הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נ' קווי חופשה

התביעה הוגשה על רקע הטענה כי החברה נהגה למכור כרטיסים לטיסות צ'רטר כאשר ידעה שהטיסות לא ייצאו במועדן המתוכנן, מבלי ליידע על כך את הלקוחות ■ השופטת שושנה אלמגור: "קיימת אפשרות סבירה שהנתבעת הטעתה את הלקוחות"

קווי חופשה תפצה בסך כולל של 2 מיליון שקל באמצעות פיצוי או הנחה בחופשה את
לקוחותיה – כך קובעת פשרה שהושגה במסגרת בקשה להכרה בתביעה כייצוגית.
התביעה הוגשה על רקע הטענה כי קווי חופשה נהגה למכור כרטיסים לטיסות שכר (צ'רטר)
אשר שעות ההמראה והנחיתה שלהן היו בדויות, בעוד שהחברה ידעה מראש כי אותן טיסות
לא תמראנה במועדן. זאת משום ששעות הטיסה נקבעו לשעות מבוקשות למדי, שאותן רשות
שדות התעופה לא תאשר לטיסות שכר.
התובעים טענו להטעיה מכ?ונת, ועל כן ביקשו להכיר בתביעה כייצוגית. קווי חופשה מצידה
טענה כי שעות הטיסה שניקבו בכרטיס הן השעות שתיאמה עם המוביל האווירי.
ההליך המשפטי עבר דרך קביעתה של השופטת שושנה אלמגור בפברואר 2016 כי "קיימת
אפשרות סבירה שהנתבעת הטעתה את הלקוחות". על החלטה זו ביקשה קווי חופשה
לערער בבית המשפט העליון, אולם בטרם קיום ההליך עברו הצדדים להליך גישור, אותו
ניהלה הנשיאה בדימוס הילה גרסטל.
הגישור הניב את הסכם הפשרה שאושר כאמור: קווי חופשה תפצה צרכנים שנכללים
בקבוצה בסכום של 100 שקל או ב-%5 הנחה משווי הזמנה עתידית מהנתבעת, על-פי
הגבוה מבין השניים. סכום הפיצוי הכולל יהיה 2 מיליון שקל.
ההליך קובע כי חברי הקבוצה יוכלו לפנות אל קווי חופשה בתוך 12 חודשים לקבלת הפיצוי.
הזכאים לפיצוי הם מי שיש בידיהם אסמכתה לקניית כרטיס טיסה או חבילת נופש מהחברה,
אליה יצרף הצהרה שהטיסה המריאה יותר מ-3 שעות אחרי הזמן שניקב בכרטיס. אם
הצהרתו תתברר כנכונה, ישולמו לו 100 שקל כפיצוי בתוך 45 יום מיום הצגת המסמכים.
צרכנים שאין ברשותם אסמכתה יוכלו להגיש תצהיר עם פרטיהם לחברה, וזו תבדוק את
זכותם לפיצוי בטווח של עד 14 ימים מיום הגשת התצהיר – ואם לא תבדוק, תישא בתשלום
של 100 שקל לפונה.
מי שיעדיף לקבל את הפיצוי בדמות הנחה על הזמנה עתידית יוכל לעשות זאת בטווח זמן של
24 חודשים. במקרה זה מספיקה הצהרה כתובה של הזכאי באתר או הצהרה בעל-פה
באוזני נציג של הקווי חופשה כדי לממש את ההנחה או את הפיצוי לפי סעיף זה (כלומר 100
שקל).
השופטת אלמגור ציינה כי על-פי תצהיר שסיפקה קווי חופשה, מספר הנוסעים שנפגעו
מעיכוב שנמשך יותר מ-5.4 שעות, ושמקורו באי-התאמה כלשהי בין שעת ההמראה ובין
שעת הטיסה שצוינה בכרטיס עמד על 431,5.
עוד צוין כי הטיסות והחבילות שבגינן הוגשה הבקשה נמכרו במחיר זול במיוחד ובממוצע של
כ-300,1 שקל לחבילה – מכאן שתחשיב ההנחה ריאלי ביחס למחיר. "אם נעריך את הפיצוי
בגין נזק בלתי ממוני שמגיע לכל חבר בקבוצה על האיחור בהמראה בסך 100 שקל, כאשר
הציעו הצדדים, נגיע לסכום של כ-550 אלף שקל. סכום הפשרה המוסכם עולה על 2 מיליון
שקל. נכון שחלק ממימוש הזכות לפיצוי תלוי ברכישת כרטיסים מהנתבעת, אך הגדלתו
המשמעותית של הסכום מאזנת זאת, ואפילו משקפת קבוצה שמספר החברים בה גדולה
מההערכה שנתמכה בנתונים".
הסדר הפשרה קובע כי אם חברי הקבוצה לא ינצלו את מלוא הסכום שהוקצב להם כפיצוי,
תועבר היתרה לקרן לניהול כספים, וכספי התרומה ייועדו לעמותת משאלת לב או לארגון
העוסק בתחומים דומים לשלה.
בנוסך לפיצוי בהיקף של 2 מיליון שקל תשלם קווי חופשה לארבעת התובעים גמול של 70
אלף שקל; ועורכי דינם, אבנר (נרי) ירקוני, אירית לשם-קיפרמן ועו"ד רונן עדיני, יקבלו
שכר-טרחה כולל של 450 אלף שקל.
"שכר-הטרחה המוסכם גבוה, אבל בהתחשב בהליך הממושך עד לקבלת ההחלטה בבקשה
לאישור, בצורך להתמודד עם בקשת רשות הערעור ולנהל את הליך הגישור ובמאמצים
שהושקעו בגיבוש הסדר הפשרה המיטבי לחברים בקבוצה – הוא מוצדק", נימקה השופטת.

לקריאת הכתבה באתר גלובס

היועמ"ש נגד פשרת מעריב: "אי.די.בי פעלה ללא סמכות"

בפשרה שאישר דירקטוריון אי.די.בי נקבע כי הדירקטורים לשעבר יפצו את החברה ב-100 מיליון שקל ■ היועמ"ש מתח ביקורת על החברה: "הדירקטוריון אישר את הפשרה ללא אישור בית המשפט, ואף שידע כי אינה מקובלת על התובעים" ■ אי.די.בי: "היועץ לא בחן את העובדות לעומקן"

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש אתמול לבית המשפט את עמדתו בעניין הפשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד דירקטורים בדסק"ש. מנדלבליט סבור כי הנהלת אי.די.בי נהגה ללא סמכות כשאישרה את הפשרה ללא אישור בית המשפט. כבר כמה חודשים מונחת על שולחנו של השופט עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי בלוד הצעת פשרה, שאם תאושר תסיים את התביעה הנגזרת שהוגשה נגד הדירקטורים בדסק"ש בעקבות העסקה הכושלת לרכישת מעריב. בהצעה נקבע כי הדירקטורים יפצו את דסק"ש בסכום של 100 מיליון שקל באמצעות חברות הביטוח שלהם. ואולם להסכם הזה מתנגדים דווקא התובעים הנגזרים ועורכי דינם, שטוענים כי מדובר במהלך שבושל מאחורי גבם. כעת גם היועץ המשפטי לממשלה נכנס לתמונה, ומותח ביקורת על התנהלות אי.די.בי, שנהגה לדבריו שלא על פי סמכותה כשאישרה את הפשרה. היועמ"ש קובע כי על חברה שמיוצגת בהליך של תביעה נגזרת לבקש את רשותו של בית המשפט לנקוט בכל פעולה הקשורה להשתתפות באופן עצמאי בהליכי גישור — קל וחומר אישור הצעת פשרה. בעמדה שהגיש אתמול היועץ המשפטי לממשלה על ידי עו"ד ליאב וינבאום, מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות המדינה, הוא מציין כי הסיבה להתערבותו נעוצה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

היועמ"ש: "דסק"ש 'גנבה' פשרה בפרשת רכישת מעריב בידי דנקנר"; בכיר באי.די.בי: "חוסר הבנה"

היועמ"ש הגיש לביהמ"ש את עמדתו בפרשת דסק"ש-מעריב; ביולי האחרון הציגה החברה הסדר פשרה של כ-100 מיליון שקל בתביעה הנגזרת, מבלי לקבל את הסכמת באי כוחו של התובע

"התנהלות החברה היתה שלא על פי סמכותה בכל הנוגע לניהול התביעה הנגזרת בשמה", כותב עו"ד ליאב וינבאום ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בעמדת היועץ שהוגשה הבוקר (א') לבית המשפט המחוזי מרכז בפרשת דסק"ש-מעריב.

וינבאום מותח ביקורת על דסק"ש שלכאורה "גנבה" הסדר פשרה מתחת לאפם של באי כוח התובע הנגזר בפרשת רכישת מעריב בידי הקונצרן של נוחי דנקנר. השופט גרוסקופף אישר את הבקשה וקבע שפזיזותם של הדירקטורים בדסק"ש שרפה לקונצרן מעל 300 מיליון שקל ברכישה הכושלת והאינטרסנטית של מעריב. ביולי האחרון הציגה החברה לבית המשפט הסדר פשרה בהיקף של כ-100 מיליון שקל בתביעה הנגזרת שהוגשה על ידי התובע רמי אוסטרובסקי וזאת, מבלי לשתף או לקבל את הסכמת באי כוחו, עוה"ד רונן עדיני ורם דקל.

 לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס

היועמ"ש נגד הפשרה בתביעה הנגזרת נגד הדירקטורים בדסק"ש

לאחרונה נודע כי נוחי דנקנר והדירקטורים בדסק"ש מוכנים לשלם 100 מיליון שקל לסגירת התביעה הנגזרת שהוגשה נגדם בגין רכישת "מעריב" ■ מנדלבליט: "מתן יכולת לחברה להתערב בניהול התביעה הנגזרת, ובמיוחד בשלב הפשרה, עלולה ליצור 'אפקט מצנן' לבעלי מניות"

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מותח ביקורת חריפה על התנהלות חברת דסק"ש והדירקטורים שלה, על רקע "מחטף-הסדר-הפשרה" שניסו לעשות במסגרת התביעה הנגזרת בפרשת עסקת "מעריב". התביעה הנגזרת הוגשה לפני מספר שנים לבית המשפט על-ידי בעל מניות מיעוט בדסק"ש, באמצעות עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, נגד נוחי דנקנר ונגד דירקטורים אחרים, שהחליטו ב-2011 על קניית העיתון שגסס אז, בהשקעה של 147 מיליון שקל. לפני כשנתיים ניתנה בתיק החלטה דרמטית המאשרת לנהל את התביעה, והצדדים פנו להליך גישור לצורך ניסיון להגיע להסדר. ואולם, לפני מספר חודשים התברר כי חרף התנגדותם של התובע הייצוגי ובאי-כוחו, אשר הודיעו על כישלון הליך הגישור, הגיעו הדירקטורים בדסק"ש להסדר פשרה עם הנתבעים, לפיו ישלמו בעל השליטה לשעבר, דנקנר, הדירקטורים לשעבר ונושאי משרה הנתבעים סך של 100 מיליון שקל לקופת דסק"ש וכן גמול למבקשים שהגישו את התביעה הנגזרת ושכר-טרחה לבאי-כוחם – כפי שייקבע בית המשפט.

לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס

פורום דנס 100 של המשרדים המתמחים

עו"ד רונן עדיני נטל חלק בפורום המשרדים המתמחים המובילים של דנס 100

לקריאת הכתבה באתר גלובס

ביהמ'ש הכריע כי משרדנו ינהל את כל התביעה הנגזרת בגין עסקת בזק-יס

אחרי שבכירי בזק נחקרו לראשונה ביוני, הוגשו במהרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב שלוש בקשות שונות לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת ■ כבוב החליט כי הבקשות יימחקו מכיוון שכבר מתנהלת תביעה נגזרת מבוססת ורצינית בעניין רכישת yes על ידי בזק

לא חלף זמן רב מאז שחוקרי רשות ניירות ערך פשטו על משרדי בזק ביוני השנה ועיכבו לחקירה פלילית את בעל השליטה בחברה, שאול אלוביץ', ובכירים נוספים, ועד שעורכי דין הבינו את הפוטנציאל הגלום בחקירה והגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בזו אחר זו, בקשות לגילוי ועיון במסמכי החברה.

בקשות אלה הוגשו לפי סעיף 198א' לחוק החברות, המאפשר לבעל מניות שמעוניין להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חברה, לבקש מבית המשפט להורות לחברה לגלות מסמכים שנוגעים להליכים — זאת כדי לגשר על פערי המידע הקיימים.

במקרה של בזק, שלושה מבקשים שונים פנו בהפרש של ימים ספורים בבקשות זהות להורות לה להגיש להם את המסמכים הנוגעים לעסקה שנערכה בין בזק ל–yes ועומדת במרכז החקירה הפלילית שמנהלת בחודשים האחרונים הרשות. עורכי הדין שהגישו את הבקשות הם אוהד אנטמן וארז גרין, משרד מושקוביץ סטיס ושות' יחד עם משרד פולינגר ויקמן כהן ועו"ד שחר ולר.

המקרה הזה אינו חריג. עורכי הדין שעוסקים בתביעות נגזרות וייצוגיות כבר הבינו מזמן את הפוטנציאל הכלכלי העצום שטמון בתביעות מסוג זה — ובכל פעם שמתגלים ליקויים בהתנהלות של חברות ציבוריות הם מתחרים ביניהם מי יהיה זה שיגיש ראשון את הבקשה לאישור התביעה הנגזרת נגד החברה.

אלא שכבר במארס 2015, יותר משנתיים לפני פתיחת החקירה, הוגשה לבית המשפט הכלכלי בתל אביב בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד החברה, שבמרכזה עומדת אותה עסקה. את הבקשה הגיש גיל אמיד באמצעות עורכי הדין רונן עדיני ואפי שאשא, ונטען בה כי התמורה ששולמה במסגרת עסקת בזק־yes מופרזת, וכי מדובר בהחלטת דירקטוריון תמוהה שהונעה משיקולים זרים שאינם לטובת החברה. בבקשה נטען גם נגד הליך קבלת ההחלטות באישור העסקה. בכל הנוגע לדירקטורים, נטען כי אלה הפרו את חובת הזהירות והאמונים שלהם. נטען גם כי לבזק נגרם נזק של כ–502 מיליון שקל — שזהו הפער בין השווי שחושב בחוות הדעת של מומחה מטעם התובע לבין רכיב המזומן ששולם בעסקה.

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר דה מרקר

ביהמ"ש העליון קיבל ערעור שהגיש משרדנו, באמצעות עוה"ד רונן עדיני ועמיחי טסלר, וחייב את חברת פרטנר לחשוף מסמכים

לקריאת הכתבה

עו"ד עדיני התראיין לכתבה בנושא מאבקי שליטה בחברות ציבוריות

לקריאת הכתבה

משרדנו מייצג בתביעה נגזרת כנגד דסק"ש: הצעת פשרה של 100 מיליון ש"ח

עורכי הדין של מגיש התביעה הנגזרת מתנגדים לפשרה שנרקמה לדבריהם מאחורי גבם. לטענתם, ניתן היה להשיג יותר. מנגד, החברה והדירקטורים האשימו את עורכי הדין – רונן עדיני ורם דקל – שהתנגדותם נובעת בגלל שאיפתם להגדיל את שכר הטרחה

בבקשה דחופה לשופט ביהמ"ש המחוזי מרכז, עופר גרוסקופף, מבקשים הדירקטורים הנתבעים של דסק"ש והחברה עצמה, לאשר את הסכם הפשרה על סך 100 מיליון שקל בתביעה הנגזרת על עסקת רכישת מעריב. גרוסקופף אישר את הבקשה לתביעה הנגזרת אגב ביקורת חריפה על התנהלות הדירקטורים ברכישה שאושרה בחיפזון שהעיד כי הדירקטורים בדסק"ש פעלו כמריונטות של נוחי דנקנר. התוצאה היא שכ-360 מיליון שקל
ירדו לטמיון.

התביעה הנגזרת עניינה טענה לרשלנות חמורה שהפגינו הדירקטורים ברכישת מעריב מהכשרת הישוב במרץ 2011 וסכומה 368 מיליון שקל. היא הוגשה נגד נוחי דנקנר, אליהו כהן, אבי פישר, ניב אחיטוב, יצחק מנור, צבי לבנת, חיים גבריאלי, זהבה דנקנר, דורי מנור, שאול בן זאב, רפי ביסקר, מרק שימל ויאיר אורגלר. בינתיים עברה דסק"ש לידי אדוארדו אלשטיין והחברה הגיעה לפשרה עם הדירקטורים הנתבעים שלא על דעתם של באי כוח התובע הנגזר, עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל. הסכום, שברובו הגדול ישולם בידי הביטוח, כולל גם את שכר טרחתם של עורכי הדין והתובע. הסכום כפוף לאישורו של בית המשפט.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

דסק"ש והדירקטורים מבקשים מביהמ"ש לאשר הסדר פשרה של 100 מיליון שקל

סכום זה, שאת רובו ישלם הביטוח של הדירקטורים ושממנו יופרש שכר הטרחה של עורכי הדין, מהווה 60% מהסכום שהושקע בעסקת מעריב הכושלת ■ השופט עופר גרוסקופף יכריע כעת אם לאשר את ההסכם בתביעה הנגזרת למרות התנגדות עורכי הדין של התובעים

התביעה הנגזרת נגד דירקטורים לשעבר בחברת דיסקונט השקעות (דסק"ש) בשל עסקת מעריב הכושלת מתקרבת להכרעה של השופט עופר גרוסקופף.
בניגוד לרוב המקרים שבהם מאושרת בקשה לתביעה נגזרת ולאחר מכן הצדדים מגיעים להסכם פשרה, במקרה זה נוצר מצב ייחודי ותקדימי. החברה עצמה והדירקטורים הנתבעים הסכימו על פשרה שלפיה 13 הנתבעים ישלמו 100 מיליון שקל (%85 מהסכום ישולם על ידי הביטוח). ואול, עורכי הדין שהגישו את הבקשה לאישור התביעה בשם בעלי מניות בדסק"ש, רונן עדיני ורם דקל, מתנגדים לפשרה. עדיני ודקל הודיעו בשבוע שעבר כי הם מתנגדים להסדר הפשרה מכיוון שהוא אינו משקף מבחינתם את הסכום הראוי, לאור ההשקעות הגבוהות שנעשו במעריב. אתמול הגישו
הדירקטורים הנתבעים והחברה בקשה דחופה לשופט גרוסקופף לאישור ההסדר. במרכז התביעה שהוגשה בספטמבר 2012 עומדת העסקה לרכישת עיתון "מעריב" מ–2011 ,שאושרה על ידי דירקטוריון דסק"ש בהנהגתו של בעל השליטה לשעבר, נוחי דנקנר. עם הדירקטורים הנתבעים שאישרו את העסקה נמנים אבי פישר, יצחק מנור, צבי לבנת, חיים גבריאלי, פרופ' ניב אחיטוב ואמו של דנקנר, זהבה דנקנר. עדיני ודקל הביאו את ההישג של אישור הבקשה. באוגוסט 2015 גרוסקופף, שאישר את הבקשה לתביעה נגזרת, קבע כי כבר בעת שהעסקה אושרה, האפשרות להפוך את "מעריב" לעסק רווחי נראתה כחיזיון אוטופי ואפילו דמיוני, וקבע כי הדירקטורים הפגינו אדישות ונהגו בפזיזות — הן בהיבט הפרוצדורלי והן בהיבט המהותי.
לאחר שהבקשה אושרה והתביעה התחילה להתנהל, עורכי הדין של התובעים והדירקטורים הנתבעים ניהלו גישור בפני השופטת לשעבר הילה גרסטל. ההצעה שעלתה היא שהדירקטורים ישלמו לדסק"ש סכום של 100 מיליון שקל ואולם הצדדים לא הגיעו לסיכום סופי. עורכי הדין של הדירקטורים טענו כי הסיבה לחוסר ההסכמה נעוצה בשכר הטרחה של עדיני ודקל ורצונם להגדילו. עדיני ודקל טוענים כי הם מתנגדים עקרונית לסכום הפשרה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר