פרשת דסק"ש־מעריב: הלקוח נגד עורך הדין (כלכליסט 23.7.17)

דיסקונט השקעות, הלקוחה של עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, סגרה פשרה מאחורי גבם. זה קורה כשהלקוח לא באמת רוצה את עורך הדין.

1 .המעמד הכפול חובת האמון כשעורך הדין של התובע עובר לייצג את הנתבע ברקע המהומה שהתעוררה בפרשת דסק"ש־מעריב כדאי לחדד נקודה מרכזית שנוגעת למעמדם של באי כוח התובע עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל. לאחר שהשופט עפר גרוסקופף אישר את הבקשה לתביעה נגזרת, הפכו עדיני ודקל לבאי כוחה של דסק"ש שסירבה לתבוע את נוחי דנקנר וחבורת הדירקטורים ששרפה למעלה מ־300 מיליון שקל על רכישת מעריב.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

האישה אמרה "לא" לביטוח – אבל אז גילתה מה עשו בחשבון הבנק שלה ( דה מרקר 27.12.16)

התביעה שהגישה בינה גזית נגד כלל ביטוח חושפת את השיטה: "הפיתוי העצום" לסוכנים וה"פרצה שקוראת לגנב"

בינה גזית היא מורה שפרשה לגמלאות. בסוף דצמבר 2013 פנתה אל גזית סוכנות הביטוח שביט שירנים, והציעה לה לבטח עצמה מפני תאונות אישיות ולרכוש פוליסה בשם "הגנה עצמית פלוס" השייכת לחברת כלל ביטוח. הפוליסה נועדה לכסות את גזית במקרה של מוות, נכות או אובדן כושר עבודה עקב תאונה בבית או במקום אחר. בשונה מתוכנית ביטוח בריאות, המעניקה כיסוי במקרה של מחלה, ביטוח תאונות אישיות מכסה פגיעה בתאונה שאינה תאונת דרכים.

גזית ציינה כי היא כבר מבוטחת בפוליסה דומה על ידי חברת הביטוח AIG ולכן אינה מעוניינת בפוליסה זהה נוספת. הפוליסה של AIG מורכבת משתי פוליסות שונות ונגבית לפיכך בשני תשלומים חודשיים. כשגזית ראתה שני חיובים בכרטיס האשראי שלה, היא לא חשדה בדבר.

ואולם כאשר גזית בדקה את דו"חיה ל-2013 גילתה כי בין החיובים מסתתר גם חיוב בגין הפוליסה של כלל ביטוח – אותה פוליסה שגזית סירבה לרכוש. היא פנתה לשביט שירנים וביקשה מהם לבטל באופן מיידי את הפוליסה ולהשיב לה את כספה. במאי 2014 אמר לה סוכן הביטוח בשירנים כי הפוליסה בוטלה.

גזית האמינה כי בכך תמה הפרשה, אך כאשר בדקה בתחילת 2016 את החיובים בכרטיס האשראי שלה ל-2015, התברר לה כי החיובים בגין הפוליסה של כלל ביטוח המשיכו להיגבות. מבירור שערכה גזית עם נציג השירות של כלל ביטוח נאמר לה כי היא הוחתמה טלפונית על ידי הסוכנות. בדיקה בטופס הביטוח שמצוי בידי החברה והועבר לידיה גילתה גזית כי ניתן להחתים טלפונית לקוח, כי אין הכרח להקליט את שיחת המכירה – וכי הטופס גם לא מדגיש או אוכף את מחויבותו של מי מטעם כלל ביטוח לשמור את ההקלטה.

גזית החליטה לתבוע את כלל ביטוח כלל עסקי ביטוח שער שינוי לאתר Finance  , ויחד עם עוה"ד רונן עדיני ועמיחי טסלר הגישה באחרונה תביעה ייצוגית נגד כלל ביטוח.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

לקריאת הכתבה בעיתון דה מרקר

"הפסדת תשואה של יום־יומיים כשדילגת בין מסלולי השקעה? ביהמ"ש לא יעזור לך" (דה מרקר 20.12.16)

בבקשה לתביעה ייצוגית נגד בית ההשקעות אלטשולר שחם נטען כי במעבר בין מסלולים נמנעה ממנו תשואה של יומיים שלא כדין ■ השופטת קרת־מאיר דחתה את הטענה על הסף וקבעה כי המבקש לא פירש נכון את התקנה הרלוונטית ■ ביהמ"ש ידון בעילת ההטעיה

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית), דניה קרת־מאיר, נתנה בשבוע שעבר החלטה בעלת משמעות רחבה, העוסקת בפרשנות של החוק המתייחס לחישוב התשואה שמגיעה לעמיתי קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פיצויים העוברים בין מסלולי השקעה שונים.

מדובר בבקשה לתביעה ייצוגית שהגיש דולב דדון בספטמבר 2015 נגד בית ההשקעות אלטשולר שחם, שבו הוא ניהל קרן השתלמות. דדון טען כי בניגוד לתקנות קופות גמל, במקרה של מעבר ממסלול השקעה אחד לאחר בקופות הגמל המנוהלות אצל אלטשולר שחם, נמנעת ממנו תשואה של יומיים בשל ימי המעבר. בנוסף, דדון טען כי יש בכך הטעיה של העמיתים, חוסר תום לב, ניצול לרעה של מעמד והתעשרות שלא כדין על חשבון העמיתים העוברים בין מסלולים.

באלטשולר שחם טענו, באמצעות עורכי הדין רונן עדיני ואפי שאשא, כי בקשת האישור מבוססת על פרשנות שגויה של דדון לתקנות קופות הגמל וכי בית ההשקעות פועל בהתאם לדין ולכן יש לדחות כבר בשלב ראשוני זה את הבקשה לייצוגית על הסף. כמו כן נטען, כי בית ההשקעות כלל אינו מהתשואה — החיובית או השלילית — שאינה נזקפת לחשבון העמית במעבר בין המסלולים שכן תשואה זו מוזרמת לכיסי העמיתים שנשארו בקופה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון דה מרקר

בעל מניות בכיל נערך לתביעה נגזרת על מחיקת 239 מיליון דולר בפרויקט ההרמוניזציה (דה מרקר 8.12.16)

חברת רבקה טכנולוגיות, שמחזיקה ב-41 מניותיה של כיל, מבקשת מבית המשפט להורות לכיל למסור לה מסמכים בנוגע למשיכת השקעתה בפרויקט ERP: "לא ייתכן שהמנהלים האחראים לא ישלמו על כך מחיר, ושקופתה של כיל היא היחידה שתינזק"

הפסד ענק של 239 מיליון דולר נטו שספגה כיל  ממחיקת השקעתה בפרויקט ERP עשוי להגיע לבתי המשפט. חברת רבקה טכנולוגיות, שמחזיקה ב-411 מניותיה של כיל, מבקשת מבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עורך הדין רונן עדיני, להורות לכיל למסור לה מסמכים בנוגע להשקעתה בפרויקט ההרמוניזציה, שבמסגרתו ניסתה כיל לאחד את מערכות המידע וניהול משאבי הארגון (ERP) שלה.

הבקשה לגילוי ועיון במסמכי החברה נעשית בהתאם לסעיף 198(א) לחוק החברות ולקראת הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת, כלומר תביעה שבה ייכנס התובע בנעלי החברה ויתבע בעלי תפקידים ודירקטורים על נזקים שנגרמו לחברה ולבעלי מניותיה בשל מעשיהם ומחדליהם. החוק קובע שמי שרשאי להגיש תביעה נגזרת רשאי לבקש מבית המשפט שיורה לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת.

רבקה טכנולוגיות מבקשת לקבל העתק מפרוטוקול ישיבות הדירקטוריון וועדותיו, שבהן נדון פרויקט ההרמוניזציה כמו גם ההחלטה על דרך תפעולו, כולל גיבוש אבני דרך, מבנה תגמול הצדדים השלישיים שנשכרו על ידי כיל לביצוע הפרויקט, קביעת בקרות ובחינת הישימות והכדאיות של הפרויקט, החלופות שעמדו בפני הדירקטוריון והמומחים ששכר כדי לייעץ לו האם לבצע את הפרויקט.

עו"ד עדיני מבקש מבית המשפט להורות לכיל למסור בתצהיר האם הדירקטוריון מינה ועדה או צוות מיוחד לתפעול וקידום פרויקט ההרמוניזציה, ואם כן – מה היה הניסיון של חבריו, שכרם והיקף משרתם. הוא מנמק את הבקשה בכך שרבקה טכנולוגיות סבורה שהדירקטוריון או יועציה של כיל כשלו בתפקידם לפקח ולבחון את התנהלות הפרויקט והטמעת מערכת ה-ERP בזמן אמת, ובשל כך החברה ספגה הפסד עצום של 177 מיליון דולר לאחר מס, שמחק את הרווח הנקי אותו צברה במחצית הראשונה של 2016.

"לא ייתכן שהמנהלים האחראים לא ישלמו על כך מחיר ושקופתה של כיל היא היחידה שתינזק", כותב עדיני בבקשה, ומוסיף כי החברה פירסמה דיווחים חסרים שלא כדין בנוגע לפרויקט ההרמוניזציה, וזאת על אף היותה חברה ציבורית שמחויבת על פי חוק למסור דיווחים מלאים וברורים לבעלי מניותיה.

לקריאת הכתבה מאתר דה מרקר

השופטת דניה קרת מאיר העדיפה את הבקשה לתביעה נגזרת נגד כיל של רונן שיירי, המיוצג על ידי משרדנו (דה מרקר 6.12.16)

לבית המשפט הוגשו שתי בקשות לתביעה נגזרת בעניין המענקים שקיבלו 4 בכירים בכיל ■ השופטת העדיפה את בקשה, שהוגשה על ידי עו"ד של עו"ד רונן עדיני, על פני בקשתו של אברהם ברק

שופטת המחלקה הכלכלית מחקה, לבקשת כימיקלים לישראל (כיל), אחת משתי בקשות להגשת תביעה נגזרת בעניין המענקים שקיבלו 4 בכירים בכיל, בניגוד לכאורה למדיניות התגמול של החברה.

השופטת דניה קרת מאיר נדרשה להכריע איזו מהתביעות עדיפה והסבירה שהיא עושה זאת על פי בחינת האינטרסים של הקבוצה, שהתובע פועל לטובתה אך מרבית חבריה אינם נוכחים בבית המשפט.

התביעה הראשונה הוגשה במאי 2016 על ידי אברהם ברק, באמצעות עורך הדין יצחק אבירם, והבקשה השנייה הוגשה ביוני 2016 על ידי רונן שיירי, באמצעות עורך הדין רונן עדיני.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

ייצוגית: "תכשיטים של מגנוליה לא באמת עשויים מכסף"
(ידיעות אחרונות 1.12.16)

לקוחה שרכשה עגילים ברשת תכשיטי הכסף: "הם עשויים מסגסוגת פליז זולה ולא מכסף, זו הטעיה".

לקריאת הכתבה בעיתון ידיעות אחרונות

הסכם פשרה בייצוגית: ויזה כאל תחזיר כ-1.5 מיליון שקל
ללקוחותיה (כלכליסט 18.9.16)

בתביעה הייצוגית שהוגשה נגדהחברה נטען כי החברה גובה מלקוחותיה "עמלת המרת מטבע" על עסקאות שהם מבצעים בחו"ל, אך כשהעסקה מבוטלת היא לא מזכה את הלקוח בסכום העמלה. בעקבות ההסכם שהושג החברה תבצע שינויים טכנולוגיים במערכותיה

בתביעה ייצוגית שהתנהלה בארבע השנים האחרונות בבית המשפט המחוזי בתל אביב נטען כי ויזה כאל גובה מלקוחותיה "עמלת המרת מטבע" על עסקאות שהם מבצעים בחו"ל, אך כשהלקוח מבטל את העסקה ומחזיר את המוצר לבית העסק – היא לא מזכה אותו בסכום העמלה.

החברה טענה בתשובה כי יש להבחין בין שני סוגי עסקאות: "עסקת זיכוי" ו"עסקת ביטול". היא ציינה כי עסקת זיכוי היא עסקה עצמאית לכל דבר ועניין שאינה מזכה בהשבת העמלה. לעומת זאת, כשהלקוח חויב בטעות מדובר בעסקת ביטול ובמקרה זה הוא כן זכאי להשבה.

לדבריה, סיווג העסקה תלוי באופן בו מדווחים בתי העסק על העסקה לארגון ויזה הבינלאומי ולה אין כל שליטה על כך. היא הדגישה כי אין לה יכולת להתחקות אחר מהות העסקה בפועל וכי גביית העמלה נעשית בהתאם להסכמים שלה מול לקוחותיה.

 

המבקש השיב כי ההבחנה שמבקשת הנתבעת לעשות בין סוגי העסקאות שגויה. לדבריו, על פי הגדרות ארגון ויזה הבינלאומי כשעסקה בוטלה והמוצר הוחזר לבית העסק הפעולה תסווג בוודאות כ"עסקת זיכוי" – סיווג שלשיטת הנתבעת לא מזכה אותו בהשבת העמלה שנגבתה ממנו.

 

במהלך הדיונים ניהלו הצדדים משא ומתן במטרה להגיע לפשרה. השופטת ד"ר דפנה אבניאלי הציעה לצדדים ל"יישר קו" עם הסכם פשרה שאושר באפריל 2015 על ידי בית המשפט המחוזי מרכז בתביעה דומה שהוגשה נגד לאומי קארד (ת"צ 60684-07-13).

ביולי השנה הגישו הצדדים הסכם פשרה לאישור בית המשפט. נקבע כי הוא יחול על לקוחות החברה שנגבתה מהם עמלת המרה בשבע השנים שקדמו להגדת התביעה. החברה התחייבה להשיב ללקוחות שביטלו את העסקה מול בית העסק את סכומי העמלה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

הסכם פשרה בייצוגית: ויזה כ.א.ל תחזיר כ-1.5 מיליון שקל
ללקוחותיה (פסקדין 12.9.16)

בתביעה הייצוגית שהוגשה נגד ויזה כ.א.ל ב-2012 נטען כי החברה גובה מלקוחותיה "עמלת המרת מטבע" על עסקאות שהם מבצעים בחו"ל, אך כשהעסקה מבוטלת היא לא מזכה את הלקוח בסכום העמלה. בעקבות ההסכם שהושג החברה תבצע שינויים טכנולוגיים במערכותיה

בתביעה ייצוגית שהתנהלה בארבע השנים האחרונות בבית המשפט המחוזי בתל אביב נטען כי ויזה כ.א.ל גובה מלקוחותיה "עמלת המרת מטבע" על עסקאות שהם מבצעים בחו"ל, אך כשהלקוח מבטל את העסקה ומחזיר את המוצר לבית העסק – היא לא מזכה אותו בסכום העמלה.

בית המשפט הכלכלי משנה את כללי המשחק (דה מרקר 2.9.16)

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר