עו"ד רונן עדיני השתתף בפאנל של DUN'S 100 (גלובס 2.9.15)

"בארה"ב ובאירופה השלדים של המועמדים עולים לפני המינוי"

הליך מינוי גל הירש למפכ"ל, שהסתבך בשל הביקורת הציבורית, עורר ביקורת בקרב חברים בפאנל DUN'S 100: "יש תחושה שהשלטון נגוע בספינולוגיה. אין משילות, ואין שום מדיניות. בשלב זה קשה לשר ארדן להגיד 'טעיתי'"

אחד הנושאים החמים ביותר שעמד על סדר היום בפאנל "גלובס DUN'S 100" שנערך היום (ד') בהשתתפות "פורום המשרדים המובילים על-פי תחומי התמחות-2015", ובהנחייתו של חגי גולן, עורך "גלובס", היה המינוי השנוי במחלוקת למפכ"ל המשטרה, של גל הירש. חברי הפאנל שיקפו את המחלוקת הניטשת בציבוריות הישראלית בנוגע לשאלה אם ראוי למנות את גל הירש והאם העיסוק התקשורתי והפלילי בנושא מוצדק. בדבר אחד היה קונצנזוס: לראשות המשטרה דרוש מחליף או מחליפה איכותיים שיבצעו את תפקידם ללא פשרות ובהגינות.

לדברי פרופ' דן ביין ממשרד פרופ' ביין ושות', "הבעיה מתעוררת כאשר בודקים לעומק את הדברים, רק אחרי שהדברים יוצאים בתקשורת. צריך להקדים תרופה למכה, והשר הממנה צריך לעשות את הבדיקה הזו טרם ההכרזה. כך גם שמו הטוב לא ייפגע". ביין גורס כי השר הממנה צריך לבחון לעומק אצל היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה, "בטח במקרה של תפקיד כזה", שהמועמד צריך להיות נקי מכל חשד. "איך זה שלא ידעו על ועדת אלמוג (הוועדה בראשות דורון אלמוג שבחנה את הגורמים לחטיפת החיילים בגזרה שהייתה באחריות הירש ב-2006 – ס'כ'), זה מאוד מוזר שרק עכשיו השר נפגש עם האלוף אלמוג?!".

עו"ד דרור גל ממשרד סטריקובסקי-גל ושות' סבור אף הוא שהבעיה טמונה בתהליך האיתור עצמו. "יש בעיה שאנשים לא נבדקים לעומק טרם מועמדות", הוא אומר. "בסיטואציה הזו יש כשל של כל המערכת של בדיקת האינפורמציה בזמן. וזו בעיה השזורה בכל הליך מינוי שקיים היום. בארה"ב ובאירופה, למשל, שלדים כלשהם של מועמדים עולים לפני התהליך, ומשם מחליטים אם לאשר מועמדות של אותו אדם או לפסול אותו. רק אצלנו מדובר ב'סוף מעשה במחשבה תחילה'".

עו"ד אורן מנדלר, שותף בכיר במשרד לוצאטו, הסכים והוסיף כי תהליך איתור מועמדים בכירים צריך להיעשות יותר בשקיפות. "והנה, אפשר להסתכל על ארדן – הרי בשלב מאוחר שכזה יותר קשה לו לומר 'טעיתי'. אם הייתה שקיפות אפשר היה אולי למנוע זאת", ציין.

עו"ד עופר בר-און מייסד שביט בר-און גלאון צין יגור ושות' ציין "אם אנחנו מסתכלים על המינויים בשנים האחרונות נראה לי שיש 'גל' מקשר בין כולם. כמו לדוגמה במינוי יואב גלנט. המועמדות של המועמדים היא לפי רוב חסויה. מגיע שר, בוחר מישהו, וזו בחירה שלציבור יש חלק בה. נדמה לי שזה דווקא פלוס".

לדעת בר-און תהליך הבחירה בישראל טוב וראוי יותר מאשר ההליכים השקופים יותר הנהוגים בחלק ממדינות אירופה וארה"ב. "המינוי בדרך הזו,  אומנם לא ימזער את הביקורת הציבורית אבל מצד שני תהיה כאן באמת בחירה סודית ואמיתית". באשר להירש, בראון כבר מהמר על תוצאות ההליך ומכריז: "בכל מקרה, גל הירש לא יהיה מפכ"ל. עכשיו הוא סתם מתגלגל בכיכר העיר".

בעוד שלרוב מפנים את האצבע המאשימה לכישלון המנויים בשנים האחרונות לעבר "התקשורת", שנתפסת כמי שפוצחת במחול השדים סביב המועמדים הפוטנציאלים, עו"ד גיא גיסין ממשרד גיסין ושות' עורכי דין, מפנה את האצבע המאשימה דווקא לעבר הממשלה והתרבות הישראלית. "השיטה הנפוצה להאשים את התקשורת זו אמירה מאוד זולה. יש תחושה שהשלטון נגוע בספינולוגיה וחפיפניקיות. אין משילות, ואין שום מדיניות. כל שינוי שלטון גורם לשינוי צוות בכל משרד וכל ההחלטות שעשה השר שלפניו".

גם עו"ד רונן עדיני ממשרד עדיני-ברגר-גבאי טוען כי תהליך קבלת ההחלטות נעשה בשיטת ה"סמוך" הישראלית. "תהליך קבלת ההחלטות הוא תהליך מזעזע, זה חפיפניקיות ברמה הגבוהה ביותר. שר בממשלה צריך לעשות שיעורי-בית. לדעתי, הוא רצה להתפרע ולעשות 'וואו'. אם הוא היה עושה בדיקה ואומר לאלמוג – קראתי את הדו"ח שלך וכו', אז מילא, אבל לא. יש כאן בעיה בקבלת החלטות. זה מעיד על תרבות של חפיף".

לקריאת הכתבה המלאה