משרד בלטר-גוט-אלוני גרף מהמדינה 11.5 מיליון שקל (דה מרקר 15.11.12)

הצעת חוק שגיבשה רשות ניירות ערך מעגנת את היכולת של משקיעים לתבוע חברות דירוג אשראי בגין דירוג רשלני ■ במקביל, פסק דין תקדימי באוסטרליה הטיל אחריות על חברות דירוג בינלאומיות ■ המגמה עשויה להשפיע על שתי בקשות לתביעות ייצוגיות בישראל

הסיוט הגדול ביותר של חברות דירוג האשראי התממש בשבוע שעבר באוסטרליה ומעורר עניין רב בשוק ניירות הערך בישראל, ברשות לניירות ערך וגם בקרב המעורבים בשתי תביעות ייצוגיות שנמצאות בעיצומן בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

הסיוט שלהן הוא פסק דין הקובע כי דירוג מוטעה ורשלני מחייב את חברות הדירוג שכשלו לשלם פיצויי עתק למשקיעים.

עד השבוע שעבר הצליחו חברות הדירוג הגדולות בעולם להביא לדחיית רוב התביעות שהוגשו נגדן על דירוגים שגויים או להתפשר בשקט מחוץ לבית המשפט, כולל בתביעות שהוגשו בגין הדירוגים המנופחים של אג"ח מבוססות משכנתאות – מאיץ הבעירה של משבר הסאבפריים בארה"ב, שוול סטריט עדיין מתאוששת ממנו.

בית משפט באוסטרליה קבע בשבוע שעבר כי חברת הדירוג הבינלאומית סטנדרד אנד פורס חייבת לפצות בסכומי עתק 12 עיירות אוסטרליות שרכשו בכספי ציבור אג"ח מתוחכמות. האג"ח נמכרו לעיירות על ידי בנק AMRO-ABN וקיבלו את הדירוג הבטוח ביותר, AAA, על ידי חברת הדירוג.

כמו תמיד, חברות הדירוג טענו כי הדירוג שנתנו היה בגדר המלצה בלבד, וכי המשקיעים הם שנושאים באחריות להחלטות ההשקעה שלהם. בית המשפט האוסטרלי דחה את הטענה, באופן תקדימי ומנומק. במקרה האוסטרלי, חברות הדירוג הרהיבו וטענו כי התובעים לא הבינו כלל את מהות ניירות הערך המתוחכמים שרכשו, ועל כן הרשלנות היא שלהם. בית המשפט קבע שההיגיון צריך להיות הפוך: כלומר, דווקא ככל שהמכשיר הפיננסי מורכב יותר – והרוכשים מודעים לכך – הרוכשים מסתמכים ביתר שאת על המלצת חברות הדירוג. בכך יצר בית המשפט האוסטרלי חובת זהירות של חברות הדירוג כלפי המשקיעים המסתמכים עליהן.

12 עיירות ניצחו

פסק הדין האוסטרלי משתרע על כ-1,500 עמודים. לא פחות. בית המשפט מגלה כי השיטה עבדה בצורה הבאה: עובדים לשעבר בחברות הדירוג נשכרו על ידי בנק AMRO-ABN לעבודה במחלקת המכשירים הפיננסיים שלו. עובדים אלה ידעו כיצד עובדות חברות הדירוג, וניצלו את הידע הזה כדי לגבש אג"ח ומכשירים פיננסיים מתוחכמים שידורגו בדירוג גבוה על ידי חברות הדירוג, גם אם בפועל היו אלה ניירות ערך מסוכנים. בית המשפט האוסטרלי קבע כי חברות הדירוג קיבלו כמובן מאליו את רוב המצגים של עובדי הבנק ביחס למכשירים הללו, ונתנו להם את הדירוג הגבוה AAA ללא הצדקה.

מבחינה משפטית, ההישג החשוב ביותר של התובעים האוסטרלים הוא בכך שבית המשפט דחה את טענת ההגנה כי הדירוג הוא דעה או המלצה בלבד ואין להסתמך עליו. ההערכות הן שיש עוד לפחות 40 תביעות גדולות המתנהלות ברחבי העולם נגד חברות הדירוג הבינלאומיות הגדולות – סטנדרד אנד פורס, מודי'ס ופיץ'. בכל התביעות האלה יקראו בעיון את פסק הדין האוסטרלי. גם בישראל כבר קוראים אותו.

כיצד הצליחו 12 עיירות קטנות לנהל מערכה משפטית מורכבת נגד חברות דירוג ובנק גדול? התביעה מומנה על ידי חברה אוסטרלית, המשתתפת במימון תביעות וגוזרת קופון מהתוצאה. מודל מימון זה אינו קיים בישראל, אבל שתי בקשות לאישור תביעות ייצוגיות שמתנהלות בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד חברות דירוג, קיבלו תמיכה כלכלית מרשות ניירות ערך. נכונות הרשות לסייע במימון מעידה על רצונה לקדם הכרה משפטית באחריות חברות הדירוג כלפי ציבור המשקיעים.

שתי הבקשות לתביעות ייצוגיות הוגשו נגד חברת מעלות, והן מכוונות גם כנגד חברות מקבוצת אקסלנס (מטבעות עולם וקשת) שהנפיקו מכשירים פיננסיים מתוחכמים, "אג"ח מובנות", שקיבלו דירוג ממעלות. שתי התביעות מנוהלות בידי עו"ד רונן עדיני. מעלות מיוצגת בהליכים על ידי עוה"ד טוביה ארליך וקובי שרביט ממשרד עוה"ד הרצוג פוקס נאמן. בשתי הבקשות, שהוגשו ב-2009 בעיצומו של משבר הסאבפריים (אחת בסכום של 220 מיליון שקל והשנייה בסך 85 מיליון שקל), דן שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב אלי בכר.

נכון להיום, בישראל אין הכרה משפטית בחובת הזהירות של חברות דירוג כלפי משקיעים. מעלות טוענת כי אין לה אחריות ישירה כלפי המשקיעים, וכי הדין אינו קובע חובת זהירות של חברות הדירוג כלפי מחזיקי אג"ח מדורגות או מכשירים פיננסיים מדורגים שהגיעו לחדלות פירעון אף שדורגו בדירוג גבוה. יותר מכך, מעלות טוענת בשתי התביעות כי הסתמכה לחלוטין על חברת האם שלה, סטנדרד אנד פורס, בדירוגה את בנק ליהמן ברדרס, שבו הושקעו כספי המשקיעים שרכשו בישראל את האג"ח המדורגות של מטבעות עולם וקשת. ליהמן ברדרס התמוטט כזכור.

הסעיף שהושמט חזר

בחודש האחרון גיבשה המדינה הצעת חוק ממשלתית שנועדה להגביר את הפיקוח על חברות הדירוג בישראל. שתי חברות הדירוג היחידות, מעלות ומידרוג, קשורות לחברות בינלאומיות: מדרוג למודי'ס, ומעלות לסטנדרד אנד פורס.

הצעת החוק היא יוזמה של הרשות לניירות ערך, שעובדה עם משרד המשפטים. עיון בטיוטות קודמות של ההצעה מגלה כי בטיוטה הראשונה שהפיצה הרשות לפני כשנתיים, נכלל סעיף הקובע כי חברות הדירוג עשויות להיות חייבות בפיצויי נזיקין כלפי משקיעים בגין דירוג שגוי שנעשה בפזיזות.

בטיוטה שנייה שהפיצה הרשות נעלם הסעיף הזה. הסיבה להיעלמותו נעוצה בכך שברשות החליטו לבחון את האחריות שמטילים רגולטורים במדינות אחרות בעולם על חברות הדירוג, כדי להבטיח שהדירוג שינפיקו החברות הישראליות לאג"ח ישראליות יהיה מקובל גם מעבר לים.

ואכן, הצעת החוק שפורסמה באחרונה שוב כוללת סעיף המטיל אחריות בנזיקין על חברות דירוג שפירסמו דירוג שגוי עקב "רשלנות חמורה". הצעת החוק מהפכנית משום שהיא קובעת במפורש כי על חברות הדירוג חלה חובת זהירות ישירה כלפי המשקיעים המסתמכים על הדירוגים. חברות הדירוג לא יוכלו לטעון כי הדירוג הוא דעה או המלצה חסרת משמעות. יהיה עליהן לקחת אחריות על מעשיהן אם יטעו בדירוג עקב רשלנות חמורה.

הצעת החוק הולכת כברת דרך לטובת המשקיעים המסתמכים על חברות הדירוג, מכיוון שהיא קובעת כי במקרה של תביעה הנטל יהיה על חברת הדירוג להוכיח ראשונה שהיא פעלה בתום לב.

מהי רשלנות חמורה? לא ידוע. זאת יצטרכו לקבוע בתי המשפט. סביר להניח שחברות הדירוג יפתחו בקרוב – אם לא פתחו כבר – במסע לחצים, שמטרתו מזעור האחריות שהצעת החוק מטילה עליהן. קרוב לוודאי שהאיום המרכזי שלהן יהיה שסיכונים משפטיים גדולים יובילו לסגירת הפעילות הישראלית של החברות הבינלאומיות ויפגעו בשוק ההון.

דה מרקר 15.11.12