נגד נוחי דנקנר, אליהו כהן, אבי פישר, ניב אחיטוב, יצחק מנור, צבי לבנת, חיים גבריאלי, זהבה דנקנר, דורי מנור, שאול בן זאב, רפי ביסקר, מרק שימל ויאיר אורגלר.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

 

רשות ניירות ערך: "לעכב את התביעה הנגזרת נגד בזק" (דה מרקר 17.7.17)

הבקשה לתביעה הנגזרת הוגשה במארס 2015 בסמוך לאישור עסקת רכישת יתרת המניות של yes מיורוקום ■ לאור החקירה הגלויה שנפתחה לפני כחודש, השופטת רות רונן ביקשה את עמדת הרשות בשאלה האם להמשיך ולקיים את ההליך

שבועיים אחרי שהשופטת הכלכלית רות רונן ביקשה מרשות ניירות ערך את עמדתה בעניין ניהול התביעה הנגזרת נגד בזק, הודיעה הבוקר הרשות לבית המשפט כי "נוכח העובדה שמדובר בחקירה מורכבת, מסועפת ומרובת מעורבים, אשר מצויה אך בראשיתה, עמדת הרשות היא שיש לעכב בעת הזו את התקדמותו של ההליך". מדובר בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה על ידי גיל אמיד, באמצעות עו"ד רונן עדיני עוד במארס 2015 ,בסמוך לאישור עסקת רכישת יתרת המניות של yes מיורוקום (שבבעלות שאול אלוביץ') על ידי בזק, אף היא בשליטת אלוביץ'. בבקשה נטען, בין השאר, כי התמורה ששילמה בזק ליורוקום עבור yes היתה מופרזת, בלתי־הוגנת ובלתי סבירה כלכלית מבחינת בזק, וכי המשיבים – בזק, בעל השליטה שאול אלוביץ' ודירקטורים – הפרו את חובת האמון והזהירות שלהם כלפי בזק כאשר אישרו את העסקה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

אימפריות נופלות: מאיש עסקים אנונימי לטייקון – והקריסה לחובות (חדשות ערוץ 10, 3.7.17)

אילן בן דב פרץ לתודעה הציבורית עם רכישת "פרטנר" ב-2009 והפך מאיש עסקים אנונימי לאחת הדמויות הבולטות במשק. לאחר מכן הגיעה הנפילה ובן דב לא הצליח להחזיר חובות של מאות מליונים שעומדים במרכזן של תביעות משפטיות •

גם אחרי שהטייקונים כבר קרסו ואיבדו שליטה בפירמידות שלהם, כמעט כל אחד ואחד מהם נמצא בימים אלה במאבק. כיצד הפך אילן בן דב מאיש עסקים אנונימי, לטייקון בנסיקה עם רכישת "פרטנר" וקרס לחובות לאחר מכן.

ככל שצוללים לתוך תהליכי קבלת ההחלטות, משיכת הדיבידנדים, והעסקאות כושלות – בתי המשפט מתמלאים בשנים האחרונות בתביעות שמוגשות נגד הטייקונים ובעלי התפקידים שהיו לצדם.

הטענה העיקרית בתביעה שהוגשה לפני כחודשיים נגד אילן בן דב ובעלי תפקידים בחברת "סאני" שדרכה מכר בארץ את מכשירי סמסונג – היא כי בזמן שהחברה כבר נקלעה לקשיים אילן בן דב מבקש מהדירקטוריון שיאשר לו לוותר על תביעה נגד חברה אחרת – או במילים פשוטות לזרוק לפח סיכוי למאות מיליוני שקלים. המטרה של בן דב הייתה במקום לתבוע – לנסות ולסגור עם אותה חברה עסקה מול חברה אחרת שלו.

עו"ד גיא גיסין שהגיש תביעה נגד אילן בן דב אמר: "הסיטואציה שבה אילן בן דב, באופן אישי, הוא זה שמנהל את העסקים והוא היחיד, לבדו, בלי שום פיקוח אמיתי של מישהו לידו, אפשר לו להגיע אחרי זה לשולחן הדירקטוריון ולשכנע אנשים בלי בדיקה, בלי בקרה ראויה"

בכל חודש כל אחד מאיתנו מפריש מהמשכורת כסף לפנסיה. הגופים שמחזיקים את אותם חסכונות שלנו מחפשים היכן להשקיע אותם כדי שיוכלו לצבור ריבית – הריבית האפסית בבנקים בעשור האחרון היא אחת הסיבות לכך שחלק גדול מהכספים האלה מושקע בבורסה – בה נסחרות החברות הציבוריות, גם אלה של הטייקונים. כיוון שמדובר בכספי ציבור הליך קבלת ההחלטות בכל חברה ציבורית מתנהל תחת פיקוח של חברי הדירקטוריון.

עו"ד אופיר נאור שהגיש תביעה נגד בן דב ובעלי תפקידים בחברת "סקיילקס" אמר: "אנחנו רואים שומרי סף, דירקטורים שאמורים להיות מקצועיים, לכאורה, אמורים להיות מנוטרלי אינטרס, ואמורים לראות את טובת החברה, וכאן אנחנו רואים רף ביקורת מאד מאד נמוך שלהם".

מוסיף עו"ד רונן עדיני שהגיש תביעה על עסקת בזק-יס: "הם הבינו את כללי המשחק. שאם הם יתנהגו יפה ויאשרו את מה שהם צריכים לאשר ולא ישאלו יותר מדי שאלות אז יביאו אותם לעוד חברה, כי הרי לפישמן ולדנקנר ולאלוביץ' ולכולי וכולי, לכולם יש שורה שלמה של חברות. זה קונצרנים".

להמשך קריאה וצפייה בכתבה המלאה 

חקירה נגד יו"ר 'בזק' (12.7.17 רדיו 103FM )

מומחה שוק ההון: "בזק הסכימה לשלם מיליארד ש' על חברה שהיא קבעה ששווה 200 מיליון"

מומחה לשוק ההון עו"ד רונן עדיני מתייחס לחקירה של הרשות לניירות ערך נגד יו"ר דירקטוריון 'בזק' שאול אלוביץ'

להאזנה