בקשה לייצוגית נגד מגדל גמל: קרן ההשתלמות "מעוז" הפכה מסולידית למסוכנת (גלובס 16.12.09)

בבקשה לייצוגית בסך 63 מיליון ₪ שהוגשה כנגד חברת "מגדל" באמצעות עו"ד רונן עדיני ואהוד אבירם נטען, כי התובע שוכנע להשקיע בקרן השתלמות לעצמאיים על סך היותה סולידית אך בפועל הקרן השקיעה בניירות ערך מפוקפקים ומסוכנים ובאג"חים לא מדורגים מה שהוביל להפסדים למשקיעים. על אף האמור המשיכה החברה לגבות דמי ניהול מחבריה.

אינסוליין מדיקל תשלם 4 מ' ש' לבעלי המניות בפשרה בייצוגית ( גלובס 22.2.16)

התובעים טענו כי  דיווחי החברה ביחס להיקף המכירות היו שגויים ■ אינסוליין תשלם גם 120 אלף שקל למבקשים עצמם ושכר-טרחה לב"כ המבקשים בסך 540 אלף שקל

אינסוליין מדיקל העוסקת בפיתוח ושיווק של מוצרים המיועדים לחולי סוכרת, הודיעה לבורסה לניירות ערך בתל-אביב כי היא חתמה על הסכם פשרה  לסיום התביעה הייצוגית שהוגשה נגדה. מדובר בתביעה שהוגשה בספטמבר 2014, בטענה כי דיווחי החברה ביחס להיקף המכירות של מוצריה היו שגויים.

על-פי הנטען בתביעה, החברה ונושאי משרה בה הפרו לכאורה את חובות הגילוי ו/או מסרו פרטים מטעים בדיווחי החברה, ועקב כך נגרמו לבעלי המניות נזקים בהיקף של מיליוני שקלים.

במסגרת הסכם הפשרה, שהוגש לאישורו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הסכימה החברה לשלם לבעלי המניות הכלולים בקבוצת התובעים פיצויים כספיים בסך של 4 מיליוני שקל, תוך שהוסכם כי ככל שייוותרו כספים שלא יחולקו לחברי קבוצת התובעים, יועברו הכספים כתרומה לאגודה לסוכרת נעורים בישראל.

כמו כן, החברה הסכימה לשלם למבקשים גמול בסך של 120 אלף שקל ושכר-טרחה לבאי-כוח המבקשים בסך של 540 אלף שקל. על-פי הודעת החברה, סכום הפשרה מכוסה במלואו על-ידי חברת הביטוח, כך שלא תהיה ליישומו השפעה מהותית על תוצאותיה הכספיות של החברה.

על-פי החלטת השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, יש לקדם את הבקשה לאישור הסכם הפשרה. לפיכך ניתנה הוראה להעבירו לתגובת היועץ המשפטי לממשלה ורשות ניירות ערך.

התביעה הייצוגית נגד אינסוליין מדיקל הוגשה על-ידי עורכי הדין יעקב סבו, דורון רדעי וניצן גדות ועורכי הדין ישראל וולנרמן ויחל בקר. החברה ונושאי המשרה יוצגו בידי ד"ר גיל אוריון ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות' ובידי עו"ד רונן עדיני ממשרד עדיני ברגר גבאי.

לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס

בגלל הצעת רכש מקפחת: מ.ת.מ ומאגרי בנייה ישלמו 33 מיליון ש' בפשרה בייצוגית ( דה מרקר 18.2.16)

הבקשה לתביעה ייצוגית, שהגיש בעל מניות לפני חמש שנים, אושרה לפני כשנה וחצי בבית המשפט המחוזי בתל אביב ■ לפי ההסכם, הכפוף לאישור השופטת רות רונן, עורך הדין ישלשל לכיסו 5.9 מיליון שקל מתוך סכום הפשרה, והתובע הייצוגי יקבל סכום יוצא דופן של 1.7 מיליון שקל

הושג הסכם פשרה בתביעה ייצוגית, שהוגשה על ידי בעל המניות מיקי ספרא נגד החברות מ.ת.מ ומאגרי בנייה. ספרא, שתבע משתי החברות 46.6 מיליון שקל, טען כי מניותיו בחברות נרכשו באמצעות הצעות רכש במחיר הנמוך משוויין ההוגן. הנתבעות טענו, בין השאר, כי היתה משקיעה מתוחכמת, חברת הביטוח הראל, שהסכימה להצעות הרכש – ובכך יש להעיד על הוגנות המחיר.

על פי הסכם הפשרה, ישלמו החברות הנתבעות סכום של 33 מיליון שקל, אשר כולל גם את שכר הטרחה של עורך דינו של התובע, רונן עדיני, בסך 5.9 מיליון שקל (17% מסך ההסדר); את הגמול לתובע בסך 1.7 מיליון שקל (5% מסך ההסדר); ואת שכר טרחת הנאמן שימונה לצורך קיום הסכם הפשרה (75 אלף שקל). הבקשה לאישור ההסכם הוגשה לבית המשפט המחוזי שלשום.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון דה מרקר

בעלי מניות בחח"י: שילמה למדינה 2.5 מיליארד ש' ללא הצדקה ( גלובס 16.2.16)

בעלי המניות מאשימים את החברה בכך שהיא משלמת למדינה עשרות מיליוני שקלים בשנה בגין אג"ח צמיתה (ללא מועד פקיעה) שהנפיקה לפני עשרות שנים ■ חברת החשמל: "עד היום לא קיבלנו אישורי בעלות תקפים מאותם 'בעלי מניות'; טענותיהם נטולות בסיס"

קהות חושים, רשלנות חמורה בניהול עסקי החברה וחוסר אכפתיות מוחלט כלפי האינטרסים של החברה וטובתה", כך מאשימים בעלי מניות פרטיים בחברת החשמל את הנהלת החברה. בבקשה לקבלת מידע ומסמכים בטרם פנייה לבית המשפט, דורש עו"ד רונן עדיני, המייצג את אותם בעלי מניות פרטיים, לקבל הסברים על עשרות מיליוני שקלים שמשלמת החברה בכל שנה למדינה בגין אג"ח צמיתה שהנפיקה לפני עשרות שנים. לטענתו, עד היום מסתכמים התשלומים בכ-2.5 מיליארד שקל, וזאת בלי שהם מופיעים בדוחותיה הכספיים של החברה, בלי שההנהלה עושה דבר כדי להפסיק לשלם את הסכומים ולמרות החוב הפיננסי האדיר של החברה.

חברת החשמל, נזכיר, הוקמה כחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בלונדון, ולתקופה מסוימת בבורסה בתל אביב. בשנות ה-60, כשהחליטה המדינה להלאים את החברה, היא רכשה 99.85% ממניותיה. יתר המניות נותרו בידי משקיעים פרטיים. בנובמבר 2010 פרסמה החברה את רשימת בעלי המניות הפרטיים, כ-125 במספר, שמחזיקים יותר מ-180 אלף מניות. בין בעלי המניות גם יו"ר ועד העובדים מיקו צרפתי, היועץ המשפטי לשעבר של החברה דודו יהב וראשי הדירקטוריונים לשעבר אלי לנדאו ומוטי פרידמן.

לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון גלובס

אושרה ייצוגית נגד קווי חופשה: מכרה כרטיסים לטיסות שעלולות לא להמריא ( דה מרקר 8.2.16)

אושרה ייצוגית נגד קווי חופשה: מכרה כרטיסים לטיסות שעלולות לא להמריא

התובעים הייצוגיים טענו כי נמכרו להם טיסות שעדיין לא קיבלו את אישור רשות שדות התעופה ■ ביהמ"ש המחוזי קבע כי קיימת אפשרות סבירה שקווי חופשה הטעתה את הצרכנים ■ קווי חופשה: "ביהמ"ש קבע במפורש שהחברה לא מכרה כרטיסים ל'טיסות פיקטיביות"

מבחינתם של אנשים רבים, הזמנת טיסה היא לא עניין של מה בכך. הם מתלבטים לגבי היעד והתאריכים, לוקחים ימי חופשה מהעבודה וכמובן משווים מחירים כדי לחסוך כמה שאפשר.

את העבודה המורכבת הזאת חברות התיירות לא תמיד מעריכות. כפי שעולה מתביעה ייצוגית שאושרה בימים אלה, אף היתה חברה אחת, קווי חופשה, שלטענת לקוחותיה מכרה לכאורה כרטיסים לטיסות שממריאות ונוחתות בשעות שקל לשווק אותן — אף שהיה ידוע לה כי הטיסות האלה לא יתקיימו במועד. העובדה הזאת התגלתה ללקוחות רק בשלב מאוחר יותר, כששעת הטיסה השתנתה.

הסיבה לכך שהיה ידוע לחברה כי הטיסות לא יתקיימו במועד, היתה לטענת התובעים, בין היתר, מפני שהמועדים להמראה או לנחיתה לא קיבלו את אישורה של רשות שדות התעופה (רש"ת), שהיא הגורם המוסמך לכך בישראל. כדי לתאם המראה או נחיתה של טיסה בינלאומית מישראל ואליה, על חברת התעופה להגיש בקשה מרש"ת ורק עם אישור הטיסה מתקבל אישור המראה או נחיתה (סלוט), הכולל תאריך ושעה. ללא אישור כזה יש סיכוי שהטיסה כלל לא תצא לדרך.

בסוף השבוע שעבר אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב ניהול תביעה ייצוגית נגד קווי חופשה. "קיימת אפשרות סבירה כי יתקבלו הטענות שלפיהן קווי חופשה הטעתה את הצרכנים, לא גילתה להם מידע רלוונטי והפרה את חובתה לנהוג בתום לב", קבעה השופטת שושנה אלמגור. בנוסף היא חייבה את קווי חופשה לשלם שכר טרחה בסך 45 אלף שקל.
השופטת הדגישה: "שעת הטיסה היא פרט מהותי בעסקה. הלקוח בוחר אותה כך שתתאים לסדר יומו, לשעות עבודתו וכיוצא באלה. היא מושפעת משיקולים כלכליים שונים וכן היא חשובה כדי שלא להשחית את זמן הנוסעים בהמתנה מייגעת ליציאת הטיסה".

התובעים הייצוגיים הם ארבעה לקוחות של קווי חופשה שטסו לכרתים. בבקשה שהגישו באמצעות עורכי הדין רונן עדיני, אבנר (נרי) ירקוני, אירית לשם־קיפרמן ורביטל סבג־שטרית, נטען כי קווי חופשה הטעתה את לקוחותיה ולא מילאה את חובתה לגלות להם את הפער בין שעות הטיסה הנקובות בכרטיס לבין השעות המאושרות לאותה טיסה — ובכך הפרה את חוק הגנת הצרכן. עוד נטען כי קווי חופשה הפרה את החוזה שלה עם הנוסעים ופעלה בחוסר תום לב.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון דה מרקר

בייצוגיות לא תמיד "כל הקודם זוכה" (news1 12.1.16)

הנדל: לשאלה מי הראשון שהגיש את הבקשה לתביעה ייצוגית יש חשיבות רבה, אך לא תמיד היא תהיה המכרעת; אין לעודד מרוץ מלאכותי רק כדי להיות זה שינהל את התביעה

השאלה מי היה הראשון להגיש תביעה ייצוגית בעילה כלשהי היא בעלת חשיבות רבה, אך לא בהכרח מכרעת – קובע (יום ג', 12.1.16) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל.

בית המשפט העליון דחה את ערעורם של חברת לייטקום ובעליה, אבי ברק, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שלא לאשר אותם כתובעים ייצוגיים נגד בזק. הבקשה נגעה לרכישת מניותיה של יורוקום בחברת yes, ובאה לאחר שלייטקום וברק הגישו המרצת פתיחה באותו נושא. בין שני ההליכים, הגיש גיל אמיד בקשה לתביעה ייצוגית באותו נושא, והשופטת רות רונן קבעה שהוא שיהיה התובע הייצוגי, בשל חוסר תום לב שייחסה ללייטקום ולברק.

בעקבות הערותיהם של הנדל והשופטים צבי זילברטל וענת ברון בדיון בערעור, מחקו אותו לייטקום וברק. עם זאת, הנדל עומד בפסק דינו על מספר נקודות עקרוניות העולות מן התיק. לדבריו, איש אינו חולק על כך ש"יש לבחור בין הבקשות המתחרות שכן ניהול ההליך על-ידי שני הגורמים לא יתרום ליעילותו ולאיכות בירורו".

הנדל מוסיף: "ככלל, יש להעניק משקל – ולפעמים משקל רב – בהכרעה מעין זו, לגורם אשר הגיש ראשון את בקשתו לעומת המבקשים האחרים. אולם כלל זה אינו מכריע בכל מקרה. כלל נוסף הוא כי הגשת הבקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת מוקדם מדי ובטרם מיצוי ההליכים, תפעל נגד מי שמיהר להגיש ראשון. אין לעודד מרוץ מלאכותי כדי לזכות להיות הגורם שינהל את הליך התביעה הנגזרת".

במקרה הנדון, ממשיך הנדל, לא היה הכרח לקבוע שברק התנהל בחוסר תום לב – אך אין בכך כדי להצדיק התערבות של ערכאת הערעור בהחלטה הדיונית של הערכאה המבררת. "מסקנת בית המשפט המחוזי בהליך דנן הינה אפשרית ומנומקת, והיא מהווה יישום פרטני של הכללים הרלוונטיים על נסיבות המקרה", מסכם הנדל.

את ברק ולייטקום ייצג אופיר נאור; את בזק ייצגו עוה"ד דניאל אברבנאל ושגיא שיף; את יורוקום ונושאי המשרה בה ייצגו עוה"ד גיל אוריון, אורית מלכא, ורדית זיגלבאום וגילי גרצברג; את הדירקטורים בבזק ייצגו עוה"ד ניר הן ואמיר בן-ארצי; ואת אמיד – עוה"ד רונן עדיני, אפי שאשא וסטס (סולמון) שמיס.

בית המשפט אוסר על דנקנר לבצע עסקות נדל"ן וני"ע (דה מרקר 26.11.15)

בעלי מניות בדסק"ש שהגישו תביעה נגזרת נגד עסקת רכישת "מעריב" ביקשו מבית המשפט להוציא צווי עיקול לנכסיהם של דנקנר והדירקטורים בחברה- בשל חשש מהברחת נכסים

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

ביהמ"ש אסר על נוחי דנקנר לבצע עסקאות נדל"ן וני"ע (גלובס 26.11.15)

ביהמ"ש המחוזי אסר על בעל השליטה ויו"ר דסק"ש לשעבר, ועל הדירקטורים בדסק"ש, לעשות שינויים או עסקאות בנכסי המקרקעין ובתיקי ניירות הערך שלהם, עד לדיון בבקשה שהוגשה להטלת עיקולים על נכסיהם

לקריאת הכתבה באתר גלובס

בובות על חוט או מנהלים עם סמכות- מגזין ההשקעות דה מרקר- נובמבר 2015

לקריאת הכתבה

את מי פגש אפי רוזנהויז בכלא, ועם מי הוא עוד צפוי להיפגש (דה מרקר 31.10.15)

לפני כשלושה שבועות, בפנים חתומות, נכנס המנכ"ל הכל־יכול לשעבר של שופרסל, אפי רוזנהויז, לכלא ניצן-  והתחיל לרצות עונש של חודשיים בפועל, בעקבות עבירות הגבלים עסקיים שבהן הורשע. ספק אם מי שכונה בעבר "מלך הקמעונות הישראלי" האמין שזה קורה לו. הרי הוא לא גנב מאף אחד, לא שיחד, לא מעל ולא לקח כסף לכיסו. הוא בסך הכל התנהל כפי שחשב שמצופה ממנו. אחרי הכל, להיטותו להגדיל את רווחי החברה היא זו שהעניקה לו את תואר "איש השיווק של השנה" מטעם איגוד המפרסמים ב–2006 ואת תואר "איש השנה של 'גלובס'" ב–2009.

בעולם העסקי עוררה כניסתו של רוזנהויז לכלא זעזוע עמוק. "היה לזה אפקט הרתעתי חזק מאוד. גזר הדין שלו הוא דבר שאנשי עסקים מדברים עליו הרבה. אני נפגש עם מנהלים והנושא של שופרסל עולה שוב ושוב בשיחות אתם", אומר בכיר בתחום ההגבלים העסקיים, שעקב אחרי המשפט. "חלק אומרים: 'זה היה ברור שזה ייגמר ככה', ואחרים אומרים: 'איך אפשר לעשות עסקים אחרת? מה פתאום נפלו עליו?'. אני לא חושב שרוזנהויז הבין שמה שהוא עושה יכניס אותו לכלא. גם כשהתחילה החקירה הוא היה שאנן מאוד".

לקריאת הכתבה בדה מרקר

עו"ד רונן עדיני השתתף בפאנל של DUN'S 100 (גלובס 2.9.15)

"בארה"ב ובאירופה השלדים של המועמדים עולים לפני המינוי"

הליך מינוי גל הירש למפכ"ל, שהסתבך בשל הביקורת הציבורית, עורר ביקורת בקרב חברים בפאנל DUN'S 100: "יש תחושה שהשלטון נגוע בספינולוגיה. אין משילות, ואין שום מדיניות. בשלב זה קשה לשר ארדן להגיד 'טעיתי'"

אחד הנושאים החמים ביותר שעמד על סדר היום בפאנל "גלובס DUN'S 100" שנערך היום (ד') בהשתתפות "פורום המשרדים המובילים על-פי תחומי התמחות-2015", ובהנחייתו של חגי גולן, עורך "גלובס", היה המינוי השנוי במחלוקת למפכ"ל המשטרה, של גל הירש. חברי הפאנל שיקפו את המחלוקת הניטשת בציבוריות הישראלית בנוגע לשאלה אם ראוי למנות את גל הירש והאם העיסוק התקשורתי והפלילי בנושא מוצדק. בדבר אחד היה קונצנזוס: לראשות המשטרה דרוש מחליף או מחליפה איכותיים שיבצעו את תפקידם ללא פשרות ובהגינות.

לדברי פרופ' דן ביין ממשרד פרופ' ביין ושות', "הבעיה מתעוררת כאשר בודקים לעומק את הדברים, רק אחרי שהדברים יוצאים בתקשורת. צריך להקדים תרופה למכה, והשר הממנה צריך לעשות את הבדיקה הזו טרם ההכרזה. כך גם שמו הטוב לא ייפגע". ביין גורס כי השר הממנה צריך לבחון לעומק אצל היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה, "בטח במקרה של תפקיד כזה", שהמועמד צריך להיות נקי מכל חשד. "איך זה שלא ידעו על ועדת אלמוג (הוועדה בראשות דורון אלמוג שבחנה את הגורמים לחטיפת החיילים בגזרה שהייתה באחריות הירש ב-2006 – ס'כ'), זה מאוד מוזר שרק עכשיו השר נפגש עם האלוף אלמוג?!".

עו"ד דרור גל ממשרד סטריקובסקי-גל ושות' סבור אף הוא שהבעיה טמונה בתהליך האיתור עצמו. "יש בעיה שאנשים לא נבדקים לעומק טרם מועמדות", הוא אומר. "בסיטואציה הזו יש כשל של כל המערכת של בדיקת האינפורמציה בזמן. וזו בעיה השזורה בכל הליך מינוי שקיים היום. בארה"ב ובאירופה, למשל, שלדים כלשהם של מועמדים עולים לפני התהליך, ומשם מחליטים אם לאשר מועמדות של אותו אדם או לפסול אותו. רק אצלנו מדובר ב'סוף מעשה במחשבה תחילה'".

עו"ד אורן מנדלר, שותף בכיר במשרד לוצאטו, הסכים והוסיף כי תהליך איתור מועמדים בכירים צריך להיעשות יותר בשקיפות. "והנה, אפשר להסתכל על ארדן – הרי בשלב מאוחר שכזה יותר קשה לו לומר 'טעיתי'. אם הייתה שקיפות אפשר היה אולי למנוע זאת", ציין.

עו"ד עופר בר-און מייסד שביט בר-און גלאון צין יגור ושות' ציין "אם אנחנו מסתכלים על המינויים בשנים האחרונות נראה לי שיש 'גל' מקשר בין כולם. כמו לדוגמה במינוי יואב גלנט. המועמדות של המועמדים היא לפי רוב חסויה. מגיע שר, בוחר מישהו, וזו בחירה שלציבור יש חלק בה. נדמה לי שזה דווקא פלוס".

לדעת בר-און תהליך הבחירה בישראל טוב וראוי יותר מאשר ההליכים השקופים יותר הנהוגים בחלק ממדינות אירופה וארה"ב. "המינוי בדרך הזו,  אומנם לא ימזער את הביקורת הציבורית אבל מצד שני תהיה כאן באמת בחירה סודית ואמיתית". באשר להירש, בראון כבר מהמר על תוצאות ההליך ומכריז: "בכל מקרה, גל הירש לא יהיה מפכ"ל. עכשיו הוא סתם מתגלגל בכיכר העיר".

בעוד שלרוב מפנים את האצבע המאשימה לכישלון המנויים בשנים האחרונות לעבר "התקשורת", שנתפסת כמי שפוצחת במחול השדים סביב המועמדים הפוטנציאלים, עו"ד גיא גיסין ממשרד גיסין ושות' עורכי דין, מפנה את האצבע המאשימה דווקא לעבר הממשלה והתרבות הישראלית. "השיטה הנפוצה להאשים את התקשורת זו אמירה מאוד זולה. יש תחושה שהשלטון נגוע בספינולוגיה וחפיפניקיות. אין משילות, ואין שום מדיניות. כל שינוי שלטון גורם לשינוי צוות בכל משרד וכל ההחלטות שעשה השר שלפניו".

גם עו"ד רונן עדיני ממשרד עדיני-ברגר-גבאי טוען כי תהליך קבלת ההחלטות נעשה בשיטת ה"סמוך" הישראלית. "תהליך קבלת ההחלטות הוא תהליך מזעזע, זה חפיפניקיות ברמה הגבוהה ביותר. שר בממשלה צריך לעשות שיעורי-בית. לדעתי, הוא רצה להתפרע ולעשות 'וואו'. אם הוא היה עושה בדיקה ואומר לאלמוג – קראתי את הדו"ח שלך וכו', אז מילא, אבל לא. יש כאן בעיה בקבלת החלטות. זה מעיד על תרבות של חפיף".

לקריאת הכתבה המלאה

"סינרגיה", "התלכדות" והתשובה לאיילה חסון: כך נדחו תירוצי דסק"ש בעסקת מעריב (דה מרקר 18.8.15)

מדוע רצו אנשיו של נוחי דנקנר לרכוש את העיתון? נציגי החברה הציגו תוכניות מעורפלות לשיתוף פעולה בין סלקום, נטוויז'ן ומעריב ■ באמצעות "נגישות ל-200 עיתונאים", ביקשו באי.די.בי להקים ערוץ טלוויזיה משפיע ■ השופט: "איך זה קשור לסלקום? תסביר לי איך זה קשור".

בזה אחר זה ובמלים חריפות פירק השופט עופר גרוסקופף את עמדתם של הדירקטורים והמנהלים בחברת דיסקונט השקעות, בבקשה לתביעה נגזרת בגין העסקה לרכישת העיתון "מעריב", כאשר החברה היתה בשליטתו של נוחי דנקנר. בשבוע שעבר אישר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי מרכז־לוד את הגשת התביעה הנגזרת נגד המנהלים בחברה בסכום של 370 מיליון שקל בגין ההפסדים שגרמו לבעלי המניות עם רכישת "מעריב".

"הדירקטורים של דסק"ש פעלו באופן פזיז עת אישרו ב-24 במארס 2011 את ההתקשרות בעסקת מעריב, וזאת מהטעם שלא הונח לפניהם אפילו בסיס עובדתי מינימלי המאפשר דיון ענייני בעסקה אותה התבקשו לאשר", קבע גרוסקופף. "דירקטוריון המקבל החלטה מבלי שתהיה לפניו ולו תשתית עובדתית מינימלית לצורך קבלת החלטתו איננו פועל ברשלנות גרידא, פועל בפזיזות".

התביעה נוהלה על ידי עו"ד רם דקל ועו"ד רונן עדיני, בעל משרדים קטנים יחסית, ומולם ארבעה ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. השורה התחתונה של גרוסקופף היתה כי לא הוצגו לפני הרכישה של העיתון הערכות שווי ל"מעריב", לא נערך בדירקטוריון דיון רציני ולא הוצגה תוכנית עסקית לחברה כיצד לצאת מהפסד שנתי של 100 מיליון שקל.

לקריאת הכתבה המלאה

 

"סינרגיה", "התלכדות" והתשובה לאיילה חסון: כך נדחו תירוצי דסק"ש בעסקת מעריב ( הארץ 18.8.15)

מדוע רצו אנשיו של נוחי דנקנר לרכוש את העיתון? נציגי החברה הציגו תוכניות מעורפלות לשיתוף פעולה בין סלקום, נטוויז'ן ומעריב ■ באמצעות "נגישות ל-200 עיתונאים", ביקשו באי.די.בי להקים ערוץ טלוויזיה משפיע ■ השופט: "איך זה קשור לסלקום? תסביר לי איך זה קשור".

בזה אחר זה ובמלים חריפות פירק השופט עופר גרוסקופף את עמדתם של הדירקטורים והמנהלים בחברת דיסקונט השקעות, בבקשה לתביעה נגזרת בגין העסקה לרכישת העיתון "מעריב", כאשר החברה היתה בשליטתו של נוחי דנקנר. בשבוע שעבר אישר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי מרכז־לוד את הגשת התביעה הנגזרת נגד המנהלים בחברה בסכום של 370 מיליון שקל בגין ההפסדים שגרמו לבעלי המניות עם רכישת "מעריב".

"הדירקטורים של דסק"ש פעלו באופן פזיז עת אישרו ב-24 במארס 2011 את ההתקשרות בעסקת מעריב, וזאת מהטעם שלא הונח לפניהם אפילו בסיס עובדתי מינימלי המאפשר דיון ענייני בעסקה אותה התבקשו לאשר", קבע גרוסקופף. "דירקטוריון המקבל החלטה מבלי שתהיה לפניו ולו תשתית עובדתית מינימלית לצורך קבלת החלטתו איננו פועל ברשלנות גרידא, פועל בפזיזות".

התביעה נוהלה על ידי עו"ד רם דקל ועו"ד רונן עדיני, בעל משרדים קטנים יחסית, ומולם ארבעה ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. השורה התחתונה של גרוסקופף היתה כי לא הוצגו לפני הרכישה של העיתון הערכות שווי ל"מעריב", לא נערך בדירקטוריון דיון רציני ולא הוצגה תוכנית עסקית לחברה כיצד לצאת מהפסד שנתי של 100 מיליון שקל.

לקריאת הכתבה המלאה

השופטים הכלכליים מגבים את רות רונן: בקביעת שווי מניות המיעוט אין להתחשב בסחירות נמוכה (דה מרקר 12.8.15)

נדחתה בקשה לדיון חוזר על החלטה של רונן לאשר בקשה לתביעה ייצוגית נגד מ.ת.מ ומאגרי בניה. בעל מניות טען כי מניותיו בחברות נרכשו באמצעות הצעות רכש במחיר הנמוך משווין ההוגן.

הרכב של שלושה שופטים דחה באחרונה פה אחד בקשה לדיון חוזר שהגישו חברות מ.ת.מ ומאגרי בניה, לאחר שאושרה נגדם לפני כשנה בקשה לתביעה ייצוגית בידי השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

לקריאת הכתבה המלאה

השופטים הכלכליים מגבים את רות רונן: בקביעת שווי מניות המיעוט אין להתחשב בסחירות נמוכה (הארץ 12.8.15)

נדחתה בקשה לדיון חוזר על החלטה של רונן לאשר בקשה לתביעה ייצוגית נגד מ.ת.מ ומאגרי בניה ■ בעל מניות טען כי מניותיו בחברות נרכשו באמצעות הצעות רכש במחיר הנמוך משוויין ההוגן

הרכב של שלושה שופטים דחה באחרונה פה אחד בקשה לדיון חוזר שהגישו חברות מ.ת.מ ומאגרי בניה, לאחר שאושרה נגדם לפני כשנה בקשה לתביעה ייצוגית בידי השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

את ההחלטה נתנה השופטת דניה קרת־מאיר, ואליה הצטרפו השופטים חאלד כבוב ודוד רוזן. הרכב זה, שלא כלל את רונן שנתנה את ההחלטה שעליה התבקש הדיון החוזר, התאפשר לאחר שבינואר פתר בית המשפט העליון מצב בעייתי שנוצר בבית המשפט הכלכלי בתל אביב, ולפיו שופט יכול לשבת בערכת ערעור על החלטותיו שלו – וקבע כי הדבר אינו ראוי.

את הבקשה לייצוגית הגיש בעל מניות, מיכאל ספרא, באמצעות עו"ד רונן עדיני ועו"ד אפי שאשא ממשרד עדיני ברגר גבאי, נגד החברות מ.ת.מ ומאגרי בניה. ספרא טען כי מניותיו בחברות נרכשו באמצעות הצעות רכש במחיר הנמוך משוויין ההוגן. הנתבעות טענו, בין השאר, כי היתה משקיעה מתוחכמת, חברת הביטוח הראל, שהסכימה להצעות הרכש, ובכך יש להעיד על הוגנות המחיר.

לקריאת הכתבה המלאה

תביעה נגד נוחי דנקנר על עסקת מעריב (ידיעות אחרונות 10.8.15)

בית המשפט אישר לבעלי מניות מקרב הציבור בדיסקונט השקעות להגיש תביעה נגזרת בשם החברה נגד נוחי דנקנר ונגד חלק מהדירקטורים לשעבר בחברה.

בעלי המניות טוענים כי דנקנר והדירקטורים שאישרו את עסקת רכישת עיתון מעריב ב-2011, אחראים בפני דיסקונט השקעות להפסדים שנגרמו לה בעקבות העסקה הכושלת. דיסקונט השקעות סירבה לדרישתם להגיש תביעה נגד הדירקטורים, ולכן המבקשים, המיוצגים בנפרד על ידי עוה"ד רם דקל, אוהד אנטמן, רונן עדיני ולידור שובל, פנו לבית המשפט.

השופט עופר גרוסקופף: "בחינת חומר הראיות מובילה למסקנה הלכאורית כי כבר במועד אישור העסקה הייתה מעריב חברה כושלת."

לקריאת הכתבה המלאה

בית המשפט אישר נגזרת נקד דסק"ש בגין רכישת מעריב: "איש לא צעק המלך עירום" (דה מרקר 10.8.15)

השופט עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי בלוד אישר בקשה להגשת תביעה נגזרת בסך 370 מיליון שקל נגד דסק"ש, נוחי דנקנר ודירקטורים בחברה- ומתח ביקורת קשה על התנהלות הדירקטורים  בעסקה שבה אושרה רכישת העיתון הכושל.

עסקת הרכישה של מעריב מגיעה לבית המשפט: השופט פרופ' עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי בלוד אישר אתמול בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חברת דסק"ש, נוחי דנקנר ודירקטורים בחברה, בהם אבי פישר, יצחק מנור, צבי לבנת, חיים גבריאלי, ואמו של דנקנר זהבה דנקנר. בהחלטתו, מתח השופט ביקורת חריפה על התנהלות הדירקטורים בעסקה שבה אישרו את רכישת העיתון הכושל.

לקריאת הכתבה המלאה