בקשה לייצוגית נגד כאל: לא מזכה על עמלת המרה (כלכליסט 11.6.12)

התובע טוען בטענה כי חברת האשראי גובה מלקוחותיה עמלת המרה שנגבית בעת רכישת מוצר בחו"ל – אך זו אינה מוחזרת במקרה של ביטול העסקה

לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוגשה היום (ב') תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית נגד חברת כאל בסך 9.45 מיליון שקל, בטענה בטענה כי חברת האשראי גובה מלקוחותיה עמלת המרה שנגבית בעת רכישת מוצר בחו"ל – אך זו אינה מוחזרת במקרה של ביטול העסקה.

התובע, גיל אמיד, טוען באמצעות עו"ד רונן עדיני שביוני 2008 רכש מוצר בחנות Joe's Sports בארה"ב ב-35 דולר. עוד באותו היום הוא ביטל את העסקה והחזיר את המוצר. כאשר קיבל אמיד את חשבון החיובים של כרטיס האשראי הוא גילה שחוייב בעמלת המרה בסך 2.34 שקלים, אך לא קיבל זיכוי על אותו הסכום, למרות ביטול העסקה.

לאחרונה התברר לו כי המקרה חוזר על עצמו. בנובמבר האחרון רכש מוצר בחנות Kohl's בארה"ב ב-12 דולר, והחזיר את המוצר. "עם חזרתו לישראל, ומשבדק את חשבון החיובים של כרטיס האשראי, גילה לתדהמתו כי החברה חייבה אותו בעמלת המרה אך לא זיכתה אותו בגין אותו הסכום", נכתב בבקשה.

נציגת שירות הלקוחות מטעם כאל אישרה לתובע כי לא מדובר בטעות, והסבירה בשיחה ביניהם כי גם אם העסקה מבוטלת עדיין הלקוח יחויב בעמלת המרה. "יש לציין כי חברת ישראכרט דווקא נוהגת אחרת", נכתב בבקשה.

עו"ד עדיני מסביר בתביעה כיצד הגיע לסכומי התביעה הייצוגית. "על פי נתוני בנק דיסקונט שהוא בעל השליטה בכאל, חברת האשראי מחזיקה בנתח שוק של כ-25% משוק כרטיסי האשראי בישראל. סוף שנת 2011 היו בישראל 7.2 מיליון כרטיסי אשראי, ובסוף שנת 2011 היו לכאל 1.795 מיליון כרטיסי אשראי תקפים. עו"ד עדיני מעריך בהערכה שמרנית כי לפחות כ- 50% מהכרטיסים הפעילים הם כרטיסים בינלאומיים, ולכל הפחות כ-3% מביניהם ביטלו עסקה שביצעו. "לפיכך, מספר האנשים, לקוחות המשיבה, אשר ביטלו עסקה שביצעו במט"ח, מוערך בלפחות כ- 21,810 אנשים", נכתב בבקשה.

להמשך קריאה

פשרה בייצוגית: מגדל תעניק קורס השקעות לעמיתיה (דה מרקר 6.5.12)

בנוסף התחייבה חברת הביטוח שלא להשקיע יותר מ-10% מנכסי הקרן באג"ח לא מדורגות או המדורגות בדירוג נמוך מ-BBB

חברת הביטוח מגדל תעניק ל-6,250 מעמיתיה קורס בהשקעות בשוק ההון שיכלול היכרות עם העולם הפיננסי. עלות הקורס הוערכה על ידי החברה בכ-5.6 מילון שקל. בנוסף התחייבה מגדל להפיק חוברת מידע, סרט בנושא השקעות בשוק ההון ולומדה בנושא דו"חות שנתיים ורבעוניים שיוצגו באתר האינטרנט של החברה.

להמשך קריאה

מחצית מהתובעים הייצוגיים שנסוגו מהתביעה קיבלו גמול מבימ"ש (דה מרקר 28.3.12)

10% מהתובעים הייצוגיים מבקשים להסתלק מתביעתם ולמשוך אותה חזרה – כך עולה ממחקר חדש של עו"ד רונן עדיני; ברוב המקרים מאשר בית המשפט את ההסתלקות מהתביעה, ורק לעתים רחוקות מחויב התובע בהחזר הוצאות משפט לנתבע

להמשך קריאה

בקשה לייצוגית בסך 71 מ' ש' נגד 012: לא עמדה בהתחייבויות (דה מרקר 21.3.12)

גודל קבוצת הלקוחות להם נגרמה עוגמת הנפש הוערך בכ-122 אלף

בקשה לתביעה ייצוגית בסך 71 מיליון שקל, הוגשה היום כנגד חברת 012 סמייל טלקום בטענה שהחברה לא סיפקה ללקוחות מהירות גלישה בקצב אותו התחייבה לספק.

הלקוחות, גליה מזרחי וחברת מולטימדיה גרופ, טענו באמצעות עורכי הדין רונן עדיני, אפי שאשא ולידור שובל, כי 012 סמייל מפלה את לקוחותיה המשתמשים באפליקציית שיתוף קבצים – תוכנה המאפשרת לקבוצת אנשים המשתמשים באינטרנט להעביר ביניהם קבצים.

לדבריהם, חברת 012 סמייל "התחייבה לספק ללקוחותיה מהירות גלישה מסוימת, כאשר בפועל מהירות הגלישה שסופקה להם היתה איטית יותר. כל זאת, בזמן שהיא יודעת או יכולה לדעת כי אין ביכולתה ו/או אין בכוונתה לספק ללקוחותיה מהירות זו, אותה הזמינו ממנה ובגינה שילמו לה".

לבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה, צורפה חוות דעת של המומחה פרופ' יובל שביט, לפיה במשך ארבע שנים לפחות הפלתה חברת 012 סמייל את לקוחותיה המשתמשים באפליקציות שיתוף קבצים, והאטה את מהירות הגלישה שלהם על אף שהלקוחות עליה.

התובעים מוסיפים, כי מהירות הגלישה באינטרנט הוא עניין מהותי בגלישה וכי חברת 012 סמייל "הטעתה את לקוחותיה". הם הדגישו, כי מדובר בניצול לרעה מצד הכוח והעוצמה של חברת 012 סמייל ביחס ללקוחותיה וכי מדובר בחוסר הגינות וחוסר תום לב בסיסיים כלפיהם.

הקבוצה שהוגדרה בבקשה, היא כל מי שהיה לקוח של חברת 012 סמייל מחודש אפריל 2008 ועד למועד הגשת התביעה, והשתמש באפליקציית שיתוף קבצים לפחות פעם אחת במהלך תקופה זו. גודל הקבוצה הוערך בכ-122 אלף לקוחות החברה והנזק הכולל שנגרם להם מוערך בכ-71 מיליון שקל.

מ-012 סמייל נמסר בתגובה: "טרם הגיע לידינו כתב התביעה. אנו נלמד אותה ונגיב בהתאם בבית המשפט. חברת 012 סמייל מעניקה מהירויות גלישה המותאמות לצרכי לקוחותיה ולשביעות רצונם".

להמשך קריאה

בקשה לתביעה ייצוגית: "012 סמייל מאיטה את מהירות הגלישה" (21.3.12)

לטענת התובעים ספקית האינטרנט פגעה ב-122 אלף לקוחות שעשו שימוש בתוכנות שיתוף קבצים, ועליה לפצותם ב-71 מיליון שקל. "האפליה לא היתה אירוע חד-פעמי, אלא בוצעה במשך שנים", נכתב בפנייה

ספקית האינטרנט 012 סמייל האטה את מהירות הגלישה של לקוחותיה, באופן המפר את חוזה ההתקשרות איתם, ויש לחייבה בתשלום פיצויים בסך 71 מיליון שקל ללקוחות – כך נטען בבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה הבוקר (ד') לבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה.

לטענת התובעות, גליה מזרחי וחברת מוליטמדיה גרופ, 012 הפרה את התחייבותה לצרכנים ולא סיפקה להם את מהירות הגלישה שהובטחה להם ושתמורתה שילמו. מדובר בלקוחות המשתמשים בתוכנות שיתוף קבצים, שלפי הפנייה הופלו לרעה במהירות הגלישה שסופקה להם. "אפליה זו לא הייתה אירוע חד-פעמי, אלא בוצעה ע"י המשיבה באופן עקבי במשך שנים", נכתב בבקשה שהגיש עו"ד רונן עדיני.

בבקשה טוענות העותרות כי מאז שהחלו להשתמש בשירותי 012 הן חווה איטיות רבה בהורדת קבצים, באופן שאינו מוסבר, ובעיה זו לא נפתרה גם לאחר שמהירות הגלישה שודרגה ל-12 מגה-ביט. "המבקשות נוכחו לדעת שחוויה מתסכלת זו אינה מנת חלקן בלבד, כי אם גם מכריהן המשתמשים באפליקציות שיתוף קבצים חווים האטה משמעותי לעומת מהירות הגלישה שרכשו".

לבקשה מצורפת חוות דעת של פרופ' יובל שביט, שלפיה מאז 2008 לפחות בוצעו 1,452 מדידות – ומהן עולה שחלק ניכר מלקוחות 012 המשתמשים בתוכנות שיתוף קבצים מופלים לרעה ומקבלים מהירות גלישה נמוכה מכפי שהובטחה להם. לדברי העותרים, מדיניות 012 סמייל פגעה בכ-122 אלף לקוחות, פרטיים ועסקיים.

תגובת 012 סמייל לא התקבלה עד מועד פרסום הידיעה.

להמשך קריאה

פשרה בייצוגית נגד השטיח המעופף: תעניק הנחות ב-4 מיליון שקלים (גלובס 22.2.12)

התובעים טענו כי השטיח המעופף מכרה טיסות שכר פיקטיביות ■ הפשרה: החברה תעניק משך 3 שנים הנחה של 5% על כרטיסי הטיסה וחבילות הנופש שהיא משווקת

חברת התיירות השטיח המעופף תעניק ב-3 השנים הקרובות הנחה בשיעור של 5% ממחירי כרטיסי הטיסה וחבילות נופש שהיא משווקת לציבור, בסך כולל של כ-4 מיליון שקל. בנוסף, תתרום השטיח המעופף 850 אלף שקל למספר עמותות, ותקצה 750 אלף שקל לטיולים לילדים חולים – כך הוסכם בהסדר פשרה בתביעה ייצוגית שנערך בין החברה לבין התובעים, ענת ודן גינר, וזכה היום (א') לאישור בית המשפט המחוזי מרכז.

בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד השטיח המעופף שהוגשה בינואר 2010 טענו ענת ודן גינר כי החברה שיווקה ומכרה טיסות, כאשר מלכתחילה היא ידעה כי המועד הנקוב בפרסומי החברה ובכרטיס הטיסה שנמסר ללקוחותיה הוא שקרי. זאת, כדי "ללכוד" את הלקוחות שיזמינו את הטיסות וחבילות הנופש, שלכאורה היו בשעות נוחות.

עוד טען הזוג גינר כי לאור העובדה שפעמים רבות מועדי ההמראה המתוכננים אינם אטרקטיביים מספיק בעיני לקוחות פוטנציאליים, גילתה השטיח המעופף "יצירתיות" עסקית – היא שיווקה את כרטיסי הטיסות, תוך הצגת מצג-שווא כאילו טיסות אלה מתוכננות להמריא בשעות נוחות ואטרקטיביות יותר עבור לקוחותיה, כאשר בפועל הטיסה ממריאה בשעה שתוכננה מראש.

במסגרת הסדר הפשרה התחייבה השטיח המעופף שלא לשווק טיסות למועדים בלתי נכונים (על אף שהיא מעולם לא הודתה שעשתה כן בעבר).

עוד הוסכם בפשרה כי התובעים, הזוג גינר, יקבלו 158.4 אלף שקל מהשטיח המעופף, וכי שכר-טרחת באי-כוחם יהיה בסך 633.6 אלף שקל.

התובעים יוצגו בידי עורכי הדין רונן עדיני, משה לשם, נרי ירקוני ולידור שובל. השטיח המעופף יוצגה בידי עורכי הדין אהרון מיכאלי, יהודה רוזנטל וקארין וינשטיין-מאור.

להמשך קריאה

תלונה לרשות ני"ע: איסרו על קסם להנפיק תעודות ממונפות (דה מרקר 16.1.12)

עו"ד רונן עדיני במכתב לפרופ' שמואל האוזר: "משקיעים רבים טועים, או שמא מוטעים, כי תעודות הסל הממנפות אכן משקפות את השינוי במדדים" ■ עדיני: בוחנים הגשת תביעה ייצוגית נגד קסם

משקיעים רבים בוחרים להשקיע בתעודות סל ממונפות המאפשרות להן לעקוב אחר המדדים ולהשיג תשואות עודפות (פי שתיים או פי שלוש מהשוק) בעת התנודתיות במדדים. "קסם שורט פי 3" או "קסם יתר פי 3" הן שתי דוגמאות לתעודות סל כאלה. בחודשים האחרונים התברר ללא מעט משקיעים כי התעודות שרכשו מתיימרות אמנם להשיא תשואה גבוהה פי כמה מהמדדים, אך בפועל התעודות נסחרות במנותק מהשוק ואינן מצליחות לספק את התשואה שהן מבטיחות.

המצב האנומלי המתואר עורר את זעמם של לא מעט משקיעים, ואחד מהם, עו"ד רונן עדיני, החליט לפעול בעניין. עדיני פנה לראש רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, בבקשה שיאסור הנפקה של תעודות סל ממונפות, בטענה שאלה מטעות את המשקיעים בדבר התשואה שהן משיגות. עדיני, שמשרדו ניהל בעבר תביעה ייצוגית נגד חברת קסם בעניין תעודת הסל "קסם שורט יתר פי 3", מסביר במכתב כי "לאחר רכישת תעודת הסל מופתעים משקיעים רבים לגלות שלא כך היא, ובחלק גדול מימי המסחר, ואולי אף במרביתם, תעודת הסל הממונפת אינה מניבה את התשואה המצופה, ולעתים אף מתנהגת באופן הפוך מהמצופה". עדיני מציין כי פנו אליו מספר לקוחות לבדיקת אפשרות להגשת תביעה ייצוגית נגד קסם.

הניתוק של ביצועי תעודות הסל מהשוק נובע מכך שהתעודה נסחרת בשוק "בפני עצמה" בהתאם ל"שווי ההוגן" שמוענק לה. השווי ההוגן של התעודה אמור להתאזן בהתאם למצב השוק. אולם, לעתים ערך התעודה מתנתק מהביצוע של המדד אחריו היא עוקבת. לדוגמה: בתקופה שבה המשקיעים בשוק מעריכים שיהיו ירידות ממושכות, קיים ביקוש ער לתעודת "קסם שורט ת"א 25 פי 3" (המשקיעים בתעודה מרוויחים כאשר השוק יורד). כתוצאה מכך, "השווי ההוגן" של התעודה בשוק עולה, ואז למרות שהשוק בירידה – המשקיעים אינם מרוויחים את התשואה (פי 3) שהובטחה להם כביכול בעת הרכישה.

קסם, שמודעת היטב לבעיה, מפרסמת מידי יום דיווחים באתר מאי"ה (מערכת ההודעות של הבורסה) לגבי השווי ההוגן של התעודה. בנוסף, באחרונה פירסמה החברה מודעה ברורה בעיתונות שבו היא מתריעה על כך שהתעודה אינה משקפת את התשואה. "המשקיעים בתעודות הסל אינם בהכרח נמנים על זן 'המשקיע המתוחכם'. ספק אם יבינו את הסייגים בנוגע לניתוק שער התעודות מהווי ההוגן שלהן", כותב עו"ד עדיני. "נראה שמשקיעים רבים טועים בהבנתם את המכשיר הזה, בעיקר עקב שמותיהן המטעים של התעודות", הוסיף.

לפיכך, מבקש עו"ד עדיני במכתבו כי הרשות תאסור הנפקה של תעודת סל ממונפות, או לחילופין תדאג ליידע את הציבור בצורה טובה יותר על הפער בין "השווי ההוגן" לציפיות המשקיע. כמו כן, מציע עדיני למנות "עושה שוק" שידאג שלא ייוצר פער גדול בין השווי ההוגן למחיר תעודת הסל בבורסה, ולאסור על המנפיק עצמו – אקסלנס נשואה – לסחור בתעודות הסל, וזאת מחשש לניצול הפער הקיים להפקת רווחים על חשבון הציבור שאינו מודע לפער.

מקסם נמסר בתגובה: "לא נעשתה אלינו כל פנייה בנושא".

להמשך קריאה