בקשה לייצוגית נגד מגדל גמל: קרן ההשתלמות "מעוז" הפכה מסולידית למסוכנת (גלובס 16.12.09)

בבקשה לייצוגית בסך 63 מיליון ₪ שהוגשה כנגד חברת "מגדל" באמצעות עו"ד רונן עדיני ואהוד אבירם נטען, כי התובע שוכנע להשקיע בקרן השתלמות לעצמאיים על סך היותה סולידית אך בפועל הקרן השקיעה בניירות ערך מפוקפקים ומסוכנים ובאג"חים לא מדורגים מה שהוביל להפסדים למשקיעים. על אף האמור המשיכה החברה לגבות דמי ניהול מחבריה.

ביהמ"ש אישר את הפשרה בעקבות עסקת מעריב הכושלת: הדירקטורים ישלמו 100 מיליון שקל

התביעה הנגזרת נגד נוחי דנקנר ודירקטורים לשעבר בחברת דסק"ש מסתיימת בפשרה ■ בין הדירקטורים הנתבעים שאישרו את העסקה: אבי פישר, יצחק מנור, צבי לבנת וחיים גבריאלי

התביעה הנגזרת נגד נוחי דנקנר ודירקטורים לשעבר בחברת דסק"ש בשל עסקת מעריב הכושלת מסתיימת בפשרה. שופט בית המשפט המחוזי בלוד, עופר גרוסקופף, אישר היום (ה) את הסכם הפשרה שנחתם בין הדירקטורים לחברה, שלפיו 13 הדירקטורים הנתבעים, ובהם נוחי דנקנר, ישלמו לדסק"ש 100 מיליון שקל. בהמשך צפוי גרוסקופף לקבוע את שכר הטרחה שיקבלו עורכי הדין.

הסכם הפשרה גובש לאחר הליך גישור שהתקיים בפני המגשרת, השופטת לשעבר הילה גרסטל. הוא נחתם בין עורכי הדין של הדירקטורים, ביניהם גיורא ארדינסט ואהרון מיכאלי ממשרד גולדפרב-זליגמן שמייצגים את המשפחות מנור ולבנת ישירות מול דסק"ש – ומאחורי גבם של עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, שהגישו את התביעה הנגזרת, אך התנגדו לפשרה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נ' קווי חופשה

התביעה הוגשה על רקע הטענה כי החברה נהגה למכור כרטיסים לטיסות צ'רטר כאשר ידעה שהטיסות לא ייצאו במועדן המתוכנן, מבלי ליידע על כך את הלקוחות ■ השופטת שושנה אלמגור: "קיימת אפשרות סבירה שהנתבעת הטעתה את הלקוחות"

קווי חופשה תפצה בסך כולל של 2 מיליון שקל באמצעות פיצוי או הנחה בחופשה את
לקוחותיה – כך קובעת פשרה שהושגה במסגרת בקשה להכרה בתביעה כייצוגית.
התביעה הוגשה על רקע הטענה כי קווי חופשה נהגה למכור כרטיסים לטיסות שכר (צ'רטר)
אשר שעות ההמראה והנחיתה שלהן היו בדויות, בעוד שהחברה ידעה מראש כי אותן טיסות
לא תמראנה במועדן. זאת משום ששעות הטיסה נקבעו לשעות מבוקשות למדי, שאותן רשות
שדות התעופה לא תאשר לטיסות שכר.
התובעים טענו להטעיה מכ?ונת, ועל כן ביקשו להכיר בתביעה כייצוגית. קווי חופשה מצידה
טענה כי שעות הטיסה שניקבו בכרטיס הן השעות שתיאמה עם המוביל האווירי.
ההליך המשפטי עבר דרך קביעתה של השופטת שושנה אלמגור בפברואר 2016 כי "קיימת
אפשרות סבירה שהנתבעת הטעתה את הלקוחות". על החלטה זו ביקשה קווי חופשה
לערער בבית המשפט העליון, אולם בטרם קיום ההליך עברו הצדדים להליך גישור, אותו
ניהלה הנשיאה בדימוס הילה גרסטל.
הגישור הניב את הסכם הפשרה שאושר כאמור: קווי חופשה תפצה צרכנים שנכללים
בקבוצה בסכום של 100 שקל או ב-%5 הנחה משווי הזמנה עתידית מהנתבעת, על-פי
הגבוה מבין השניים. סכום הפיצוי הכולל יהיה 2 מיליון שקל.
ההליך קובע כי חברי הקבוצה יוכלו לפנות אל קווי חופשה בתוך 12 חודשים לקבלת הפיצוי.
הזכאים לפיצוי הם מי שיש בידיהם אסמכתה לקניית כרטיס טיסה או חבילת נופש מהחברה,
אליה יצרף הצהרה שהטיסה המריאה יותר מ-3 שעות אחרי הזמן שניקב בכרטיס. אם
הצהרתו תתברר כנכונה, ישולמו לו 100 שקל כפיצוי בתוך 45 יום מיום הצגת המסמכים.
צרכנים שאין ברשותם אסמכתה יוכלו להגיש תצהיר עם פרטיהם לחברה, וזו תבדוק את
זכותם לפיצוי בטווח של עד 14 ימים מיום הגשת התצהיר – ואם לא תבדוק, תישא בתשלום
של 100 שקל לפונה.
מי שיעדיף לקבל את הפיצוי בדמות הנחה על הזמנה עתידית יוכל לעשות זאת בטווח זמן של
24 חודשים. במקרה זה מספיקה הצהרה כתובה של הזכאי באתר או הצהרה בעל-פה
באוזני נציג של הקווי חופשה כדי לממש את ההנחה או את הפיצוי לפי סעיף זה (כלומר 100
שקל).
השופטת אלמגור ציינה כי על-פי תצהיר שסיפקה קווי חופשה, מספר הנוסעים שנפגעו
מעיכוב שנמשך יותר מ-5.4 שעות, ושמקורו באי-התאמה כלשהי בין שעת ההמראה ובין
שעת הטיסה שצוינה בכרטיס עמד על 431,5.
עוד צוין כי הטיסות והחבילות שבגינן הוגשה הבקשה נמכרו במחיר זול במיוחד ובממוצע של
כ-300,1 שקל לחבילה – מכאן שתחשיב ההנחה ריאלי ביחס למחיר. "אם נעריך את הפיצוי
בגין נזק בלתי ממוני שמגיע לכל חבר בקבוצה על האיחור בהמראה בסך 100 שקל, כאשר
הציעו הצדדים, נגיע לסכום של כ-550 אלף שקל. סכום הפשרה המוסכם עולה על 2 מיליון
שקל. נכון שחלק ממימוש הזכות לפיצוי תלוי ברכישת כרטיסים מהנתבעת, אך הגדלתו
המשמעותית של הסכום מאזנת זאת, ואפילו משקפת קבוצה שמספר החברים בה גדולה
מההערכה שנתמכה בנתונים".
הסדר הפשרה קובע כי אם חברי הקבוצה לא ינצלו את מלוא הסכום שהוקצב להם כפיצוי,
תועבר היתרה לקרן לניהול כספים, וכספי התרומה ייועדו לעמותת משאלת לב או לארגון
העוסק בתחומים דומים לשלה.
בנוסך לפיצוי בהיקף של 2 מיליון שקל תשלם קווי חופשה לארבעת התובעים גמול של 70
אלף שקל; ועורכי דינם, אבנר (נרי) ירקוני, אירית לשם-קיפרמן ועו"ד רונן עדיני, יקבלו
שכר-טרחה כולל של 450 אלף שקל.
"שכר-הטרחה המוסכם גבוה, אבל בהתחשב בהליך הממושך עד לקבלת ההחלטה בבקשה
לאישור, בצורך להתמודד עם בקשת רשות הערעור ולנהל את הליך הגישור ובמאמצים
שהושקעו בגיבוש הסדר הפשרה המיטבי לחברים בקבוצה – הוא מוצדק", נימקה השופטת.

לקריאת הכתבה באתר גלובס

היועמ"ש נגד פשרת מעריב: "אי.די.בי פעלה ללא סמכות"

בפשרה שאישר דירקטוריון אי.די.בי נקבע כי הדירקטורים לשעבר יפצו את החברה ב-100 מיליון שקל ■ היועמ"ש מתח ביקורת על החברה: "הדירקטוריון אישר את הפשרה ללא אישור בית המשפט, ואף שידע כי אינה מקובלת על התובעים" ■ אי.די.בי: "היועץ לא בחן את העובדות לעומקן"

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש אתמול לבית המשפט את עמדתו בעניין הפשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד דירקטורים בדסק"ש. מנדלבליט סבור כי הנהלת אי.די.בי נהגה ללא סמכות כשאישרה את הפשרה ללא אישור בית המשפט. כבר כמה חודשים מונחת על שולחנו של השופט עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי בלוד הצעת פשרה, שאם תאושר תסיים את התביעה הנגזרת שהוגשה נגד הדירקטורים בדסק"ש בעקבות העסקה הכושלת לרכישת מעריב. בהצעה נקבע כי הדירקטורים יפצו את דסק"ש בסכום של 100 מיליון שקל באמצעות חברות הביטוח שלהם. ואולם להסכם הזה מתנגדים דווקא התובעים הנגזרים ועורכי דינם, שטוענים כי מדובר במהלך שבושל מאחורי גבם. כעת גם היועץ המשפטי לממשלה נכנס לתמונה, ומותח ביקורת על התנהלות אי.די.בי, שנהגה לדבריו שלא על פי סמכותה כשאישרה את הפשרה. היועמ"ש קובע כי על חברה שמיוצגת בהליך של תביעה נגזרת לבקש את רשותו של בית המשפט לנקוט בכל פעולה הקשורה להשתתפות באופן עצמאי בהליכי גישור — קל וחומר אישור הצעת פשרה. בעמדה שהגיש אתמול היועץ המשפטי לממשלה על ידי עו"ד ליאב וינבאום, מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות המדינה, הוא מציין כי הסיבה להתערבותו נעוצה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

היועמ"ש: "דסק"ש 'גנבה' פשרה בפרשת רכישת מעריב בידי דנקנר"; בכיר באי.די.בי: "חוסר הבנה"

היועמ"ש הגיש לביהמ"ש את עמדתו בפרשת דסק"ש-מעריב; ביולי האחרון הציגה החברה הסדר פשרה של כ-100 מיליון שקל בתביעה הנגזרת, מבלי לקבל את הסכמת באי כוחו של התובע

"התנהלות החברה היתה שלא על פי סמכותה בכל הנוגע לניהול התביעה הנגזרת בשמה", כותב עו"ד ליאב וינבאום ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בעמדת היועץ שהוגשה הבוקר (א') לבית המשפט המחוזי מרכז בפרשת דסק"ש-מעריב.

וינבאום מותח ביקורת על דסק"ש שלכאורה "גנבה" הסדר פשרה מתחת לאפם של באי כוח התובע הנגזר בפרשת רכישת מעריב בידי הקונצרן של נוחי דנקנר. השופט גרוסקופף אישר את הבקשה וקבע שפזיזותם של הדירקטורים בדסק"ש שרפה לקונצרן מעל 300 מיליון שקל ברכישה הכושלת והאינטרסנטית של מעריב. ביולי האחרון הציגה החברה לבית המשפט הסדר פשרה בהיקף של כ-100 מיליון שקל בתביעה הנגזרת שהוגשה על ידי התובע רמי אוסטרובסקי וזאת, מבלי לשתף או לקבל את הסכמת באי כוחו, עוה"ד רונן עדיני ורם דקל.

 לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס

היועמ"ש נגד הפשרה בתביעה הנגזרת נגד הדירקטורים בדסק"ש

לאחרונה נודע כי נוחי דנקנר והדירקטורים בדסק"ש מוכנים לשלם 100 מיליון שקל לסגירת התביעה הנגזרת שהוגשה נגדם בגין רכישת "מעריב" ■ מנדלבליט: "מתן יכולת לחברה להתערב בניהול התביעה הנגזרת, ובמיוחד בשלב הפשרה, עלולה ליצור 'אפקט מצנן' לבעלי מניות"

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מותח ביקורת חריפה על התנהלות חברת דסק"ש והדירקטורים שלה, על רקע "מחטף-הסדר-הפשרה" שניסו לעשות במסגרת התביעה הנגזרת בפרשת עסקת "מעריב". התביעה הנגזרת הוגשה לפני מספר שנים לבית המשפט על-ידי בעל מניות מיעוט בדסק"ש, באמצעות עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, נגד נוחי דנקנר ונגד דירקטורים אחרים, שהחליטו ב-2011 על קניית העיתון שגסס אז, בהשקעה של 147 מיליון שקל. לפני כשנתיים ניתנה בתיק החלטה דרמטית המאשרת לנהל את התביעה, והצדדים פנו להליך גישור לצורך ניסיון להגיע להסדר. ואולם, לפני מספר חודשים התברר כי חרף התנגדותם של התובע הייצוגי ובאי-כוחו, אשר הודיעו על כישלון הליך הגישור, הגיעו הדירקטורים בדסק"ש להסדר פשרה עם הנתבעים, לפיו ישלמו בעל השליטה לשעבר, דנקנר, הדירקטורים לשעבר ונושאי משרה הנתבעים סך של 100 מיליון שקל לקופת דסק"ש וכן גמול למבקשים שהגישו את התביעה הנגזרת ושכר-טרחה לבאי-כוחם – כפי שייקבע בית המשפט.

לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס

פורום דנס 100 של המשרדים המתמחים

עו"ד רונן עדיני נטל חלק בפורום המשרדים המתמחים המובילים של דנס 100

לקריאת הכתבה באתר גלובס

ביהמ'ש הכריע כי משרדנו ינהל את כל התביעה הנגזרת בגין עסקת בזק-יס

אחרי שבכירי בזק נחקרו לראשונה ביוני, הוגשו במהרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב שלוש בקשות שונות לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת ■ כבוב החליט כי הבקשות יימחקו מכיוון שכבר מתנהלת תביעה נגזרת מבוססת ורצינית בעניין רכישת yes על ידי בזק

לא חלף זמן רב מאז שחוקרי רשות ניירות ערך פשטו על משרדי בזק ביוני השנה ועיכבו לחקירה פלילית את בעל השליטה בחברה, שאול אלוביץ', ובכירים נוספים, ועד שעורכי דין הבינו את הפוטנציאל הגלום בחקירה והגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בזו אחר זו, בקשות לגילוי ועיון במסמכי החברה.

בקשות אלה הוגשו לפי סעיף 198א' לחוק החברות, המאפשר לבעל מניות שמעוניין להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חברה, לבקש מבית המשפט להורות לחברה לגלות מסמכים שנוגעים להליכים — זאת כדי לגשר על פערי המידע הקיימים.

במקרה של בזק, שלושה מבקשים שונים פנו בהפרש של ימים ספורים בבקשות זהות להורות לה להגיש להם את המסמכים הנוגעים לעסקה שנערכה בין בזק ל–yes ועומדת במרכז החקירה הפלילית שמנהלת בחודשים האחרונים הרשות. עורכי הדין שהגישו את הבקשות הם אוהד אנטמן וארז גרין, משרד מושקוביץ סטיס ושות' יחד עם משרד פולינגר ויקמן כהן ועו"ד שחר ולר.

המקרה הזה אינו חריג. עורכי הדין שעוסקים בתביעות נגזרות וייצוגיות כבר הבינו מזמן את הפוטנציאל הכלכלי העצום שטמון בתביעות מסוג זה — ובכל פעם שמתגלים ליקויים בהתנהלות של חברות ציבוריות הם מתחרים ביניהם מי יהיה זה שיגיש ראשון את הבקשה לאישור התביעה הנגזרת נגד החברה.

אלא שכבר במארס 2015, יותר משנתיים לפני פתיחת החקירה, הוגשה לבית המשפט הכלכלי בתל אביב בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד החברה, שבמרכזה עומדת אותה עסקה. את הבקשה הגיש גיל אמיד באמצעות עורכי הדין רונן עדיני ואפי שאשא, ונטען בה כי התמורה ששולמה במסגרת עסקת בזק־yes מופרזת, וכי מדובר בהחלטת דירקטוריון תמוהה שהונעה משיקולים זרים שאינם לטובת החברה. בבקשה נטען גם נגד הליך קבלת ההחלטות באישור העסקה. בכל הנוגע לדירקטורים, נטען כי אלה הפרו את חובת הזהירות והאמונים שלהם. נטען גם כי לבזק נגרם נזק של כ–502 מיליון שקל — שזהו הפער בין השווי שחושב בחוות הדעת של מומחה מטעם התובע לבין רכיב המזומן ששולם בעסקה.

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר דה מרקר

ביהמ"ש העליון קיבל ערעור שהגיש משרדנו, באמצעות עוה"ד רונן עדיני ועמיחי טסלר, וחייב את חברת פרטנר לחשוף מסמכים

לקריאת הכתבה

עו"ד עדיני התראיין לכתבה בנושא מאבקי שליטה בחברות ציבוריות

לקריאת הכתבה

משרדנו מייצג בתביעה נגזרת כנגד דסק"ש: הצעת פשרה של 100 מיליון ש"ח

עורכי הדין של מגיש התביעה הנגזרת מתנגדים לפשרה שנרקמה לדבריהם מאחורי גבם. לטענתם, ניתן היה להשיג יותר. מנגד, החברה והדירקטורים האשימו את עורכי הדין – רונן עדיני ורם דקל – שהתנגדותם נובעת בגלל שאיפתם להגדיל את שכר הטרחה

בבקשה דחופה לשופט ביהמ"ש המחוזי מרכז, עופר גרוסקופף, מבקשים הדירקטורים הנתבעים של דסק"ש והחברה עצמה, לאשר את הסכם הפשרה על סך 100 מיליון שקל בתביעה הנגזרת על עסקת רכישת מעריב. גרוסקופף אישר את הבקשה לתביעה הנגזרת אגב ביקורת חריפה על התנהלות הדירקטורים ברכישה שאושרה בחיפזון שהעיד כי הדירקטורים בדסק"ש פעלו כמריונטות של נוחי דנקנר. התוצאה היא שכ-360 מיליון שקל
ירדו לטמיון.

התביעה הנגזרת עניינה טענה לרשלנות חמורה שהפגינו הדירקטורים ברכישת מעריב מהכשרת הישוב במרץ 2011 וסכומה 368 מיליון שקל. היא הוגשה נגד נוחי דנקנר, אליהו כהן, אבי פישר, ניב אחיטוב, יצחק מנור, צבי לבנת, חיים גבריאלי, זהבה דנקנר, דורי מנור, שאול בן זאב, רפי ביסקר, מרק שימל ויאיר אורגלר. בינתיים עברה דסק"ש לידי אדוארדו אלשטיין והחברה הגיעה לפשרה עם הדירקטורים הנתבעים שלא על דעתם של באי כוח התובע הנגזר, עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל. הסכום, שברובו הגדול ישולם בידי הביטוח, כולל גם את שכר טרחתם של עורכי הדין והתובע. הסכום כפוף לאישורו של בית המשפט.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

דסק"ש והדירקטורים מבקשים מביהמ"ש לאשר הסדר פשרה של 100 מיליון שקל

סכום זה, שאת רובו ישלם הביטוח של הדירקטורים ושממנו יופרש שכר הטרחה של עורכי הדין, מהווה 60% מהסכום שהושקע בעסקת מעריב הכושלת ■ השופט עופר גרוסקופף יכריע כעת אם לאשר את ההסכם בתביעה הנגזרת למרות התנגדות עורכי הדין של התובעים

התביעה הנגזרת נגד דירקטורים לשעבר בחברת דיסקונט השקעות (דסק"ש) בשל עסקת מעריב הכושלת מתקרבת להכרעה של השופט עופר גרוסקופף.
בניגוד לרוב המקרים שבהם מאושרת בקשה לתביעה נגזרת ולאחר מכן הצדדים מגיעים להסכם פשרה, במקרה זה נוצר מצב ייחודי ותקדימי. החברה עצמה והדירקטורים הנתבעים הסכימו על פשרה שלפיה 13 הנתבעים ישלמו 100 מיליון שקל (%85 מהסכום ישולם על ידי הביטוח). ואול, עורכי הדין שהגישו את הבקשה לאישור התביעה בשם בעלי מניות בדסק"ש, רונן עדיני ורם דקל, מתנגדים לפשרה. עדיני ודקל הודיעו בשבוע שעבר כי הם מתנגדים להסדר הפשרה מכיוון שהוא אינו משקף מבחינתם את הסכום הראוי, לאור ההשקעות הגבוהות שנעשו במעריב. אתמול הגישו
הדירקטורים הנתבעים והחברה בקשה דחופה לשופט גרוסקופף לאישור ההסדר. במרכז התביעה שהוגשה בספטמבר 2012 עומדת העסקה לרכישת עיתון "מעריב" מ–2011 ,שאושרה על ידי דירקטוריון דסק"ש בהנהגתו של בעל השליטה לשעבר, נוחי דנקנר. עם הדירקטורים הנתבעים שאישרו את העסקה נמנים אבי פישר, יצחק מנור, צבי לבנת, חיים גבריאלי, פרופ' ניב אחיטוב ואמו של דנקנר, זהבה דנקנר. עדיני ודקל הביאו את ההישג של אישור הבקשה. באוגוסט 2015 גרוסקופף, שאישר את הבקשה לתביעה נגזרת, קבע כי כבר בעת שהעסקה אושרה, האפשרות להפוך את "מעריב" לעסק רווחי נראתה כחיזיון אוטופי ואפילו דמיוני, וקבע כי הדירקטורים הפגינו אדישות ונהגו בפזיזות — הן בהיבט הפרוצדורלי והן בהיבט המהותי.
לאחר שהבקשה אושרה והתביעה התחילה להתנהל, עורכי הדין של התובעים והדירקטורים הנתבעים ניהלו גישור בפני השופטת לשעבר הילה גרסטל. ההצעה שעלתה היא שהדירקטורים ישלמו לדסק"ש סכום של 100 מיליון שקל ואולם הצדדים לא הגיעו לסיכום סופי. עורכי הדין של הדירקטורים טענו כי הסיבה לחוסר ההסכמה נעוצה בשכר הטרחה של עדיני ודקל ורצונם להגדילו. עדיני ודקל טוענים כי הם מתנגדים עקרונית לסכום הפשרה.

לקריאת הכתבה המלאה באתר דה מרקר

האם הדירקטורים לשעבר בדסק"ש ישלמו 100 מיליון שקל או יחויבו ביותר?

לקריאת הכתבה

משפט שדה: העליון בשירות דסק"ש

פסק דין חדש של העליון מהשבוע שעבר משרת את דסק"ש במאבקה מול התובע הנגזר

1. עניין של עיתוי

פסיקת העליון מגיעה בדיוק בזמן הנכון עבור דסק"ש

"האם יש לחברה זכות עמידה עצמאית בשלב ניהול התביעה הנגזרת?" לשאלה זו משיב בית המשפט העליון: "תשובתי על כך היא בחיוב. תוצאה זו מתבקשת לנוכח העובדה שהחברה ממשיכה לפעול כאישיות משפטית נפרדת, גם לאחר אישור הבקשה לתביעה נגזרת". פסק הדין ניתן בשבוע שעבר. אפריקה ישראל, באמצעות עוה"ד בעז בן צור ודקלה סירקיס, טענה כי התובע הנגזר מתנהל באופן המעיד על ניגוד עניינים בינו לבין החברה, ולכן יש להתיר לחברה זכות עמידה עצמאית ונפרדת. פסק דין זה נפל בעיתוי מושלם מבחינת דסק"ש שנקלעה לעימות קשה מול ב"כ התובע הנגזר בעניינה, עוה"ד רונן עדיני ורם דקל שבקשתם לאישור התביעה בעסקת רכישת מעריב התקבלה בהחלטה נוקבת של השופט עופר גרוסקופף.

2. מי מייצג?

שופט העליון סולברג פסק בעניין פיצול האישיות בייצוג

החלטת דירקטוריון דסק"ש להתפשר עם הדירקטורים הנתבעים עוררה מהומה רבתי באולמו של גרוסקופף, בעיקר בשל טענת עדיני ודקל שהפשרה — 100 מיליון שקל שישולמו לחברה בעיקר בידי הביטוח של הנתבעים — נרקמה מאחורי גבם. מצדדי הפשרה טענו כי שיקולי שכר טרחה מניעים את התנגדותם. עדיני ודקל טענו שהאמינו כי ניתן היה לקבל יותר וממילא שכר הטרחה הוא בשיקול דעת השופט.

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר כלכליסט

משרדנו מייצג בתביעה נגזרת כנגד דסק"ש בגין רכישת עיתון 'מעריב'

בדיון סוער שהתקיים אתמול בבית המשפט התברר כי בדירקטורים בדיסקונט השקעות שנתבעו בשל רכישת "מעריב" סגרו עסקה עם המגשרת, השופטת הילה גרסטל, מאחורי גבם של עורכי הדין שהגישו את התביעה. לפי ההסכם, הדירקטורים ישלמו לחברה 100 מיליון שקל.

לקריאת הכתבה המלאה בעיתון דה מרקר

מהומה בדיון בתביעת דסק"ש-מעריב: "סגרו הסכם פשרה מאחורי גבנו. זהו מעשה נבלה"

עורכי הדין המייצגים את התובע בתביעה הנגזרת שהוגשה בעקבות מכירת מעריב הופתעו לגלות כי דירקטוריון החברה הוביל מהלך להגשת הסדר פשרה מבלי לערב אותם בכך. הדבר הוביל להטחת האשמות בין הצדדים בעקבותיה החליט השופט גרוסקופף לפנות את אולם ביהמ"ש.

דיון סוער התקיים היום (ד') בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד דסק"ש בעקבות מכירת מעריב הביאה להטחת האשמות שלא זכורה כמותה, ובעקבותיה החליט השופט עופר גרוסקופף לפנות את אולם בית המשפט. המהומה קמה בעקבות הניסיון של דסק"ש והדירקטורים להעביר הסכם פשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה על ידי התובע רמי אוסטרובסקי מבלי לשתף או לקבל את הסכמת באי כוחו, עוה"ד רונן עדיני ורם דקל. בסופו של דבר החליט השופט לדחות את החלטתו עד שדסק"ש תעביר לעדיני ודקל את פרוטוקול הישיבה שבה גובש ההסדר.

לקריאת הכתבה המלאה באתר כלכליסט

דנקנר ודירקטורים בדסק"ש ישלמו 100 מ' ש' בגין עסקת מעריב?

הסדר פשרה: נוחי דנקנר, בעל השליטה ויו"ר דסק"ש לשעבר, והדירקטורים בדסק"ש מוכנים לשלם 100 מיליון שקל – מתוכם 4 מיליון דולר מכיסם הפרטי – לטובת סגירת התביעה הנגזרת שהוגשה נגדם בגין רכישת "מעריב".

האם נוחי דנקנר, בעל השליטה ויו"ר דיסקונט השקעות לשעבר, והדירקטורים בדסק"ש ישלמו 100 מיליון שקל – מתוכם 4 מיליון דולר מכיסם הפרטי – לטובת סגירת התביעה הנגזרת שהוגשה נגדם בפרשת עסקת "מעריב"? שאלה זו עמדה בלב דיון סוער שהתקיים היום (ד') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרת התביעה הנגזרת המתנהלת נגד דנקנר ונגד הדירקטורים לשעבר יאיר אורגלר ואלי כהן, בטענה כי עסקת הרכישה וההשקעה ב"מעריב" גרמה נזקים חמורים לדסק"ש. במהלך הדיון התברר כי לאחרונה גיבשו הצדדים לתביעה הסדר פשרה, במסגרתו נקבע כי הדירקטורים ישלמו לדסק"ש סכום כולל וסופי בסך 100 מיליון שקל לצורך סיום ההליכים. ההסדר הושג בעקבות הליך גישור שהתנהל בפני השופטת בדימוס הילה גרסטל, וביום ראשון האחרון הושגה פריצת דרך במשא-ומתן, הן לגבי הסכום שישלמו חברות הביטוח והן לגבי סכום ההשתתפות העצמית שישלמו הדירקטורים – שעומד על 4 מיליון דולר מכיסם. מדובר בסכום חריג ויוצא דופן, שנקבע לאחר שחברות הביטוח טענו במסגרת הגישור כי אין כיסוי ביטוחי לדירקטורים, לאור העובדה שבהחלטת השופט עופר גרוסקופף, אשר אישרה את ניהול התביעה הנגזרת לפני כשנתיים, נקבע כי הדירקטורים פעלו בפזיזות. על-פי ההסדר שגובש, שכר-הטרחה של עורכי הדין של התובע והגמול לתובע היו אמורים להישאר לשיקולו של בית המשפט. ואולם, במהלך הדיון הבוקר התברר כי עורכי הדין של התובעים כלל אינם תומכים בהסדר. התובעים טענו כי ההסכם שגובש בגישור – בהובלתם של עורכי הדין גיורא ארדינסט ואהרן מיכאלי ממשרד גולדפרב-זליגמן, רם כספי, גיל אוריון וצביקה אגמון, בפני המגשרת גרסטל – נעשה תוך עקיפתם, ושהם דרשו בגישור שסכום הפשרה יעמוד על 147 מיליון.

במהלך הדיון התקיימו חילופי דברים קשים בין עורכי הדין של דסק"ש, אביתר קנולר ואהרון קאופן (היועץ המשפטי של דסק"ש), שהאשימו את עורכי הדין של התובעים, רונן עדיני ורם דקל, כי ההתנגדות שלהם להסדר נובעת מכך שדסק"ש לא הסכימה לשלם להם שכר-טרחה בהיקף 20% מהסדר הפשרה – בסך 20 מיליון שקל. לטענת קנולר וקאופמן, עורכי הדין של התובעים לא מייצגים עוד את האינטרס של דסק"ש אלא את האינטרס האישי שלהם.

עורכי הדין עדיני ודקל, המייצגים כאמור את התובעים, מחו על ההאשמות וטענו כי התנגדותם להסדר היא עניינית ונובעת מכך שניתן להשיג סכום גבוה יותר במסגרת הפשרה, בסך של כ-147 מיליון שקל החזר לדסק"ש, או לכל הפחות סכום שנמצא בטווח של בין 100 ל-147 מיליון שקל.

לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס