בית המשפט אוסר על דנקנר לבצע עסקות נדל"ן וני"ע (דה מרקר 26.11.15)

בעלי מניות בדסק"ש שהגישו תביעה נגזרת נגד עסקת רכישת "מעריב" ביקשו מבית המשפט להוציא צווי עיקול לנכסיהם של דנקנר והדירקטורים בחברה- בשל חשש מהברחת נכסים

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

 

 

ביהמ"ש אסר על נוחי דנקנר לבצע עסקאות נדל"ן וני"ע (גלובס 26.11.15)

ביהמ"ש המחוזי אסר על בעל השליטה ויו"ר דסק"ש לשעבר, ועל הדירקטורים בדסק"ש, לעשות שינויים או עסקאות בנכסי המקרקעין ובתיקי ניירות הערך שלהם, עד לדיון בבקשה שהוגשה להטלת עיקולים על נכסיהם

לקריאת הכתבה באתר גלובס

בובות על חוט או מנהלים עם סמכות- מגזין ההשקעות דה מרקר- נובמבר 2015

לקריאת הכתבה

את מי פגש אפי רוזנהויז בכלא, ועם מי הוא עוד צפוי להיפגש (דה מרקר 31.10.15)

לפני כשלושה שבועות, בפנים חתומות, נכנס המנכ"ל הכל־יכול לשעבר של שופרסל, אפי רוזנהויז, לכלא ניצן-  והתחיל לרצות עונש של חודשיים בפועל, בעקבות עבירות הגבלים עסקיים שבהן הורשע. ספק אם מי שכונה בעבר "מלך הקמעונות הישראלי" האמין שזה קורה לו. הרי הוא לא גנב מאף אחד, לא שיחד, לא מעל ולא לקח כסף לכיסו. הוא בסך הכל התנהל כפי שחשב שמצופה ממנו. אחרי הכל, להיטותו להגדיל את רווחי החברה היא זו שהעניקה לו את תואר "איש השיווק של השנה" מטעם איגוד המפרסמים ב–2006 ואת תואר "איש השנה של 'גלובס'" ב–2009.

בעולם העסקי עוררה כניסתו של רוזנהויז לכלא זעזוע עמוק. "היה לזה אפקט הרתעתי חזק מאוד. גזר הדין שלו הוא דבר שאנשי עסקים מדברים עליו הרבה. אני נפגש עם מנהלים והנושא של שופרסל עולה שוב ושוב בשיחות אתם", אומר בכיר בתחום ההגבלים העסקיים, שעקב אחרי המשפט. "חלק אומרים: 'זה היה ברור שזה ייגמר ככה', ואחרים אומרים: 'איך אפשר לעשות עסקים אחרת? מה פתאום נפלו עליו?'. אני לא חושב שרוזנהויז הבין שמה שהוא עושה יכניס אותו לכלא. גם כשהתחילה החקירה הוא היה שאנן מאוד".

לקריאת הכתבה בדה מרקר

 

 

עו"ד רונן עדיני השתתף בפאנל של DUN'S 100 (גלובס 2.9.15)

"בארה"ב ובאירופה השלדים של המועמדים עולים לפני המינוי"

הליך מינוי גל הירש למפכ"ל, שהסתבך בשל הביקורת הציבורית, עורר ביקורת בקרב חברים בפאנל DUN'S 100: "יש תחושה שהשלטון נגוע בספינולוגיה. אין משילות, ואין שום מדיניות. בשלב זה קשה לשר ארדן להגיד 'טעיתי'"

אחד הנושאים החמים ביותר שעמד על סדר היום בפאנל "גלובס DUN'S 100" שנערך היום (ד') בהשתתפות "פורום המשרדים המובילים על-פי תחומי התמחות-2015", ובהנחייתו של חגי גולן, עורך "גלובס", היה המינוי השנוי במחלוקת למפכ"ל המשטרה, של גל הירש. חברי הפאנל שיקפו את המחלוקת הניטשת בציבוריות הישראלית בנוגע לשאלה אם ראוי למנות את גל הירש והאם העיסוק התקשורתי והפלילי בנושא מוצדק. בדבר אחד היה קונצנזוס: לראשות המשטרה דרוש מחליף או מחליפה איכותיים שיבצעו את תפקידם ללא פשרות ובהגינות.

לדברי פרופ' דן ביין ממשרד פרופ' ביין ושות', "הבעיה מתעוררת כאשר בודקים לעומק את הדברים, רק אחרי שהדברים יוצאים בתקשורת. צריך להקדים תרופה למכה, והשר הממנה צריך לעשות את הבדיקה הזו טרם ההכרזה. כך גם שמו הטוב לא ייפגע". ביין גורס כי השר הממנה צריך לבחון לעומק אצל היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה, "בטח במקרה של תפקיד כזה", שהמועמד צריך להיות נקי מכל חשד. "איך זה שלא ידעו על ועדת אלמוג (הוועדה בראשות דורון אלמוג שבחנה את הגורמים לחטיפת החיילים בגזרה שהייתה באחריות הירש ב-2006 – ס'כ'), זה מאוד מוזר שרק עכשיו השר נפגש עם האלוף אלמוג?!".

עו"ד דרור גל ממשרד סטריקובסקי-גל ושות' סבור אף הוא שהבעיה טמונה בתהליך האיתור עצמו. "יש בעיה שאנשים לא נבדקים לעומק טרם מועמדות", הוא אומר. "בסיטואציה הזו יש כשל של כל המערכת של בדיקת האינפורמציה בזמן. וזו בעיה השזורה בכל הליך מינוי שקיים היום. בארה"ב ובאירופה, למשל, שלדים כלשהם של מועמדים עולים לפני התהליך, ומשם מחליטים אם לאשר מועמדות של אותו אדם או לפסול אותו. רק אצלנו מדובר ב'סוף מעשה במחשבה תחילה'".

עו"ד אורן מנדלר, שותף בכיר במשרד לוצאטו, הסכים והוסיף כי תהליך איתור מועמדים בכירים צריך להיעשות יותר בשקיפות. "והנה, אפשר להסתכל על ארדן – הרי בשלב מאוחר שכזה יותר קשה לו לומר 'טעיתי'. אם הייתה שקיפות אפשר היה אולי למנוע זאת", ציין.

עו"ד עופר בר-און מייסד שביט בר-און גלאון צין יגור ושות' ציין "אם אנחנו מסתכלים על המינויים בשנים האחרונות נראה לי שיש 'גל' מקשר בין כולם. כמו לדוגמה במינוי יואב גלנט. המועמדות של המועמדים היא לפי רוב חסויה. מגיע שר, בוחר מישהו, וזו בחירה שלציבור יש חלק בה. נדמה לי שזה דווקא פלוס".

לדעת בר-און תהליך הבחירה בישראל טוב וראוי יותר מאשר ההליכים השקופים יותר הנהוגים בחלק ממדינות אירופה וארה"ב. "המינוי בדרך הזו,  אומנם לא ימזער את הביקורת הציבורית אבל מצד שני תהיה כאן באמת בחירה סודית ואמיתית". באשר להירש, בראון כבר מהמר על תוצאות ההליך ומכריז: "בכל מקרה, גל הירש לא יהיה מפכ"ל. עכשיו הוא סתם מתגלגל בכיכר העיר".

בעוד שלרוב מפנים את האצבע המאשימה לכישלון המנויים בשנים האחרונות לעבר "התקשורת", שנתפסת כמי שפוצחת במחול השדים סביב המועמדים הפוטנציאלים, עו"ד גיא גיסין ממשרד גיסין ושות' עורכי דין, מפנה את האצבע המאשימה דווקא לעבר הממשלה והתרבות הישראלית. "השיטה הנפוצה להאשים את התקשורת זו אמירה מאוד זולה. יש תחושה שהשלטון נגוע בספינולוגיה וחפיפניקיות. אין משילות, ואין שום מדיניות. כל שינוי שלטון גורם לשינוי צוות בכל משרד וכל ההחלטות שעשה השר שלפניו".

גם עו"ד רונן עדיני ממשרד עדיני-ברגר-גבאי טוען כי תהליך קבלת ההחלטות נעשה בשיטת ה"סמוך" הישראלית. "תהליך קבלת ההחלטות הוא תהליך מזעזע, זה חפיפניקיות ברמה הגבוהה ביותר. שר בממשלה צריך לעשות שיעורי-בית. לדעתי, הוא רצה להתפרע ולעשות 'וואו'. אם הוא היה עושה בדיקה ואומר לאלמוג – קראתי את הדו"ח שלך וכו', אז מילא, אבל לא. יש כאן בעיה בקבלת החלטות. זה מעיד על תרבות של חפיף".

לקריאת הכתבה המלאה

 

 

 

 

"סינרגיה", "התלכדות" והתשובה לאיילה חסון: כך נדחו תירוצי דסק"ש בעסקת מעריב (דה מרקר 18.8.15)

מדוע רצו אנשיו של נוחי דנקנר לרכוש את העיתון? נציגי החברה הציגו תוכניות מעורפלות לשיתוף פעולה בין סלקום, נטוויז'ן ומעריב ■ באמצעות "נגישות ל-200 עיתונאים", ביקשו באי.די.בי להקים ערוץ טלוויזיה משפיע ■ השופט: "איך זה קשור לסלקום? תסביר לי איך זה קשור".

בזה אחר זה ובמלים חריפות פירק השופט עופר גרוסקופף את עמדתם של הדירקטורים והמנהלים בחברת דיסקונט השקעות, בבקשה לתביעה נגזרת בגין העסקה לרכישת העיתון "מעריב", כאשר החברה היתה בשליטתו של נוחי דנקנר. בשבוע שעבר אישר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי מרכז־לוד את הגשת התביעה הנגזרת נגד המנהלים בחברה בסכום של 370 מיליון שקל בגין ההפסדים שגרמו לבעלי המניות עם רכישת "מעריב".

"הדירקטורים של דסק"ש פעלו באופן פזיז עת אישרו ב-24 במארס 2011 את ההתקשרות בעסקת מעריב, וזאת מהטעם שלא הונח לפניהם אפילו בסיס עובדתי מינימלי המאפשר דיון ענייני בעסקה אותה התבקשו לאשר", קבע גרוסקופף. "דירקטוריון המקבל החלטה מבלי שתהיה לפניו ולו תשתית עובדתית מינימלית לצורך קבלת החלטתו איננו פועל ברשלנות גרידא, פועל בפזיזות".

התביעה נוהלה על ידי עו"ד רם דקל ועו"ד רונן עדיני, בעל משרדים קטנים יחסית, ומולם ארבעה ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. השורה התחתונה של גרוסקופף היתה כי לא הוצגו לפני הרכישה של העיתון הערכות שווי ל"מעריב", לא נערך בדירקטוריון דיון רציני ולא הוצגה תוכנית עסקית לחברה כיצד לצאת מהפסד שנתי של 100 מיליון שקל.

לקריאת הכתבה המלאה

 

 

 

השופטים הכלכליים מגבים את רות רונן: בקביעת שווי מניות המיעוט אין להתחשב בסחירות נמוכה (דה מרקר 12.8.15)

נדחתה בקשה לדיון חוזר על החלטה של רונן לאשר בקשה לתביעה ייצוגית נגד מ.ת.מ ומאגרי בניה. בעל מניות טען כי מניותיו בחברות נרכשו באמצעות הצעות רכש במחיר הנמוך משווין ההוגן.

הרכב של שלושה שופטים דחה באחרונה פה אחד בקשה לדיון חוזר שהגישו חברות מ.ת.מ ומאגרי בניה, לאחר שאושרה נגדם לפני כשנה בקשה לתביעה ייצוגית בידי השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

לקריאת הכתבה המלאה

השופטים הכלכליים מגבים את רות רונן: בקביעת שווי מניות המיעוט אין להתחשב בסחירות נמוכה (הארץ 12.8.15)

נדחתה בקשה לדיון חוזר על החלטה של רונן לאשר בקשה לתביעה ייצוגית נגד מ.ת.מ ומאגרי בניה ■ בעל מניות טען כי מניותיו בחברות נרכשו באמצעות הצעות רכש במחיר הנמוך משוויין ההוגן

הרכב של שלושה שופטים דחה באחרונה פה אחד בקשה לדיון חוזר שהגישו חברות מ.ת.מ ומאגרי בניה, לאחר שאושרה נגדם לפני כשנה בקשה לתביעה ייצוגית בידי השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

את ההחלטה נתנה השופטת דניה קרת־מאיר, ואליה הצטרפו השופטים חאלד כבוב ודוד רוזן. הרכב זה, שלא כלל את רונן שנתנה את ההחלטה שעליה התבקש הדיון החוזר, התאפשר לאחר שבינואר פתר בית המשפט העליון מצב בעייתי שנוצר בבית המשפט הכלכלי בתל אביב, ולפיו שופט יכול לשבת בערכת ערעור על החלטותיו שלו – וקבע כי הדבר אינו ראוי.

את הבקשה לייצוגית הגיש בעל מניות, מיכאל ספרא, באמצעות עו"ד רונן עדיני ועו"ד אפי שאשא ממשרד עדיני ברגר גבאי, נגד החברות מ.ת.מ ומאגרי בניה. ספרא טען כי מניותיו בחברות נרכשו באמצעות הצעות רכש במחיר הנמוך משוויין ההוגן. הנתבעות טענו, בין השאר, כי היתה משקיעה מתוחכמת, חברת הביטוח הראל, שהסכימה להצעות הרכש, ובכך יש להעיד על הוגנות המחיר.

לקריאת הכתבה המלאה

 

תביעה נגד נוחי דנקנר על עסקת מעריב (ידיעות אחרונות 10.8.15)

בית המשפט אישר לבעלי מניות מקרב הציבור בדיסקונט השקעות להגיש תביעה נגזרת בשם החברה נגד נוחי דנקנר ונגד חלק מהדירקטורים לשעבר בחברה.

בעלי המניות טוענים כי דנקנר והדירקטורים שאישרו את עסקת רכישת עיתון מעריב ב-2011, אחראים בפני דיסקונט השקעות להפסדים שנגרמו לה בעקבות העסקה הכושלת. דיסקונט השקעות סירבה לדרישתם להגיש תביעה נגד הדירקטורים, ולכן המבקשים, המיוצגים בנפרד על ידי עוה"ד רם דקל, אוהד אנטמן, רונן עדיני ולידור שובל, פנו לבית המשפט.

השופט עופר גרוסקופף: "בחינת חומר הראיות מובילה למסקנה הלכאורית כי כבר במועד אישור העסקה הייתה מעריב חברה כושלת."

לקריאת הכתבה המלאה

בית המשפט אישר נגזרת נקד דסק"ש בגין רכישת מעריב: "איש לא צעק המלך עירום" (דה מרקר 10.8.15)

השופט עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי בלוד אישר בקשה להגשת תביעה נגזרת בסך 370 מיליון שקל נגד דסק"ש, נוחי דנקנר ודירקטורים בחברה- ומתח ביקורת קשה על התנהלות הדירקטורים  בעסקה שבה אושרה רכישת העיתון הכושל.

עסקת הרכישה של מעריב מגיעה לבית המשפט: השופט פרופ' עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי בלוד אישר אתמול בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חברת דסק"ש, נוחי דנקנר ודירקטורים בחברה, בהם אבי פישר, יצחק מנור, צבי לבנת, חיים גבריאלי, ואמו של דנקנר זהבה דנקנר. בהחלטתו, מתח השופט ביקורת חריפה על התנהלות הדירקטורים בעסקה שבה אישרו את רכישת העיתון הכושל.

לקריאת הכתבה המלאה