בקשה לייצוגית נגד מגדל גמל: קרן ההשתלמות "מעוז" הפכה מסולידית למסוכנת (גלובס 16.12.09)

בבקשה לייצוגית בסך 63 מיליון ₪ שהוגשה כנגד חברת "מגדל" באמצעות עו"ד רונן עדיני ואהוד אבירם נטען, כי התובע שוכנע להשקיע בקרן השתלמות לעצמאיים על סך היותה סולידית אך בפועל הקרן השקיעה בניירות ערך מפוקפקים ומסוכנים ובאג"חים לא מדורגים מה שהוביל להפסדים למשקיעים. על אף האמור המשיכה החברה לגבות דמי ניהול מחבריה.

ייצוגית: "תכשיטים של מגנוליה לא באמת עשויים מכסף"
(ידיעות אחרונות 1.12.16)

לקוחה שרכשה עגילים ברשת תכשיטי הכסף: "הם עשויים מסגסוגת פליז זולה ולא מכסף, זו הטעיה".

לקריאת הכתבה בעיתון ידיעות אחרונות

הסכם פשרה בייצוגית: ויזה כאל תחזיר כ-1.5 מיליון שקל
ללקוחותיה (כלכליסט 18.9.16)

בתביעה הייצוגית שהוגשה נגדהחברה נטען כי החברה גובה מלקוחותיה "עמלת המרת מטבע" על עסקאות שהם מבצעים בחו"ל, אך כשהעסקה מבוטלת היא לא מזכה את הלקוח בסכום העמלה. בעקבות ההסכם שהושג החברה תבצע שינויים טכנולוגיים במערכותיה

בתביעה ייצוגית שהתנהלה בארבע השנים האחרונות בבית המשפט המחוזי בתל אביב נטען כי ויזה כאל גובה מלקוחותיה "עמלת המרת מטבע" על עסקאות שהם מבצעים בחו"ל, אך כשהלקוח מבטל את העסקה ומחזיר את המוצר לבית העסק – היא לא מזכה אותו בסכום העמלה.

החברה טענה בתשובה כי יש להבחין בין שני סוגי עסקאות: "עסקת זיכוי" ו"עסקת ביטול". היא ציינה כי עסקת זיכוי היא עסקה עצמאית לכל דבר ועניין שאינה מזכה בהשבת העמלה. לעומת זאת, כשהלקוח חויב בטעות מדובר בעסקת ביטול ובמקרה זה הוא כן זכאי להשבה.

לדבריה, סיווג העסקה תלוי באופן בו מדווחים בתי העסק על העסקה לארגון ויזה הבינלאומי ולה אין כל שליטה על כך. היא הדגישה כי אין לה יכולת להתחקות אחר מהות העסקה בפועל וכי גביית העמלה נעשית בהתאם להסכמים שלה מול לקוחותיה.

המבקש השיב כי ההבחנה שמבקשת הנתבעת לעשות בין סוגי העסקאות שגויה. לדבריו, על פי הגדרות ארגון ויזה הבינלאומי כשעסקה בוטלה והמוצר הוחזר לבית העסק הפעולה תסווג בוודאות כ"עסקת זיכוי" – סיווג שלשיטת הנתבעת לא מזכה אותו בהשבת העמלה שנגבתה ממנו.

במהלך הדיונים ניהלו הצדדים משא ומתן במטרה להגיע לפשרה. השופטת ד"ר דפנה אבניאלי הציעה לצדדים ל"יישר קו" עם הסכם פשרה שאושר באפריל 2015 על ידי בית המשפט המחוזי מרכז בתביעה דומה שהוגשה נגד לאומי קארד (ת"צ 60684-07-13).

ביולי השנה הגישו הצדדים הסכם פשרה לאישור בית המשפט. נקבע כי הוא יחול על לקוחות החברה שנגבתה מהם עמלת המרה בשבע השנים שקדמו להגדת התביעה. החברה התחייבה להשיב ללקוחות שביטלו את העסקה מול בית העסק את סכומי העמלה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

הסכם פשרה בייצוגית: ויזה כ.א.ל תחזיר כ-1.5 מיליון שקל
ללקוחותיה (פסקדין 12.9.16)

בתביעה הייצוגית שהוגשה נגד ויזה כ.א.ל ב-2012 נטען כי החברה גובה מלקוחותיה "עמלת המרת מטבע" על עסקאות שהם מבצעים בחו"ל, אך כשהעסקה מבוטלת היא לא מזכה את הלקוח בסכום העמלה. בעקבות ההסכם שהושג החברה תבצע שינויים טכנולוגיים במערכותיה

בתביעה ייצוגית שהתנהלה בארבע השנים האחרונות בבית המשפט המחוזי בתל אביב נטען כי ויזה כ.א.ל גובה מלקוחותיה "עמלת המרת מטבע" על עסקאות שהם מבצעים בחו"ל, אך כשהלקוח מבטל את העסקה ומחזיר את המוצר לבית העסק – היא לא מזכה אותו בסכום העמלה.

בית המשפט הכלכלי משנה את כללי המשחק (דה מרקר 2.9.16)

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

דיני ניירות ערך

בקשה לאישור ייצוגית נגד אל על: אין לה די טייסים והנוסעים נפגעים
(כלכליסט 8.8.16)

נוסע שרכש כרטיס טיסה ועוכב משך שעות ארוכות, טוען כי על החברה לפצות את לקוחותיה שבשל ביטולי טיסות ועיכובים הם "מאבדים ימי עבודה וימי חופשה, ונגרמים להם עגמת נפש, הוצאות כספיות, שיבוש תוכניות, תסכול ומפח נפש".

אל על מוכרת כרטיסי טיסה למרות שאין לה די טייסים וקברניטים לבצע את הטיסות דבר הגורם לביטולים ולעיכובים, כך נטען בבקשה לאישור בקשה ייצוגית נגד חברת התעופה שהוגשה השבוע לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד.

בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד נרי ירקוני ומשרד עוה"ד לשם-קיפרמן ובאמצעות עו"ד רונן עדיני, כמו גם משרד עוה"ד אשר רוטבאום, טוען נוסע שרכש כרטיס טיסה ועוכב משך שעות ארוכות, כי על החברה לפצות את לקוחותיה "בגין פרקטיקה מסחרית פסולה" שבה היא נוגעת.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

כיל מבקשת לשלם ליו"ר המיועד לוקר 5.6 מיליון שקל בשנה (דה מרקר 26.7.16)

החברה, שעומדת בפני תביעות נגזרות על חלוקת מענקים בעבר, מציעה לאשר למנכ"ל סטפן בורגס מענק הוני בשווי 6 מיליון שקל בגין 2016.

לקריאת הכתבה המלאה בדה מרקר, מיום 26.7.16

פרשת הבונוסים בכיל: תביעה נגזרת נוספת נגד החברה; הערכות: היקף הבונוסים ששולמו גבוה מהדיווח (גלובס 20.7.16)

התובע שהצטייד בחוות דעת כלכלית משמעותית של ד"ר אורי רונן ■ ד"ר אורי רונן ועו"ד עדיני: דיווחים סותרים של כיל לרשות לני"ע מעלים חשש כי הדירקטוריון קודם סימן מטרה לשלם בונוס לבכירים ואז החל לבצע התאמות

פרשת הבונוסים לבכירי כיל שנחשפה ב"גלובס" ממשיכה להסתבך. בקשה לתביעה נגזרת נוספת הוגשה נגד החברה כשבשונה מהבקשה הקודמת, מגיש הבקשה. עו"ד רונן עדיני, הצטיידו בחוות דעת כלכלית של ד"ר אורי רונן, המומחה החשבונאי, שבחנה את ההתאמות בדו"חות החברה וקובעת כי "קיים חשש, לכאורה, כי דירקטוריון כיל אישור התאמות לרווח הנקי, לצורך עמידת החברה בסף כללי, החורגות באופיין מסוג ההתאמות שאסיפת בעלי המניות הסמיכה את הדירקטוריון לבצע".

לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס

רשות ניירות ערך נגד בזק: תסייע במימון הוצאות תביעה ייצוגית ( דה מרקר 7.7.16)

התביעה הוגשה בתחילת 2015 בשם חברה שהיא בעלת מניות בבזק, הטוענת כי בזק הטעתה את ציבור המשקיעים, כאשר הסתירה מהם מידע בדיווחים הנוגעים לרפורמת השוק הסיטוני ■ הרשות משתתפת במימון של 5–6 תביעות ייצוגיות ונגזרות בשנה בתחום ני"ע

רשות ניירות ערך הודיעה בתחילת השבוע לעורך הדין רונן עדיני כי החליטה לסייע במימון הוצאות תביעה ייצוגית שהגיש נגד חברת בזק בשם חברת ליעד אחזקות, שהיא בעלת מניות בבזק

הבקשה לתביעה ייצוגית הוגשה בינואר 2015 למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד חברת בזק, בעל השליטה בחברה שאול אלוביץ', המנכ"לית סטלה הנדלר ונושאי משרה נוספים בחברה. התובעת טוענת כי בזק לא דיווחה כנדרש על שני מהלכים מהותיים שאירעו בה ב–2012–2013: הפחתת דמי הקישוריות ורפורמת השוק הסיטוני.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

הדירקטורים בדסק"ש שאישרו את עסקת מעריב חשופים כעת גם להפרת אמונים ( דה מרקר 19.5.16)

בית המשפט אישר את הבקשה להוסיף לתביעה הנגזרת נגד דסק"ש, נוחי דנקנר 
ודירקטורים בחברה עובדות נוספות – ולהרחיב את טענת הרשלנות שמגולמת בה

חדשות רעות לדירקטורים הנתבעים בדסק"ש: שופט בית המשפט המחוזי מרכז, עופר גרוסקופף, אישר אתמול את בקשת התובעים נגד חברת דסק"ש, נוחי דנקנר ודירקטורים בחברה, לצרף לכתב התביעה הנגזרת עובדות נוספות ולהרחיב את עילת הרשלנות להפרת חובת גילוי או הפרת אמונים.

מבחינת הנתבעים, המשמעות של אישור שינוי כתב התביעה היא שאם יימצא כי בוצעו מעשים שייחשבו כהפרת אמונים, ייתכן שלחלק מהדירקטורים תהיה בעיה של כיסוי ביטוחי. ואולם, הפרת אמונים בתום לב כן אמורה להיות מבוטחת.

התביעה הנגזרת הוגשה בספטמבר 2012 על ידי בעלי מניות מיעוט בדסק"ש, רמי אוסטרובסקי ויניב אוזנה, שמיוצגים על ידי עוה"ד רונן עדיני ורם דקל. השניים טענו כי אישור ההסכם לרכישת מעריב על ידי הדירקטוריון ניתן מבלי שהתנהל דיון ראוי בשאלה אם מדובר בהשקעה העולה בקנה אחד עם טובת החברה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

חוגגים שכר טרחה: עו"ד רונן עדיני קטף 5.9 מיליון שקל בפשרה ייצוגית ( 9.5.16)

התובע הייצוגי בתביעה נגד חברות ציבוריות לשעבר יקבל 1.7 מיליון שקל.

5.9 מיליון שקל. זהו סכום שכר-הטרחה שיגרוף לכיסו משרד עורכי-דין רונן עדיני, בזכות ייצוגו את התובע הייצוגי מיכאל ספרא בתביעה ייצוגית שהגיש נגד החברות הציבוריות לשעבר, שהוא החזיק בהן מניות, "מאגרי -בניה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה.

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון גלובס

פשרה משתלמת: עורך הדין יקבל 6 מיליון שקל – כמה יקבל התובע? ( דה מרקר 9.5.16)

לפי הסכם פשרה, ישלמו החברות הציבוריות לשעבר מתמ ומאגרי בניה 33 מיליון שקל לבעלי מניות המיעוט ■ השופטת: "מדובר בהליך ארוך ומורכב"

השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב, אישרה אתמול (א') הסכם פשרה בהיקף של 33 מיליון שקל בתביעה ייצוגית, שהוגשה על ידי בעל המניות מיקי ספרא נגד החברות הבורסאיות לשעבר מ.ת.מ ומאגרי בנייה. ספרא טען כי מניותיו בחברות נרכשו באמצעות הצעות רכש במחיר הנמוך משוויין ההוגן. הנתבעות טענו כי מכיוון שהיתה משקיעה מתוחכמת, חברת הביטוח הראל, שהסכימה להצעות הרכש – יש בכך כדי להעיד על הוגנות המחיר.

על פי הסכם הפשרה, ישלמו החברות הנתבעות 33 מיליון שקל, שכולל גם את שכר הטרחה של עורך דינו של התובע, רונן עדיני, בסך 5.9 מיליון שקל; את הגמול לתובע בסך 1.7 מיליון שקל; ואת שכר טרחת הנאמן שימונה לצורך קיום הסכם הפשרה (75 אלף שקל). ההסכם קובע כי בניכוי התשלום לעורכי הדין, התובע והנאמן, ישלמו הנתבעות לבעלי המניות שהחזיקו בהן במועד קבלת הצעת הרכש כ–25 מיליון שקל.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

אושר הסכם פשרה הכולל תגמול של 7.5 מיליון ש"ח לתובע ייצוגי ועורך דינו ( דה מרקר 9.5.16)

השופטת רות רונן אישרה פשרה בין הצדדים, שלפיה החברות הנתבעות בייצוגית, מאגרי בנייה ומ.ת.מ, ישלמו 33 מיליון שקל לקבוצת בעלי המניות

5.9 מיליון שקל – זהו סכום שכר-הטרחה שיגרוף לכיסו משרדו של עו"ד רונן עדיני בזכות ייצוגו את התובע הייצוגי מיכאל ספרא בתביעה ייצוגית שהגיש נגד החברות הציבוריות לשעבר שהוא החזיק בהן מניות, "מאגרי בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה".

שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, רות רונן, אישרה אתמול (א') הסכם פשרה בין הצדדים, שלפיו מאגרי בנייה ומ.ת.מ ישלמו 33 מיליון שקל לקבוצת בעלי המניות של החברות, כשמתוך הסכום הזה יקבל עדיני 5.9 מיליון שקל.

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון דה מרקר

משרדנו דורג בין המשרדים הידועים בתחום תובענות ייצוגיות DUN'S 100 לשנת 2016

למעבר לדרוג