דסק"ש והדירקטורים מבקשים מביהמ"ש לאשר הסדר פשרה של 100 מיליון שקל (24.8.17)

עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל המייצגים את בעלי המניות בחברת דסק"ש שהגישו את התביעה הנגזרת כנגד הדירקטורים של החברה בקשר לרכישת "מעריב", מתנגדים לפשרה שנרקמה לדבריהם מאחורי גבם. לטענתם, ניתן היה להשיג יותר בפשרה.  

בבקשה דחופה לשופט ביהמ"ש המחוזי מרכז, עופר גרוסקופף, מבקשים הדירקטורים הנתבעים של דסק"ש והחברה עצמה, לאשר את הסכם הפשרה על סך 100 מיליון שקל בתביעה הנגזרת על עסקת רכישת מעריב, תביעה שהוגשה על ידי משרדנו. השופט אישר לפני כשנה את הבקשה לתביעה הנגזרת אגב ביקורת חריפה על התנהלות הדירקטורים ברכישה שאושרה בחיפזון שהעיד כי הדירקטורים בדסק"ש פעלו כמריונטות של נוחי דנקנר, וגרמו לדסק"ש נזק של כ-360 מיליון ש"ח.

את מרבית סכום הפשרה (85%) ישלם הביטוח של הדירקטורים.

השופט יכריע כעת אם לאשר את ההסכם בתביעה הנגזרת למרות התנגדות עורכי הדין של התובעים, עדיני ודקל

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

משפט שדה: העליון בשירות דסק"ש (6.8.17)

פסק דין חדש של העליון מהשבוע שעבר משרת את דסק"ש במאבקה מול התובע הנגזר

  1. עניין של עיתוי: פסיקת העליון מגיעה בדיוק בזמן הנכון עבור דסק"ש

"האם יש לחברה זכות עמידה עצמאית בשלב ניהול התביעה הנגזרת?" לשאלה זו משיב בית המשפט העליון: "תשובתי על כך היא בחיוב. תוצאה זו מתבקשת לנוכח העובדה שהחברה ממשיכה לפעול כאישיות משפטית נפרדת, גם לאחר אישור הבקשה לתביעה נגזרת". פסק הדין ניתן בשבוע שעבר. אפריקה ישראל, באמצעות עוה"ד בעז בן צור ודקלה סירקיס, טענה כי התובע הנגזר מתנהל באופן המעיד על ניגוד עניינים בינו לבין החברה, ולכן יש להתיר לחברה זכות עמידה עצמאית ונפרדת. פסק דין זה נפל בעיתוי מושלם מבחינת דסק"ש שנקלעה לעימות קשה מול ב"כ התובע הנגזר בעניינה, עוה"ד רונן עדיני ורם דקל, שבקשתם לאישור התביעה בעסקת רכישת מעריב התקבלה בהחלטה נוקבת של השופט גרוסקופף.

  1. מי מייצג?

שופט העליון סולברג פסק בעניין פיצול האישיות בייצוג

החלטת דירקטוריון דסק"ש להתפשר עם הדירקטורים הנתבעים עוררה מהומה רבתי באולמו של גרוסקופף, בעיקר בשל טענת עוה"ד עדיני ודקל שהפשרה — 100 מיליון שקל שישולמו לחברה בעיקר בידי הביטוח של הנתבעים — נרקמה מאחורי גבם. מצדדי הפשרה טענו כי שיקולי שכר טרחה מניעים את התנגדותם. עדיני ודקל טענו שהאמינו כי ניתן היה לקבל יותר וממילא שכר הטרחה הוא בשיקול דעת השופט.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט