פרשת דסק"ש־מעריב: הלקוח נגד עורך הדין

דיסקונט השקעות, הלקוחה של עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, סגרה פשרה מאחורי גבם. זה קורה כשהלקוח לא באמת רוצה את עורך הדין.

1 .המעמד הכפול חובת האמון כשעורך הדין של התובע עובר לייצג את הנתבע ברקע המהומה שהתעוררה בפרשת דסק"ש־מעריב כדאי לחדד נקודה מרכזית שנוגעת למעמדם של באי כוח התובע עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל. לאחר שהשופט עפר גרוסקופף אישר את הבקשה לתביעה נגזרת, הפכו עדיני ודקל לבאי כוחה של דסק"ש שסירבה לתבוע את נוחי דנקנר וחבורת הדירקטורים ששרפה למעלה מ־300 מיליון שקל על רכישת מעריב.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

משרדנו מייצג בתביעה נגזרת כנגד דסק"ש בגין רכישת עיתון 'מעריב'

בדיון סוער שהתקיים אתמול בבית המשפט התברר כי בדירקטורים בדיסקונט השקעות שנתבעו בשל רכישת "מעריב" סגרו עסקה עם המגשרת, השופטת הילה גרסטל, מאחורי גבם של עורכי הדין שהגישו את התביעה. לפי ההסכם, הדירקטורים ישלמו לחברה 100 מיליון שקל.

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון דה מרקר

מהומה בדיון בתביעת דסק"ש-מעריב: "סגרו הסכם פשרה מאחורי גבנו. זהו מעשה נבלה"

עורכי הדין המייצגים את התובע בתביעה הנגזרת שהוגשה בעקבות מכירת מעריב הופתעו לגלות כי דירקטוריון החברה הוביל מהלך להגשת הסדר פשרה מבלי לערב אותם בכך. הדבר הוביל להטחת האשמות בין הצדדים בעקבותיה החליט השופט גרוסקופף לפנות את אולם ביהמ"ש.

דיון סוער התקיים היום (ד') בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד דסק"ש בעקבות מכירת מעריב הביאה להטחת האשמות שלא זכורה כמותה, ובעקבותיה החליט השופט עופר גרוסקופף לפנות את אולם בית המשפט. המהומה קמה בעקבות הניסיון של דסק"ש והדירקטורים להעביר הסכם פשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה על ידי התובע רמי אוסטרובסקי מבלי לשתף או לקבל את הסכמת באי כוחו, עוה"ד רונן עדיני ורם דקל. בסופו של דבר החליט השופט לדחות את החלטתו עד שדסק"ש תעביר לעדיני ודקל את פרוטוקול הישיבה שבה גובש ההסדר.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

דנקנר ודירקטורים בדסק"ש ישלמו 100 מ' ש' בגין עסקת מעריב?

הסדר פשרה: נוחי דנקנר, בעל השליטה ויו"ר דסק"ש לשעבר, והדירקטורים בדסק"ש מוכנים לשלם 100 מיליון שקל – מתוכם 4 מיליון דולר מכיסם הפרטי – לטובת סגירת התביעה הנגזרת שהוגשה נגדם בגין רכישת "מעריב".

האם נוחי דנקנר, בעל השליטה ויו"ר דיסקונט השקעות לשעבר, והדירקטורים בדסק"ש ישלמו 100 מיליון שקל – מתוכם 4 מיליון דולר מכיסם הפרטי – לטובת סגירת התביעה הנגזרת שהוגשה נגדם בפרשת עסקת "מעריב"? שאלה זו עמדה בלב דיון סוער שהתקיים היום (ד') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרת התביעה הנגזרת המתנהלת נגד דנקנר ונגד הדירקטורים לשעבר יאיר אורגלר ואלי כהן, בטענה כי עסקת הרכישה וההשקעה ב"מעריב" גרמה נזקים חמורים לדסק"ש. במהלך הדיון התברר כי לאחרונה גיבשו הצדדים לתביעה הסדר פשרה, במסגרתו נקבע כי הדירקטורים ישלמו לדסק"ש סכום כולל וסופי בסך 100 מיליון שקל לצורך סיום ההליכים. ההסדר הושג בעקבות הליך גישור שהתנהל בפני השופטת בדימוס הילה גרסטל, וביום ראשון האחרון הושגה פריצת דרך במשא-ומתן, הן לגבי הסכום שישלמו חברות הביטוח והן לגבי סכום ההשתתפות העצמית שישלמו הדירקטורים – שעומד על 4 מיליון דולר מכיסם. מדובר בסכום חריג ויוצא דופן, שנקבע לאחר שחברות הביטוח טענו במסגרת הגישור כי אין כיסוי ביטוחי לדירקטורים, לאור העובדה שבהחלטת השופט עופר גרוסקופף, אשר אישרה את ניהול התביעה הנגזרת לפני כשנתיים, נקבע כי הדירקטורים פעלו בפזיזות. על-פי ההסדר שגובש, שכר-הטרחה של עורכי הדין של התובע והגמול לתובע היו אמורים להישאר לשיקולו של בית המשפט. ואולם, במהלך הדיון הבוקר התברר כי עורכי הדין של התובעים כלל אינם תומכים בהסדר. התובעים טענו כי ההסכם שגובש בגישור – בהובלתם של עורכי הדין גיורא ארדינסט ואהרן מיכאלי ממשרד גולדפרב-זליגמן, רם כספי, גיל אוריון וצביקה אגמון, בפני המגשרת גרסטל – נעשה תוך עקיפתם, ושהם דרשו בגישור שסכום הפשרה יעמוד על 147 מיליון.

במהלך הדיון התקיימו חילופי דברים קשים בין עורכי הדין של דסק"ש, אביתר קנולר ואהרון קאופן (היועץ המשפטי של דסק"ש), שהאשימו את עורכי הדין של התובעים, רונן עדיני ורם דקל, כי ההתנגדות שלהם להסדר נובעת מכך שדסק"ש לא הסכימה לשלם להם שכר-טרחה בהיקף 20% מהסדר הפשרה – בסך 20 מיליון שקל. לטענת קנולר וקאופמן, עורכי הדין של התובעים לא מייצגים עוד את האינטרס של דסק"ש אלא את האינטרס האישי שלהם.

עורכי הדין עדיני ודקל, המייצגים כאמור את התובעים, מחו על ההאשמות וטענו כי התנגדותם להסדר היא עניינית ונובעת מכך שניתן להשיג סכום גבוה יותר במסגרת הפשרה, בסך של כ-147 מיליון שקל החזר לדסק"ש, או לכל הפחות סכום שנמצא בטווח של בין 100 ל-147 מיליון שקל.

לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס

דיון סוער בתביעת הענק על עסקת מעריב: האם הדירקטורים ישלמו 100 מיליון שקל

דיון סוער באולמו של השופט גרוסקופף – על מתווה הפשרה שגובש אצל המגשרת הילה גרסטל ולפיו הביטוח של הדירקטורים שאישרו את העסקה ישלם לדסק"ש 100 מיליון שקל.

דיון סוער התנהל הבוקר באולמו של השופט עופר גרוסקופף בנוגע להסכם פשרה שמתגבש בימים האחרונים בתביעה הנגזרת שהוגשה לבית המשפט בעקבות העסקה הכושלת לרכישת מעריב. באחרונה ניהלו ביניהם הצדדים הליך גישור בפני המגשרת, השופטת לשעבר הילה גרסטל. בגישור הוסכם כי הביטוח של הדירקטורים ישלם לחברת דסק"ש סכום של 100 מיליון שקל. דירקטוריון חברת דסק"ש התכנס אתמול (ג) ואישר את העסקה הזו, אך הבוקר בבית המשפט התנגדו עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, שהגישו את התביעה הנגזרת. הם טוענים כי יש לחייב את הדירקטורים (למעשה את הביטוח שלהם) לשלם סכום גבוה יותר- של 147 מיליון שקל. בדיון התפתח ויכוח חריף. עורכי הדין של הדירקטורים, אליהם הצטרפו גם עורכי הדין של החברה, טענו כי הסיבה להתנגדות נעוצה בשכר הטרחה של עדיני ודקל – אך עדיני ודקל טוענים מצדם כי הם מתנגדים עקרונית להסכם. אם הדירקטורים לא יצליחו להתפשר בסופו של דבר, יש סיכוי שהם יצטרכו לשלם את הסכום הזה מכסם הפרטי, שכן השופט עופר גרוסקופף קבע כשקיבל את הבקשה לאישור התביעה הנגזרת כי הם כי התנהלו בפזיזות – התנהלות שהביטוח שלהם אינו
מכסה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

 

 

הדירקטורים בדסק"ש מוכנים לתשלום של 100 מיליון שקל לסילוק התביעה הנגזרת

ל"כלכליסט" נודע כי השופטת בדימוס הילה גרסטל, המשמשת כמגשרת בתביעה שהוגשה בעקבות רכישת מעריב, גיבשה הצעת פשרה; בינתיים, עורכי הדין התובעים מסרבים – ודורשים סכום גבוה יותר; מרבית התשלום יכוסה על ידי חברת הביטוח

3 דירקטורים של חברת דסק"ש ובהם נוחי דנקנר, מוכנים לתשלום של סכום עתק כ-100 מיליון שקל, תמורת סילוק התביעה הנגזרת שהוגשה נגדם בנוגע לרכישת מעריב – כך נודע לכלכליסט. מרבית הסכום יגיע מחברת הביטוח של הדירקטורים ורק מקצתו מהדירקטורים
עצמם.

הצעת הפשרה הזו גובשה בתיווכה של נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז בדימוס, הילה גרסטל, שמשמשת כמגשרת בין הצדדים. אלא שככל הידוע ההצעה לא מקובלת בשלב זה על עורכי הדין המייצגים את התובע רמי אוסטרובסקי שסבורים כי הם יכולים להשיג סכום אפילו יותר גבוה. כ-%10 מהסכום שיושג בפשרה יהווה את שכר הטרחה של עורכי הדין, עו"ד רם דקל ועו"ד רונן עדיני. התביעה הנגזרת עניינה טענה לרשלנות חמורה שהפגינו הדירקטורים ברכישת מעריב מהכשרת הישוב במרץ 2011 וסכומה 368 מיליון שקל. היא הוגשה נגד נוחי דנקנר, אליהו כהן, אבי פישר, ניב אחיטוב, יצחק מנור, צבי לבנת, חיים גבריאלי, זהבה דנקנר, דורי מנור, שאול בן זאב, רפי ביסקר, מרק שימל ויאיר אורגלר.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

 

רשות ניירות ערך: "לעכב את התביעה הנגזרת נגד בזק"

הבקשה לתביעה הנגזרת הוגשה במארס 2015 בסמוך לאישור עסקת רכישת יתרת המניות של yes מיורוקום ■ לאור החקירה הגלויה שנפתחה לפני כחודש, השופטת רות רונן ביקשה את עמדת הרשות בשאלה האם להמשיך ולקיים את ההליך

שבועיים אחרי שהשופטת הכלכלית רות רונן ביקשה מרשות ניירות ערך את עמדתה בעניין ניהול התביעה הנגזרת נגד בזק, הודיעה הבוקר הרשות לבית המשפט כי "נוכח העובדה שמדובר בחקירה מורכבת, מסועפת ומרובת מעורבים, אשר מצויה אך בראשיתה, עמדת הרשות היא שיש לעכב בעת הזו את התקדמותו של ההליך". מדובר בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה על ידי גיל אמיד, באמצעות עו"ד רונן עדיני עוד במארס 2015 ,בסמוך לאישור עסקת רכישת יתרת המניות של yes מיורוקום (שבבעלות שאול אלוביץ') על ידי בזק, אף היא בשליטת אלוביץ'. בבקשה נטען, בין השאר, כי התמורה ששילמה בזק ליורוקום עבור yes היתה מופרזת, בלתי־הוגנת ובלתי סבירה כלכלית מבחינת בזק, וכי המשיבים – בזק, בעל השליטה שאול אלוביץ' ודירקטורים – הפרו את חובת האמון והזהירות שלהם כלפי בזק כאשר אישרו את העסקה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

עו"ד רונן עדיני שהגיש את התביעה הנגזרת בגין עסקת בזק- יס התראיין לחדשות ערוץ 10

אילן בן דב פרץ לתודעה הציבורית עם רכישת "פרטנר" ב-2009 והפך מאיש עסקים אנונימי לאחת הדמויות הבולטות במשק. לאחר מכן הגיעה הנפילה ובן דב לא הצליח להחזיר חובות של מאות מליונים שעומדים במרכזן של תביעות משפטיות •

גם אחרי שהטייקונים כבר קרסו ואיבדו שליטה בפירמידות שלהם, כמעט כל אחד ואחד מהם נמצא בימים אלה במאבק. כיצד הפך אילן בן דב מאיש עסקים אנונימי, לטייקון בנסיקה עם רכישת "פרטנר" וקרס לחובות לאחר מכן.

ככל שצוללים לתוך תהליכי קבלת ההחלטות, משיכת הדיבידנדים, והעסקאות כושלות – בתי המשפט מתמלאים בשנים האחרונות בתביעות שמוגשות נגד הטייקונים ובעלי התפקידים שהיו לצדם.

הטענה העיקרית בתביעה שהוגשה לפני כחודשיים נגד אילן בן דב ובעלי תפקידים בחברת "סאני" שדרכה מכר בארץ את מכשירי סמסונג – היא כי בזמן שהחברה כבר נקלעה לקשיים אילן בן דב מבקש מהדירקטוריון שיאשר לו לוותר על תביעה נגד חברה אחרת – או במילים פשוטות לזרוק לפח סיכוי למאות מיליוני שקלים. המטרה של בן דב הייתה במקום לתבוע – לנסות ולסגור עם אותה חברה עסקה מול חברה אחרת שלו.

עו"ד גיא גיסין שהגיש תביעה נגד אילן בן דב אמר: "הסיטואציה שבה אילן בן דב, באופן אישי, הוא זה שמנהל את העסקים והוא היחיד, לבדו, בלי שום פיקוח אמיתי של מישהו לידו, אפשר לו להגיע אחרי זה לשולחן הדירקטוריון ולשכנע אנשים בלי בדיקה, בלי בקרה ראויה"

בכל חודש כל אחד מאיתנו מפריש מהמשכורת כסף לפנסיה. הגופים שמחזיקים את אותם חסכונות שלנו מחפשים היכן להשקיע אותם כדי שיוכלו לצבור ריבית – הריבית האפסית בבנקים בעשור האחרון היא אחת הסיבות לכך שחלק גדול מהכספים האלה מושקע בבורסה – בה נסחרות החברות הציבוריות, גם אלה של הטייקונים. כיוון שמדובר בכספי ציבור הליך קבלת ההחלטות בכל חברה ציבורית מתנהל תחת פיקוח של חברי הדירקטוריון.

עו"ד אופיר נאור שהגיש תביעה נגד בן דב ובעלי תפקידים בחברת "סקיילקס" אמר: "אנחנו רואים שומרי סף, דירקטורים שאמורים להיות מקצועיים, לכאורה, אמורים להיות מנוטרלי אינטרס, ואמורים לראות את טובת החברה, וכאן אנחנו רואים רף ביקורת מאד מאד נמוך שלהם".

מוסיף עו"ד רונן עדיני שהגיש תביעה על עסקת בזק-יס: "הם הבינו את כללי המשחק. שאם הם יתנהגו יפה ויאשרו את מה שהם צריכים לאשר ולא ישאלו יותר מדי שאלות אז יביאו אותם לעוד חברה, כי הרי לפישמן ולדנקנר ולאלוביץ' ולכולי וכולי, לכולם יש שורה שלמה של חברות. זה קונצרנים".

להמשך קריאה וצפייה בכתבה המלאה 

עו"ד רונן עדיני שהגיש את התביעה הנגזרת בגין עסקת בזק- יס התראיין בתוכנית הכלכלית בדיו 103FM

מומחה שוק ההון: "בזק הסכימה לשלם מיליארד ש' על חברה שהיא קבעה ששווה 200 מיליון"

מומחה לשוק ההון עו"ד רונן עדיני מתייחס לחקירה של הרשות לניירות ערך נגד יו"ר דירקטוריון 'בזק' שאול אלוביץ'

להאזנה

 

 

 

"פרשת בזק: עד כמה מעורב אור אלוביץ' בהסתבכות של אביו שאול"

התפקידים ביורוקום, בבזק ובחברות הבנות ■ ההערכות על החלפת אביו בראש הפירמידה ■ הפגישות סביב עסקת בזק-יורוקום-yes ■ החשדות החמורים וההסתבכות של אשתו בפרשה

עד פרסום דבר החקירה הפלילית של רשות ניירות ערך בבזק, ספק אם לרובם של כלי התקשורת בישראל הייתה אפילו תמונה של אור אלוביץ', בנו של בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ'. זה לא בהכרח מפתיע כשמדובר רק ב"בן של", אבל במקרה של אלוביץ' ג'וניור, הוא גם מחזיק תפקיד משמעותי כמנהל המטה בחברת יורוקום תקשורת (החברה הפרטית שבראש הפירמידה שדרכה נשלטת בזק), חבר בכ-20 דירקטוריונים שונים של בזק, חברות בנות ואחרות, וגם שותף מרכזי בהליכים ובקבלת ההחלטות כפי שעולה לכאורה מהחשדות בפרשה. "אור קיבל מאבא שלו את העדר המוחצנות וההתרחקות מהזרקורים", מסביר מקורב למשפחה. "הם אנשים שמחזיקים בדעה שאין הברכה שורה אלא בדבר הנסתר מן העין. הם גם אנשים שמתנהלים בנועם ובנעימות, אבל לא צריך לטעות בהם – הם סוג של כרישים מחייכים". לפני כשבועיים, בשש בבוקר, פשטה רשות ניירות ערך על בתיהם של שאול ושל אור ועצרה אותם לחקירה. החשדות בפרשה חמורים ולפיהם רכשה בזק הציבורית שבשליטת משפחת אלוביץ' מיורוקום הפרטית שבבעלות המשפחה כמחצית ממניות חברת הלוויין יס במאות מיליוני שקלים מעל לשוויה. חשד אחר הוא שלאחר ביצוע העסקה בוצעו מניפולציות תזרימיות ביס כך שיתקיימו תנאים שיאפשרו ליורוקום לקבל חלק מהתשלום בעסקה, שהיה מותנה תוצאות (עוד על העסקה, בהמשך). מטבע הדברים, הפרשה זכתה לסיקור נרחב ביותר בכל כלי התקשורת, אולם גם כאן – ובאופן יחסי כמובן להיקף הסיקור – אור אלוביץ' הצליח לחמוק מהזרקורים. אז מי הוא בעצם האיש שנחשב עד להתפוצצות הפרשה ליורשו העתידי של שאול אלוביץ' בקבוצת התקשורת הגדולה והחשובה בישראל? הנה כמה תשובות.

לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס