בקשה לייצוגית נגד מגדל גמל: קרן ההשתלמות "מעוז" הפכה מסולידית למסוכנת (גלובס 16.12.09)

בבקשה לייצוגית בסך 63 מיליון ₪ שהוגשה כנגד חברת "מגדל" באמצעות עו"ד רונן עדיני ואהוד אבירם נטען, כי התובע שוכנע להשקיע בקרן השתלמות לעצמאיים על סך היותה סולידית אך בפועל הקרן השקיעה בניירות ערך מפוקפקים ומסוכנים ובאג"חים לא מדורגים מה שהוביל להפסדים למשקיעים. על אף האמור המשיכה החברה לגבות דמי ניהול מחבריה.

עו"ד רונן עדיני המייצג בתביעה הנגזרת בין עסקת בזק- יס טוען: "התמורה ששילמה בזק על yes היתה מופרזת, בלתי־הוגנת ובלתי־סבירה כלכלית"

אחת מעסקות בעלי העניין הגדולות שביצעה בזק בשנים האחרונות היתה הרכישה של חברת הלווין yes מיורוקום ■ כבר אז עלו שאלות ב-TheMarker וגם תביעה נגזרת בדבר מחירה של העסקה

אחת מעסקות בעלי העניין הגדולות שביצעה בזק בשנים האחרונות היתה הרכישה של חברת הלווין yes מיורוקום, שגם היא בשליטת שאול אלוביץ', במארס 2015. בזקה רכשה 50% ממניות yes מחברת יורוקום תמורת 680 מיליון שקל. לפי ההסכם, תשלום נוסף של עד 200 מיליון שקל יועבר ליורוקום אם בזק תורשה לנצל הפסדים שצברה yes בסכום של 2.4 מיליארד שקל, ועוד 170 מיליון שקל ישולמו בכפוף לתוצאותיה הכספיות של yes בשלוש השנים הקרובות. עוד לפני אישור העסקה, עלתה ב–TheMarker השאלה מדוע בזק משלמת עבור yes פי חמישה משווייה לקונה חיצוני.

עסקה זו הגיעה גם לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אחרי שבעל מניות בבזק הגיש לפני שנתיים בקשה לתביעה נגזרת (תביעה שמוגשת על ידי בעל מניות בחברה, בשם החברה, כאשר הוא סבור שהחברה אינה עומדת על זכויותיה).

הבקשה הוגשה במארס 2015 על ידי גיל אמיד, באמצעות עו"ד רונן עדיני. בבקשה נטען בין השאר כי התמורה ששילמה בזק ליורוקום היתה מופרזת, בלתי־הוגנת ובלתי סבירה כלכלית מבחינת בזק, וכי המשיבים — בזק, אלוביץ' ודירקטורים — הפרו את חובת האמון והזהירות שלהם כלפי בזק כאשר אישרו את העסקה.

בבקשה עלו גם טענות ביחס למצב הפיננסי של yes ונגד המשא ומתן שהתנהל לקראת ההתקשרות בעסקת yes, אשר אושרה על ידי ועדת הביקורת של בזק ועל ידי הדירקטוריון שלה והאסיפה הכללית. לטענת המבקש, בעוד שבזק עצמה העריכה את yes בשווי של 200 מיליון שקל בלבד, היא הסכימה לשלם בעבורה לאלוביץ' כ–700 מיליון שקל במזומן ועוד כ–300 מיליון שקל בכפוך להטבות מס.

בבקשה נטען כי אם היה מדובר במוכר שאינו אלוביץ', היתה בזק מנהלת משא ומתן קשוח, כמקובל בעולם העסקים, ורוכשת את yes במחיר נמוך בהרבה. זאת, במיוחד בשל העובדה ש–yes היתה חברה מפסידה לאורך שנים. "אם אלוביץ' לא היה בצד השני, ברור שמחיר העסקה היה נמוך במאות מיליוני שקלים. אלוביץ' ניסה במשך שנים למכור אותה ולא הצליח. בזק חילצה אותו מאחזקה גרועה שלא היה לו איך להיפטר ממנה. הם חילצו אותו — וגם במחיר מופקע", אמר אתמול עדיני.

התיק נותב לשופטת הכלכלית רות רונן, ועד כה התקיימו כמה דיונים מקדמיים. בין השאר, נמחקה בקשה "מתחרה" לתביעה נגזרת שהוגשה על ידי בעל מניות אחר (הבקשה של אמיד היתה הראשונה מבחינה כרונולוגית). בנוסף, במסגרת בקשה לגילוי מסמכים, בזק הסכימה לגלות את כל תנאי ההתקשרות בינה לבין מריל לינץ', שהיתה היועץ הפיננסי של הוועדה הבלתי־תלויה במסגרת העסקה. עם זאת, במסגרת המסמכים שבזק העבירה, הושחרו הפרטים שנוגעים לשכר טרחה שקיבלה מריל לינץ'.

עדיני טען כי הנתון עשוי להיות רלוונטי לשאלת התלות האפשרית של בנק ההשקעות, ויכול לסייע בבחינת מידת ההוגנות של תהליך המשא ומתן לקראת ההתקשרות בעסקת yes. למשל, שכר טרחה גבוה במיוחד יכול להביא למסקנה כי מריל לינץ' ביקשה לרצות את בזק בחוות הדעת, ולכן גם הייעוץ שלה היה מוטה.

השופטת רונן החליטה בספטמבר כי "כאשר בעל שליטה בחברה עורך עסקה עם החברה שהוא שולט בה, וכאשר העסקה נערכת באמצעות ה'כלי' של ניהול משא ומתן בעזרת ועדה בלתי־תלויה שאמורה 'להכשיר' את ניגוד העניינים בו מצוי בעל השליטה ביחס להסכם, צריך בעל השליטה להיות מודע לכך שמכלול הרכיבים של המשא ומתן עשויים יהיו להיחשף לפני בעל מניות שיבקש לברר את האופן שבו אושרה העסקה". עם זאת, היא הוסיפה כי נתון זה יישמר בסודיות על ידי עדיני. בנוסף, אישרה השופטת גילוי מסמכים של תוכניות עסקיות עתידיות של yes ושל בזק, כשגם במקרה זה המידע הועבר אך נשמר בסודיות על ידי הצד השני.

במארס השנה הוגשה בקשה מתוקנת, ואחריה המשיבים הגישו את כתב התשובה. אלוביץ' טען כי יש לדחות את הבקשה על הסף, אין עילה להתערבות בעסקת yes ואין ולא הונחה תשתית ראייתית ראויה לכך כי אלוביץ' עשה שימוש בכוחו כבעל השליטה בחברה כדי להביא לאישור העסקה, כי פעל מתוך רצון לפגוע בבזק או כי בזק אכן נפגעה — וההפך הוא הנכון. הדיון המקדמי הבא בבקשה יהיה בתחילת יולי ולאחר מכן צפוי להתחיל שלב ההוכחות.

לקריאת הכתבה מאתר דה מרקר

"המתנגדים לעסקת בזק-yes מתבקשים למסור עדות"

עו"ד רונן עדיני, שהגיש בקשה לתביעה נגזרת נגד בזק, מבקש מבית המשפט באופן חריג להזמין לעדות את רמי נומקין ודודו מזרחי בשל התנגדותם לעסקת בזק

בשל התנגדותם לעסקת בזק-yes, פנה עו"ד רונן עדיני לבית המשפט ומבקש להזמין לעדות את הדירקטור רמי נומקין ואת המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים לשעבר של בזק, דודו מזרחי במסגרת התביעה הנגזרת שהגיש נגד בזק ואשר מתבררת בשנתיים האחרונות במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בת"א.

מדובר בצעד חריג ויוצא דופן בתביעות נגזרות ואולם לנוכח חומרת הפרשה, החליט עדיני שיש לזמנם לעדות. הדירקטורים הנתבעים מתנגדים בתקיפות להזמנת מזרחי ונומקין לעדות. השופטת רות רונן, שנה בתיק, קקבע כי הבקשה תידון בדיון שייערך בנושא בתחילת יולי הקרוב.

בבקשה נטען כי זימון שני העדים דרוש לבירור הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ועל מנת שניתן יהיה לשפוך אור על ההליכים והשיקולים שהובילו לאישור עסקת yes, כמו גם על מידת מעורבותו של בעל השליטה בהליך.

לגבי נומקין, נכתב כי כבר בישיבת הדירקטוריון מיום 27.10.2013, שבה הוחלט למנות את הוועדה המיוחדת, הוא ביקש להתנהל בזהירות מפוכחת בבחינת העסקה וציין כי מדובר ב- "עסקת בעלי עניין מובהקת ביותר", שכדי להחליט להתקשר בה – "חייבים להתנתק ממגבלות של זמן".

נומקין אף ציין באותה ישיבה כי "יש לי הרבה שאלות לגבי העסקה הזאת ואני מבקש שיבחנו אותן בטרם המיזוג יעלה לאישור הדירקטוריון". בסיום אותו דיון חזר נומקין ואמר "כל התרחישים צריכים להיות על השולחן. העליתי על הכתב הרבה מאד נקודות ואני אציג אותן לוועדה באחת מישיבותיה". למעשה, עמדה זו שהציג נומקין עמדה בניגוד לקונספציה השגויה שבה היו שבויים יתר הדירקטורים (כולל חברי הוועדה המיוחדת) לפיה קיים (כביכול) לחץ זמן לביצוע העסקה. קונספציה שהוזנה מלחץ הזמן המלאכותי שהפעילה מנכ"לית בזק סטלה הנדלר (בשליחות בעל השליטה, שאול אלוביץ').

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר גלובס

"הפרוטוקולים של עסקת בזק-יס: מי התנגד, מי תמך"

הפרוטוקולים חושפים את הוויכוח על השווי של yes ■ מריל לינץ' המליץ על תג מחיר של 250-350 מיליון שקל, אך מנכ"לית בזק סטלה הנדלר התעקשה: "3.5 עד 4 מיליארד שקל"

הדיונים בדירקטוריון בזק על עסקת בזק-yes עשויים לשפוך אור על התנהלות הדירקטורים בחברה ולענות על השאלה אם אכן פעלו למקסם את רווחיו של בעל השליטה בחברה שאול אלוביץ' במסגרת העסקה. מהפרוטוקול שמתפרסם כאן באופן בלעדי, עולה כי חברי הדירקטוריון פעלו בניגוד לחוות הדעת של בנק ההשקעות מריל לינץ' ובניגוד לעמדותיהם של אנשי אגף הכספים בחברה.

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר גלובס

עו"ד רונן עדיני המייצג בתביעה הנגזרת בין עסקת בזק- יס טוען: "עסקת בזק־yes אושרה למרות כל סימני האזהרה"

קרנות הפנסיה התנגדו, הערכות שווי הצביעו על שווי נמוך יותר לאחזקות של יורוקום ב־yes ומסיבה לא ידועה בזק העדיפה לא לבחור בחלופה שהיתה מעניקה לה את השליטה בחברת הלוויין בחינם. דגלים אדומים התנוססו בזמן אמת מעל העסקה שהביאה את אלוביץ' לחדר החקירות.

העסקה שבה רכשה בזק מיורוקום, שבאמצעותה שולט שאול אלוביץ' בבזק, את המניות של yes ב־2015, ושבגללה נחקר אתמול אלוביץ' ברשות ניירות ערך, היא עסקה שמעל לראשה התנוססו סימני שאלה רבים בזמן אמת.

1. החלופה שבזק בחרה לא לממש

ביוני 2015 מימשה בזק, שהחזיקה עד לאותה העת ב־49.8% ממניות yes, אופציה לרכישת 8.6% מהמניות מיורוקום, שהחזיקה אז ב־50.2% מ־yes, ללא תמורה. במקביל, בזק רכשה את יתרת האחזקות של יורוקום בחברה תמורת 680 מיליון שקל במזומן. בנוסף, בזק התחייבה לשלם ליורוקום עוד 370 מיליון שקל באופן מותנה: 200 מיליון שקל כנגד השימוש לצורכי מס שבזק תוכל לעשות בהפסדים של yes ו־170 מיליון שקל עבור התוצאות העסקיות של yes בשנים 2015—2017, לפי עמידה ביעדים (שבהם yes עמדה ב־2015 ו־2016 ושכעת רשות ני"ע חושדת כי החברות שיחקו עם המספרים כדי שחברת הלוויין תעמוד ביעדים). בזק התחייבה לשלם סכום כולל של 1.05 מיליארד שקל עבור חלקה של יורוקום ב־yes.

לבזק היתה אופציה אחרת וזולה לרכוש את השליטה ב־yes – לממש את האופציה לרכישת 8.6% מהחברה ללא תמורה. משום מה בזק לא בחרה בחלופה הזו.

2. הערכת השווי שלא הצדיקה את המחיר

לפי הדו"חות הכספיים של בזק, השווי ההוגן של ההשקעה של החברה ב־yes, לפני עסקת הרכישה, הוא 1.07 מיליארד שקל — מעט גבוה יותר מהתמורה הכוללת שבזק שילמה ליורוקום. הנתון הזה עשוי ליצור את הרושם שהחברה עשתה עסקה הוגנת ושאם מישהו צריך להרגיש מקופח, הרי שמדובר באלוביץ' בעל השליטה ביורוקום ולא אלוביץ' בעל השליטה בבזק. אולם מהבקשה לתביעה נגזרת שהוגשה לבית המשפט על ידי עו"ד רונן עדיני בחודש מרץ 2015, עולה כי בפני דירקטוריון בזק הונחו הערכות שווי שונות של פרופ' אמיר ברנע ושל בנק ההשקעות מריל לינץ' שהצביעו על כך ששווי אחזקות יורוקום שעליו בזק שילמה במזומן נמוך הרבה יותר: לפי תרחיש אחד, העריך מריל לינץ' שהאחזקות שוות 200 מיליון שקל בלבד ולפי תרחיש שני הן שוות 487 מיליון שקל לכל היותר (בנטרול תמחור הסינרגיה וניצול ההפסדים לצורכי מס). לפי ברנע, האחזקות שוות 290 מיליון שקל.

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר כלכליסט

"רשות ני"ע פשטה על משרדי בזק; אלוביץ' עוכב לחקירה"

רשות ני"ע פשטה על משרדי בזק; אלוביץ' עוכב לחקירה

"גלובס" חשף שיורוקום אילצה את yes להקפיא תשלומים לספקים כדי לעמוד ביעדים ו"לסדר" לאלוביץ' 140 מיליון שקל ■ אינטרנט זהב דוחה הנפקה■ ניתוח "גלובס":עסקת yes ותולדות הריח הרע

רשות ניירות ערך הודיעה כי פתחה הבוקר (ג') בחקירה גלויה נגד חברת בזק. חקירה זו עוסקת בחשדות לביצוע עבירות על-פי חוק ניירות ערך ועל-פי חוק העונשין הנוגעות לעסקאות הקשורות לבעל השליטה, עסקאות אותן "גלובס" חשף. חוקרי הרשות פשטו על משרדי בזק ומשרדי yes ועיכבו לחקירה במהלך הלילה את בכירי קבוצת בזק, ובראשם בעל השליטה שאול אלוביץ, כמו גם את מנכ"ל yes רון אילון.

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר גלובס

"רשות ני"ע פשטה על משרדי בזק ו-yes; החשד: מצגי שווא באישור רכישת חברת הלוויין" (כלכליסט 20.6.17)

רשות ניירות ערך חקרה היום את בעל השליטה בקבוצת בזק, שאול אלוביץ' ובכירים נוספים. הרשות תבחן את הערכת השווי שניתנה לחברת yes ומסמכים נוספים במטרה לגלות האם עסקת הענק לרכישת השליטה בחברת הלוויין בוצעה כדין.

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר כלכליסט

השופט האלמוני נגד "הפישמניסטים" מפירמות עורכי הדין הגדולות: מי ינצח?

החשיפות בפרשת פישמן לימדו את הציבור שקיימת בישראל מערכת, שיטה משומנת, שמעבירה באמצעות מגוון דרכים כספים מכיסי הציבור לכיסיהם של חברים במועדון מצומצם. האם שופט אחד יצליח לעמוד מול הסחף – ולסדוק את חומת ה"פישמניזם"?

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

משרדנו דורג כמשרד מוביל בישראל בתחום הליטיגציה בישראל לשנת 2017 של המדריך הבינ"ל היוקרתי legal500.

הורד

למעבר לדרוג

משרדנו דורג בין המשרדים המובילים בתחום תובענות ייצוגיות DUN'S 100 לשנת 2017

למעבר לדרוג

משרדנו מייצג חברה ישראלית מול תאגיד זר במאבק על סמכות שיפוט בישראל

חברת תדביק הגישה תביעה בישראל נגד חברה בינלאומית – אך החברה הזרה טענה כי לפי ההסכם ביניהן, רק בית משפט בהולנד יכול לדון בסכסוך. בית המשפט בישראל דחה את הטענה וקבע כי תנאי בחוזה שנותן סמכות לבית משפט זר, צריך להיות מפורש וברור

פסק דין שניתן שלשום בבית המשפט המחוזי בתל אביב מדגיש את החשיבות של ניסוח נכון ומדויק במקרים שבהם חברות מחליטות בהתקשרויות ביניהן להתנות את מקום השיפוט במקרה של תביעות.

חברת תדביק, שעוסקת בתחום המדבקות, הגישה תביעה כספית נגד החברה הבינלאומית אייברי דניסון (AD) וחברות בנות שלה. תדביק טוענת כי נגרם לה נזק של 4 מיליון שקל כתוצאה ממדבקות פגומות שסיפקו לה הנתבעות.

AD הגישה בקשה לסלק את התביעה על הסף בטענה שאין לבית המשפט בישראל סמכות לדון בתביעה בשל תנאי בהסכם בין הצדדים, שמקנה את סמכות השיפוט לבית המשפט בהולנד. תדביק טענה מנגד, באמצעות עו"ד רונן עדיני, כי הנתבעות הציגו עצמן כחלק מתאגיד בינלאומי המונה חברות רבות הפרושות על פני כמה מדינות ואינו מזוהה עם מקום מסוים. לפי טענתה, תדביק מעולם לא הסכימה לתנאי לגבי מקום השיפוט ולא היתה מודעת לתנאי כזה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון דה מרקר

עו"ד רונן עדיני בראיון לעיתון בנושא אחריות דירקטורים

מאז פסק הדין שקטל את הדירקטורים של דסק"ש בפרשת רכישת מעריב ניכרת התמתנות כלפיהם. האם בית המשפט לוקח צעד לאחור או שהוא עדיין רואה בהם אחראים לנעשה בחברות?

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון כלכליסט

אושר כתב תביעה מתוקן בתביעה הנגזרת בשל עסקת בזק-yes

מהבקשה עולה חשד לכאורה לפגמים בעבודת ועדת הביקורת ודירקטוריון בזק שאישר את מכירת מניות yes ליורוקום ■ השופטת רות רונן כתבה על הבקשה: "יסודית, רצינית ומעמיקה"

התפתחות משמעותית בתביעה הנגזרת נגד בזק, במסגרת עסקת בעלי העניין שבה רכשה בזק את חלקה של יורוקום בחברת yes. שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב,רות רונן, אישרה בסוף השבוע שעבר לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן, לאחר שהגיעה למסקנה כי בקשתו "יסודית, רצינית ומעמיקה".

בנימוקים לבקשה מצביע התובע על סעיפים שהתבררו מגילוי מסמכים המצביעים לכאורה על מעורבות רבה של הנהלת בזק בהליך קבלת ההחלטות בוועדה המיוחדת של הדירקטוריון שאישרה את העסקה, ובעבודה של חברת מריל לינץ', שנשכרה על-ידי בזק לטובת ביצוע הערכת השווי של חברת הלוויין.

פרטים נוספים העולים מהבקשה מצביעים לכאורה על חשד לפגמים וכשלים בעבודת ועדת הביקורת ובעבודת דירקטוריון בזק שאישר את העסקה. בבקשה נכתב כי עמיקם שורר ואור אלוביץ', דירקטורים בבזק (שורר הוא מקורבו של בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' ויד-ימינו; אור אלוביץ' הוא בנו של בעל השליטה), נמצאו בניגוד עניינים בעת שניהלו משא-ומתן מול ועדת הדירקטוריון, שניהלה את המשא-ומתן. מצד אחד, השניים שימשו כדירקטורים בבזק שאמורים היו לדאוג לאינטרסים של בזק, ומאידך פעלו כמוכרים של מניות יורוקום.

התובע גיל אמיד, באמצעות עו"ד רונן עדיני, תבע את בזק בתביעה נגזרת על סך מיליארד שקל, בטענה כי עסקת בזק-yes הייתה אחת מעסקאות בעלי העניין הבעייתיות ביותר בשנים האחרונות, ולפיה בזק שילמה לבעלת השליטה בה, יורוקום, סכום של מיליארד שקל עבור אחזקותיה ב-yes (כ-50%) – סכום שאושר ועומד בניגוד מוחלט להערכות שווי בלתי תלויות שעמדו לנגד עיניהם של הדירקטורים בחברה שאישרו את העסקה. משמעות התביעה הנגזרת היא שבזק נדרשת לתבוע את הדירקטורים שלה, במקרה שיימצא כי פעלו בניגוד לאינטרסים של החברה.

לקריאת הכתבה באתר גלובס

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון גלובס

האישה אמרה "לא" לביטוח – אבל אז גילתה מה עשו בחשבון הבנק שלה ( דה מרקר 27.12.16)

התביעה שהגישה בינה גזית נגד כלל ביטוח חושפת את השיטה: "הפיתוי העצום" לסוכנים וה"פרצה שקוראת לגנב"

בינה גזית היא מורה שפרשה לגמלאות. בסוף דצמבר 2013 פנתה אל גזית סוכנות הביטוח שביט שירנים, והציעה לה לבטח עצמה מפני תאונות אישיות ולרכוש פוליסה בשם "הגנה עצמית פלוס" השייכת לחברת כלל ביטוח. הפוליסה נועדה לכסות את גזית במקרה של מוות, נכות או אובדן כושר עבודה עקב תאונה בבית או במקום אחר. בשונה מתוכנית ביטוח בריאות, המעניקה כיסוי במקרה של מחלה, ביטוח תאונות אישיות מכסה פגיעה בתאונה שאינה תאונת דרכים.

גזית ציינה כי היא כבר מבוטחת בפוליסה דומה על ידי חברת הביטוח AIG ולכן אינה מעוניינת בפוליסה זהה נוספת. הפוליסה של AIG מורכבת משתי פוליסות שונות ונגבית לפיכך בשני תשלומים חודשיים. כשגזית ראתה שני חיובים בכרטיס האשראי שלה, היא לא חשדה בדבר.

ואולם כאשר גזית בדקה את דו"חיה ל-2013 גילתה כי בין החיובים מסתתר גם חיוב בגין הפוליסה של כלל ביטוח – אותה פוליסה שגזית סירבה לרכוש. היא פנתה לשביט שירנים וביקשה מהם לבטל באופן מיידי את הפוליסה ולהשיב לה את כספה. במאי 2014 אמר לה סוכן הביטוח בשירנים כי הפוליסה בוטלה.

גזית האמינה כי בכך תמה הפרשה, אך כאשר בדקה בתחילת 2016 את החיובים בכרטיס האשראי שלה ל-2015, התברר לה כי החיובים בגין הפוליסה של כלל ביטוח המשיכו להיגבות. מבירור שערכה גזית עם נציג השירות של כלל ביטוח נאמר לה כי היא הוחתמה טלפונית על ידי הסוכנות. בדיקה בטופס הביטוח שמצוי בידי החברה והועבר לידיה גילתה גזית כי ניתן להחתים טלפונית לקוח, כי אין הכרח להקליט את שיחת המכירה – וכי הטופס גם לא מדגיש או אוכף את מחויבותו של מי מטעם כלל ביטוח לשמור את ההקלטה.

גזית החליטה לתבוע את כלל ביטוח כלל עסקי ביטוח שער שינוי לאתר Finance  , ויחד עם עוה"ד רונן עדיני ועמיחי טסלר הגישה באחרונה תביעה ייצוגית נגד כלל ביטוח.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

לקריאת הכתבה בעיתון דה מרקר

"הפסדת תשואה של יום־יומיים כשדילגת בין מסלולי השקעה? ביהמ"ש לא יעזור לך" (דה מרקר 20.12.16)

בבקשה לתביעה ייצוגית נגד בית ההשקעות אלטשולר שחם נטען כי במעבר בין מסלולים נמנעה ממנו תשואה של יומיים שלא כדין ■ השופטת קרת־מאיר דחתה את הטענה על הסף וקבעה כי המבקש לא פירש נכון את התקנה הרלוונטית ■ ביהמ"ש ידון בעילת ההטעיה

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית), דניה קרת־מאיר, נתנה בשבוע שעבר החלטה בעלת משמעות רחבה, העוסקת בפרשנות של החוק המתייחס לחישוב התשואה שמגיעה לעמיתי קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פיצויים העוברים בין מסלולי השקעה שונים.

מדובר בבקשה לתביעה ייצוגית שהגיש דולב דדון בספטמבר 2015 נגד בית ההשקעות אלטשולר שחם, שבו הוא ניהל קרן השתלמות. דדון טען כי בניגוד לתקנות קופות גמל, במקרה של מעבר ממסלול השקעה אחד לאחר בקופות הגמל המנוהלות אצל אלטשולר שחם, נמנעת ממנו תשואה של יומיים בשל ימי המעבר. בנוסף, דדון טען כי יש בכך הטעיה של העמיתים, חוסר תום לב, ניצול לרעה של מעמד והתעשרות שלא כדין על חשבון העמיתים העוברים בין מסלולים.

באלטשולר שחם טענו, באמצעות עורכי הדין רונן עדיני ואפי שאשא, כי בקשת האישור מבוססת על פרשנות שגויה של דדון לתקנות קופות הגמל וכי בית ההשקעות פועל בהתאם לדין ולכן יש לדחות כבר בשלב ראשוני זה את הבקשה לייצוגית על הסף. כמו כן נטען, כי בית ההשקעות כלל אינו מהתשואה — החיובית או השלילית — שאינה נזקפת לחשבון העמית במעבר בין המסלולים שכן תשואה זו מוזרמת לכיסי העמיתים שנשארו בקופה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון דה מרקר

בעל מניות בכיל נערך לתביעה נגזרת על מחיקת 239 מיליון דולר בפרויקט ההרמוניזציה (דה מרקר 8.12.16)

חברת רבקה טכנולוגיות, שמחזיקה ב-41 מניותיה של כיל, מבקשת מבית המשפט להורות לכיל למסור לה מסמכים בנוגע למשיכת השקעתה בפרויקט ERP: "לא ייתכן שהמנהלים האחראים לא ישלמו על כך מחיר, ושקופתה של כיל היא היחידה שתינזק"

הפסד ענק של 239 מיליון דולר נטו שספגה כיל  ממחיקת השקעתה בפרויקט ERP עשוי להגיע לבתי המשפט. חברת רבקה טכנולוגיות, שמחזיקה ב-411 מניותיה של כיל, מבקשת מבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עורך הדין רונן עדיני, להורות לכיל למסור לה מסמכים בנוגע להשקעתה בפרויקט ההרמוניזציה, שבמסגרתו ניסתה כיל לאחד את מערכות המידע וניהול משאבי הארגון (ERP) שלה.

הבקשה לגילוי ועיון במסמכי החברה נעשית בהתאם לסעיף 198(א) לחוק החברות ולקראת הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת, כלומר תביעה שבה ייכנס התובע בנעלי החברה ויתבע בעלי תפקידים ודירקטורים על נזקים שנגרמו לחברה ולבעלי מניותיה בשל מעשיהם ומחדליהם. החוק קובע שמי שרשאי להגיש תביעה נגזרת רשאי לבקש מבית המשפט שיורה לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת.

רבקה טכנולוגיות מבקשת לקבל העתק מפרוטוקול ישיבות הדירקטוריון וועדותיו, שבהן נדון פרויקט ההרמוניזציה כמו גם ההחלטה על דרך תפעולו, כולל גיבוש אבני דרך, מבנה תגמול הצדדים השלישיים שנשכרו על ידי כיל לביצוע הפרויקט, קביעת בקרות ובחינת הישימות והכדאיות של הפרויקט, החלופות שעמדו בפני הדירקטוריון והמומחים ששכר כדי לייעץ לו האם לבצע את הפרויקט.

עו"ד עדיני מבקש מבית המשפט להורות לכיל למסור בתצהיר האם הדירקטוריון מינה ועדה או צוות מיוחד לתפעול וקידום פרויקט ההרמוניזציה, ואם כן – מה היה הניסיון של חבריו, שכרם והיקף משרתם. הוא מנמק את הבקשה בכך שרבקה טכנולוגיות סבורה שהדירקטוריון או יועציה של כיל כשלו בתפקידם לפקח ולבחון את התנהלות הפרויקט והטמעת מערכת ה-ERP בזמן אמת, ובשל כך החברה ספגה הפסד עצום של 177 מיליון דולר לאחר מס, שמחק את הרווח הנקי אותו צברה במחצית הראשונה של 2016.

"לא ייתכן שהמנהלים האחראים לא ישלמו על כך מחיר ושקופתה של כיל היא היחידה שתינזק", כותב עדיני בבקשה, ומוסיף כי החברה פירסמה דיווחים חסרים שלא כדין בנוגע לפרויקט ההרמוניזציה, וזאת על אף היותה חברה ציבורית שמחויבת על פי חוק למסור דיווחים מלאים וברורים לבעלי מניותיה.

לקריאת הכתבה מאתר דה מרקר

השופטת דניה קרת מאיר העדיפה את הבקשה לתביעה נגזרת נגד כיל של רונן שיירי, המיוצג על ידי משרדנו (דה מרקר 6.12.16)

לבית המשפט הוגשו שתי בקשות לתביעה נגזרת בעניין המענקים שקיבלו 4 בכירים בכיל ■ השופטת העדיפה את בקשה, שהוגשה על ידי עו"ד של עו"ד רונן עדיני, על פני בקשתו של אברהם ברק

שופטת המחלקה הכלכלית מחקה, לבקשת כימיקלים לישראל (כיל), אחת משתי בקשות להגשת תביעה נגזרת בעניין המענקים שקיבלו 4 בכירים בכיל, בניגוד לכאורה למדיניות התגמול של החברה.

השופטת דניה קרת מאיר נדרשה להכריע איזו מהתביעות עדיפה והסבירה שהיא עושה זאת על פי בחינת האינטרסים של הקבוצה, שהתובע פועל לטובתה אך מרבית חבריה אינם נוכחים בבית המשפט.

התביעה הראשונה הוגשה במאי 2016 על ידי אברהם ברק, באמצעות עורך הדין יצחק אבירם, והבקשה השנייה הוגשה ביוני 2016 על ידי רונן שיירי, באמצעות עורך הדין רונן עדיני.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר