פרשת דסק"ש־מעריב (23.7.17)

דיסקונט השקעות, הלקוחה של עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, סגרה פשרה מאחורי גבם. זה קורה כשהלקוח לא באמת רוצה את עורך הדין.

ברקע המהומה שהתעוררה בפרשת דסק"ש־מעריב כדאי לחדד נקודה מרכזית שנוגעת למעמדם של באי כוח התובע עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל. לאחר שהשופט אישר את הבקשה לתביעה נגזרת, הפכו עדיני ודקל לבאי כוחה של דסק"ש שסירבה לתבוע את נוחי דנקנר וחבורת הדירקטורים ששרפה למעלה מ־300 מיליון שקל על רכישת מעריב.

המעבר הזה אינו פשוט. קודם הם תקפו את החברה ועכשיו הם מייצגים אותה. ערב אישור הבקשה, הלקוח שלהם היה בעל מניות המיעוט, המבקש בתביעה הנגזרת, רמי אוסטרובסקי, וכעת הלקוח שלהם היא דסק"ש. למעבר הזה יש משמעות רבה. מעתה, חבים עורכי הדין חובת אמון לחברה שהיא בעלת הנכס שהוקנה לה – עילת התביעה נגד הדירקטורים שסרחו.

פרופ' עמיר ליכט בבלוג שלו "נקודה בסוף משפט" דן במעמדו הכפול הזה של עורך הדין

להמשך קריאת הכתבה באתר כלכליסט

דיון סוער ביהמ"ש המחוזי בתביעה הנגזרת כנגד דסק"ש בגין רכישת עיתון 'מעריב' (20.7.17)

בדיון סוער שהתקיים אתמול בבית המשפט המחוזי התברר כי בדירקטורים בדיסקונט השקעות שנתבעו בשל רכישת "מעריב" סגרו עסקה עם המגשרת, השופטת הילה גרסטל, מאחורי גבם של עורכי-הדין שהגישו את התביעה, עו"ד רונן עדיני ורם דקל. לפי ההסכם, הדירקטורים ישלמו לחברה 100 מיליון ש"ח אך עוה"ד עדיני ודקל סבורים כי הפשרה אינה טובה דיה.

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון דה מרקר

דיון סוער בתביעת הענק על עסקת מעריב: האם הדירקטורים ישלמו 100 מיליון שקל? (19.7.17)

דיון סוער באולמו של השופט גרוסקופף, על מתווה הפשרה שגובש אצל המגשרת גרסטל ולפיו הביטוח של הדירקטורים שאישרו את העסקה ישלם לדסק"ש 100 מיליון שקל.

דיון סוער התנהל הבוקר באולמו של השופט גרוסקופף בנוגע להסכם פשרה שמתגבש בימים האחרונים בתביעה הנגזרת שהוגשה לבית המשפט בעקבות העסקה הכושלת לרכישת מעריב. באחרונה ניהלו ביניהם הצדדים הליך גישור בפני המגשרת, השופטת לשעבר הילה גרסטל. בגישור הוסכם כי הביטוח של הדירקטורים ישלם לחברת דסק"ש סכום של 100 מיליון שקל.

דירקטוריון חברת דסק"ש אישר את העסקה, אך הבוקר בבית המשפט התנגדו עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, שהגישו את התביעה הנגזרת, להסכם הפשרה. הם טוענים כי יש לחייב את הדירקטורים (למעשה את הביטוח שלהם) לשלם סכום גבוה יותר- של 147 מיליון שקל.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

דנקנר ודירקטורים בדסק"ש ישלמו 100 מ' ש' בגין עסקת מעריב? (19.7.17)

הסדר פשרה: נוחי דנקנר, בעל השליטה ויו"ר דסק"ש לשעבר, והדירקטורים בדסק"ש מוכנים לשלם 100 מיליון שקל – מתוכם 4 מיליון דולר מכיסם הפרטי – לטובת סגירת התביעה הנגזרת שהוגשה נגדם בגין רכישת "מעריב".

לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס

רשות ניירות ערך: "לעכב את התביעה הנגזרת נגד בזק" (17.7.17)

הבקשה לתביעה הנגזרת הוגשה במארס 2015 על ידי משרדנו בשם לקוח, בסמוך לאישור עסקת רכישת יתרת המניות של yes מיורוקום ■ לאור החקירה הגלויה שנפתחה לפני כחודש, השופטת רות רונן ביקשה את עמדת הרשות בשאלה האם להמשיך ולקיים את ההליך

הבוקר הודיעה הרשות לני"ע לבית המשפט כי "נוכח העובדה שמדובר בחקירה מורכבת, מסועפת ומרובת מעורבים, אשר מצויה אך בראשיתה, עמדת הרשות היא שיש לעכב בעת הזו את התקדמותו של ההליך". מדובר בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה על ידי גיל אמיד, באמצעות עו"ד רונן עדיני עוד במארס 2015 ,בסמוך לאישור עסקת רכישת יתרת המניות של yes מיורוקום (שבבעלות שאול אלוביץ') על ידי בזק, אף היא בשליטת אלוביץ'. בבקשה נטען, בין השאר, כי התמורה ששילמה בזק ליורוקום עבור yes היתה מופרזת, בלתי הוגנת ובלתי סבירה כלכלית מבחינת בזק, וכי הנתבעים – בזק, בעל השליטה שאול אלוביץ' ודירקטורים – הפרו את חובות האמון והזהירות שלהם כלפי בזק כאשר אישרו את העסקה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

עו"ד רונן עדיני שהגיש את התביעה הנגזרת בגין עסקת בזק- יס התראיין לחדשות ערוץ 10

להמשך קריאה וצפייה בכתבה המלאה 

"פרשת בזק: עד כמה מעורב אור אלוביץ' בהסתבכות של אביו שאול" (9.7.17)

לפני כשבועיים, מוקדם בבוקר, פשטה רשות ניירות ערך על בתיהם של שאול אלוביץ, ובנו- אור אלוביץ, בעלי השליטה בחרת בזק ועצרה אותם לחקירה. החשדות בפרשה חמורים ולפיהם רכשה בזק הציבורית שבשליטת משפחת אלוביץ' מיורוקום הפרטית שבבעלות המשפחה כמחצית ממניות חברת הלוויין יס במאות מיליוני שקלים מעל לשוויה. חשד אחר הוא שלאחר ביצוע העסקה בוצעו מניפולציות תזרימיות ביס כך שיתקיימו תנאים שיאפשרו ליורוקום לקבל חלק מהתשלום בעסקה, שהיה מותנה תוצאות (עוד על העסקה, בהמשך).

החקירה הפלילית באה כשנה וחצי לאחר שעו"ד רונן עדיני הגיש תביעה נגזרת בגין אותה עסקה בדיוק ובאותן טענות – כי עסקת בזק-יס היא עסקה רעה ביותר עבור בזק וטובה מאוד עבור אלוביץ, על חשבון בזק. בתביעה נטען כי בזק רכשה מאלוביץ את יס במחיר מופקע, הרבה מעבר לשווי האמיתי של יס.

לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס

עו"ד רונן עדיני שהגיש את התביעה הנגזרת בגין עסקת בזק- יס מבקש מביהמ"ש לעכב את התביעה על לקבלת חומר מהרשות לניירות ערך (3.7.17)

השופטת רות רונן הורשתה לרשות ני"ע להביא את עמדתה על המשך ניהול התביעה הנגזרת נגד עסקת בזק-yes. החשש: סכנה מ"זיהום" ההליך 

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון כלכליסט

ביהמ"ש: רשות ני"ע תגיש בתוך שבועיים חו"ד אם להמשיך בתביעה הנגזרת נגד בזק (2.7.17)

הבקשה לתביעה נגזרת הוגשה ב-2015 ע"י גיל אמיד, בעל מניות מיעוט בבזק שטען כי עסקת yes היא לרעת בזק ונועדה להטיב בעיקר עם אלוביץ'. השופטת: "פעם היה נהוג ששופטים אומרים שהם לא קוראים עיתונים אבל אני לא יכולה להגיד את זה"

רשות ניירות ערך תעביר בתוך שבועיים חוות דעתה בנוגע להמשך קיום ההליכים בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד בזק. כך פסקה הבוקר שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב רות רונן. הבקשה לתביעה נגזרת הוגשה ב-2015 ע"י גיל אמיד, בעל מניות מיעוט בבזק.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

"פרשת בזק: רשות ני"ע נדרשת להגיש את עמדתה בתביעת בעלי המניות" (2.7.17)

בדיון שהתקיים היום בתיק המתנהל זה שנתיים, ציינה השופטת רות רונן כי עמדת הרשות נחוצה "מאחר שהיקפה וטיבה המדויק של החקירה אינו ידוע לבית המשפט בשלב זה"

כשבועיים אחרי שהחלה החקירה הפלילית הגלויה בעניין בזק, שבשליטת שאול אלוביץ', התקיים היום (א') דיון בפני השופטת הכלכלית רות רונן בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין בקשה לתביעה נגזרת שהוגשה נגד בזק ועוסקת ברכישה של חברת הלוויין yes מיורוקום, שגם היא בשליטת אלוביץ'.

מדובר בבקשה שהוגשה במארס 2015 על ידי גיל אמיד, באמצעות עו"ד רונן עדיני. בבקשה נטען בין השאר כי התמורה ששילמה בזק ליורוקום עבור yes היתה מופרזת, בלתי־הוגנת ובלתי סבירה כלכלית מבחינת בזק, וכי המשיבים — בזק, בעל השליטה שאול אלוביץ' ודירקטורים — הפרו את חובת האמון והזהירות שלהם כלפי בזק כאשר אישרו את העסקה.

בדיון אמר עו"ד עדיני כי הוא פנה לרשות ניירות ערך על מנת לקבל את מסמכי החקירה אשר יכולים להשליך על התיק כולו. הוא ביקש לעכב את ההליך במספר חודשים שבהם לא ניתן יהיה להגיש בקשות וכל אחד מהצדדים ישמור על זכויותיו.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר