"לא נמצא בדירקטוריון ילד שזעק או אפילו לחש 'המלך הוא עירום'" (העין השביעית 9.8.15)

השיטה ממשיכה להיחשף • בית-המשפט המחוזי אישר בהחלטה דרמטית תביעה נגזרת נגד דסק"ש בשל ההחלטה לקנות את העיתון "מעריב" • השופט עופר גרוסקופף קורע לגזרים את עמדת החברה • הדירקטוריון פעל לכאורה "בפזיזות" כשאישר את הרכישה ללא שהוצג בפניו הסבר מספק, כדי לרצות את בעל השליטה נוחי דנקנר • התוצאה: הפסדים של מאות מיליוני שקלים • הנתבעים חויבו בתשלום הוצאות בסך רבע מיליון שקל

הדירקטורים של דסק"ש פעלו באופן פזיז עת אישרו ביום 24.3.2011 את ההתקשרות בעסקת 'מעריב', וזאת מהטעם שלא הונח לפניהם אפילו בסיס עובדתי מינימלי המאפשר דיון ענייני בעסקה אותה התבקשו לאשר", כך קבע היום השופט עופר גרוסקופף מבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד.

השופט גרוסקופף אישר בהחלטתו את הבקשה של שני בעלי מניות מחברת דסק"ש להגיש תביעה נגזרת נגד החברה ומנהליה בגין ההחלטה לרכוש את עיתון "מעריב" ולממן במאות מיליוני שקלים את הפסדיו. זאת ועוד, השופט גרוסקופף קבע כי התשתית הראייתית שהונחה לפניו "מחייבת לאפשר למבקשים לנהל את התובענה גם על בסיס הטענה כי הדירקטורים המשיבים הפרו בפזיזות את חובת הזהירות שלהם, מאחר שאישרו את עסקת 'מעריב' מתוך רצון לרצות את בעל השליטה [נוחי דנקנר], תוך גילוי אדישות לטובתה של החברה".

התביעה מאת בעלי המניות רמי אוסטרובסקי ויניב אוזנה הוגשה באמצעות עורכי-הדין רם דקל, אוהד אנטמן, רונן עדיני ולידור שובל. התובעים טענו כי אישור ההסכם לרכישת "מעריב" התנהל בלא דיון ראוי, עמד בניגוד לאינטרסים של חברת דסק"ש ובעלי המניות שלה, והסב לה הפסדים מיותרים. חברת דסק"ש ומנהליה, ובהם נוחי דנקנר, שעמד באותה תקופה בראש החברה, יוצגו על-ידי שלל עורכי-דין, ובהם צבי אגמון, רם כספי וגיורא ארדינסט. לטענתם, ההחלטה על רכישת העיתון התקבלה כראוי, משיקולים עסקיים בלבד, ונועדה להביא לחברה נכסי "תוכן".

לקריאת הכתבה המלאה

אושרה תביעה נגזרת נגד דסק"ש והדירקטורים שלה על רשלנות שהפגינו ברכישת מעריב (כלכליסט 9.8.15)

השופט קבע כי הדירקטורים אישרו את עסקת מעריב מהכשרת הישוב במרץ 2011 "מתוך רצון לרצות את בעלי השליטה, תוך גילוי אדישות לטובתה של החברה".

השופט פרופ' עופר גרוסקופף החליט לאשר את הבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד דסק"ש ו-13 מהדירקטורים שלה, ביניהם נוחי דנקנר. העילה – רשלנות חמורה שהפגינו ברכישת מעריב מהכשרת הישוב במרץ 2011. "הדירקטורים הפרו בפזיזות את חובת הזהירות שלהם, מאחר שאישרו את עסקת מעריב מתוך רצון לרצות את בעל השליטה, תוך גילוי אדישות לטובתה של החברה", נקבע.

הניסיון לפענח את מניעי ההחלטה נותרו עלומים, אבל הדיון בהם סיפק לא מעט פנינים. עמי אראל, נשיא ומנכ"ל דסק"ש, סיפק בעדותו את ההסבר שנתן סר אדמונד הילרי להחלטתו לטפס על הר האוורסט: "בגלל שהוא שם". כלומר, הייתה פה הזדמנות במחיר טוב אז הלכנו עליה.

לקריאת הכתבה המלאה

 

האם דנקנר ודירקטורים בדסק"ש יחזירו לחברה כסף שהפסידה רכישת "מעריב"? (גלובס 9.8.15)

ביהמ"ש אישר ניהול תביעה נגזרת נגד נוחי דנקנר ונושאי משרה בדסק"ש, בטענה כי עסקת הרכישה של "מעריב" גרמה נזקים חמורים לחברה: "יש בסיס לכאורי לטענה כי הדירקטורים בדסק"ש פעלו באופן פזיז"

האם נוחי דנקנר ודירקטורים לשעבר בחברת דיסקונט השקעות (דסק"ש) ייאלצו להחזיר כ-360 מיליון שקל לחברה בעקבות רכישת "מעריב" ב-2012?

שופט בית המשפט המחוזי בלוד, פרופ' עופר גרוסקופף, אישר היום (א') ניהול של תביעה נגזרת נגד דנקנר, בעל השליטה ויו"ר החברה לשעבר, חברי הדירקטוריון של החברה ונושאי משרה בה, בטענה כי עסקת הרכישה וההשקעה ב"מעריב" גרמה נזקים חמורים לחברה.

השופט קבע כי "די בחומר הראיות שהונח לפניי כדי להצדיק את המסקנה, שיש בסיס לכאורי לטענה כי הדירקטורים של דסק"ש פעלו באופן פזיז עת אישרו ביום 24.3.2011 את ההתקשרות בעסקת 'מעריב', וזאת מהטעם שלא הונח לפניהם אפילו בסיס עובדתי מינימלי המאפשר דיון ענייני בעסקה אותה התבקשו לאשר".

התביעה הוגשה ב-2012 על רקע ההידרדרות הנמשכת במצבו הפיננסי של עיתון "מעריב", שאף הגיע בהמשך להקפאת הליכים ונמכר לידיים חדשות.

ב-24 במארס 2011 התבקש דירקטוריון דסק"ש לאשר את הצעת בעל השליטה דאז בחברה, נוחי דנקנר, להתקשר בעסקה לרכישת השליטה במעריב החזקות, המוציאה לאור של העיתון "מעריב". דירקטוריון דסק"ש קיים דיון של כשעה וחצי בהצעת העסקה, ובסופו אישר פה-אחד את ההתקשרות, בהתאם להצעה שהונחה לפניו. בעקבות החלטה זו השקיעה דסק"ש ב"מעריב" במהלך השנה וחצי שלאחר מכן סכום של כ-360 מיליון שקל, אשר רובו ככולו ירד לטמיון.

לטענת המבקשים, רמי אוסטרובסקי ויניב אוזנה, בעלי מניות של החברה, באמצעות משרד עו"ד רונן עדיני ומשרד עו"ד רם דקל, החלטת דירקטוריון דסק"ש בדבר רכישת "מעריב", כמו גם החלטות שהתקבלו לאחר מכן, שהביאו להגדלת ההשקעה ב"מעריב", התקבלו באופן רשלני ופזיז. עוד נטען כי לדירקטורים שקיבלו החלטות אלה יש אחריות כלפי החברה בגין ההפסד שנגרם לה.

לקריאת הכתבה המלאה

אושרה תביעה נגזרת נגד נוחי דנקנר ודסק"ש (דה מרקר 9.8.15)

אושרה תביעה נגזרת נגד נוחי דנקנר ודסק"ש: "קיבלו את ההחלטה לרכישת מעריב בפזיזות"

השופט פרופ' עופר גרוסקופף מתח ביקורת נוקבת על התנהלותם של הדירקטורים בחברה: "היה מדובר בעסקה בעייתית מאוד מבחינת דסק"ש, שכעניין עסקי היה מוטב להימנע ממנה"

בית המשפט המחוזי בלוד אישר היום (א) ניהול תביעה ייצוגית נגד חברת דסק"ש, נוחי דנקנר והדירקטורים בחברה ביניהם אליהו כהן, אבי פישר, ניב אחיטוב, יצחק מנור, צבי לבנת, חיים גבריאלי וזהבה דנקנר בעסקת רכישת עיתון "מעריב".

השופט פרופ' עופר גרוסקופף מתח ביקורת נוקבת על התנהלותם של הדירקטורים וקבע בשלב זה כי הם ישלמו הוצאות משפט של 250 אלף שקל. "בשלב זה הונחה תשתית ראייתית מספיקה כדי ללמד כי לחברה עשויה להיות טענה טובה שהדירקטורים קיבלו את ההחלטה לאשר עסקת מעריב בפזיזות" הדגיש.

לקריאת הכתבה המלאה

תדביק תובעת 4 מלש"ח מחברה אמריקאית (news1 6.7.15)

יצרנית האריזות טוענת שחברת AVERY DENNISON סיפקה חומרי גלם פגומים שגרמו לתקלות בייצור מדבקות עבור יצרנית מים מאיי פיג'י

לקריאת הכתבה המלאה

להמשך קריאה

עסקת בעלי עניין לא גוזרים פעמיים (כלכליסט 29.6.15)

בית המשפט הכלכלי הכריע בין שתי בקשות לניהול תביעה נגזרת נגד בעל השליטה בבזק על רכישת yes תמורת "סכום מופרז"

לכתבה המלאה

להמשך קריאה

אין הגיון כלכלי לשלם 700 מ' ש' על מניות חברה כושלת במצב רעוע" ( גלובס 18-19.3.15)

בעל מניות מיעוט בבזק הגיש תביעה נגזרת בסך 502 מיליון שקל כנגד החברה והדירקטורים שלה. מצטרפת להליך משפטי שפתחו שני בעלי מניות מיעוט אחרים במטרה לדחות את האסיפה הכללית לאישור העסקה.

להמשך קריאה

בעל מניות בבזק תובע 500 מיליון שקל בגין עסקה בזק- yes ( דה מרקר 19.3.15)

התובע טוען שבזק פירסמה דו"ח מטעה- ולא גילתה למשקיעיה כי הנאמן שמחזיק במניות yes שבידי יורוקום הונחה למכור אותן עד סוף מארס בכל מחיר. בכך לכאורה פעלו בזק, בעל השליטה והדירקטורים נגד האינטרסים של בזק ולטובת אלוביץ'- והפרו את חובות הזהירות והאמונים

להמשך קריאה

חוות דעת: "בזק משלמת שווי מופקע עבור מניות yes" (כלכליסט 19.3.15)

בבקשה לתביעה נגזרת שהגיש אתמול בעל מניות בבזק וטען כי החברה משלמת על מניות yes 502 מיליון שקל יותר מדי, בעסקה שמיטיבה בעיקר עם בעל השליטה שאול אלוביץ

להמשך קריאה

תביעה נגזרת נגד בזק: שווי מניות yes כ-200 מיליון שקל בלבד (כלכליסט 18.3.15)

בעל מניות נוסף בבזק פנה לבית המשפט נגד עסקת בעלי העניין לרכישת מניות חברת הלוויין. התביעה מתבססת על חוות דעת של מומחה כלכלי, לפיה בזק משלמת מחיר מופרז ליורוקום ושאול אלוביץ'

עסקת בעלי העניין המתהווה במסגרתה תרכוש  בזק את חלקה של יורוקום ב-yes ממשיכה למשוך אש. היום (ד') הגיש בעל מניות בבזק בשם גיל אמיד תביעה נגזרת לבית המשפט המחוזי בתל אביב בהיקף של 502 מיליון שקל נגד בזק, שאול אלוביץ' והדירקטורים בבזק שאישרו את העסקה. המורכבות של העסקה נובעת מכך שאלוביץ', הבעלים של יורוקום, הצד המוכר, הוא גם בעל השליטה בבזק בשרשור.

בשבוע הבא צפויה אסיפת בעלי המניות של בזק לדון באישור מתווה העסקה שגובש במשא ומתן בין שלושה דירקטורים חיצוניים בבזק לבין יורוקום. לפי מתווה זה, תרכוש בזק את חלקה של יורוקום ב-yes (כ-50%) וכך תהפוך לבעלים היחיד של חברת הטלוויזיה בלוויין. הרכישה תבוצע תמורת 680 מיליון שקל במזומן ועוד תשלומים מותנים בגובה עד 370 מיליון שקל נוספים על בסיס התוצאות הכספיות העתידיות של yes וגובה הטבות המס שתפיק בזק מרכישת yes.

בתביעה טוען אמיד, באמצעות עוה"ד רונן עדיני ואפי שאשא ממשרד עדיני ברגר גבאי, כי העסקה במתווה הנוכחי הינה עסקה לרעת בזק ונועדה להטיב בעיקר עם אלוביץ. התובע טוען כי בזק תשלם מחיר מופרז עבור yes. בהתבסס על חוות דעת של מומחה כלכלי ד"ר חיים לוי-קידר, נטען כי שווי המניות ב-yes עומד על כ-200 מיליון שקל בלבד וזה היה צריך להיות התשלום במזומן בעסקה. קידר-לוי משמש בין השאר כמומחה כלכלי מטעם רשות ניירות ערך במשפט הרצת מניות אי.די.בי. הנזק שנגרם לבזק לכן, על פי טענת התביעה, הוא כ-502 מיליון שקל.

להמשך קריאה