הפינאלה של התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש-מעריב

לפי הפשרה שהושגה בנגזרת נגד צמרת דסק"ש בגין רכישת "מעריב", הנתבעים ישלמו סכום נוסף לתובע ובאי-כוחו – לפי קביעת ביהמ"ש

"אין לכחד, ההליך שהוביל להגשת הסכם הפשרה, והדיונים בהסכם הפשרה, לא התאפיינו בהרמוניה ובשיתוף פעולה בין באי-הכוח בתביעה הנגזרת לבין החברה ובאי-כוחה. למרות שלכאורה בשלב שבו אנו מצויים, אין ניגודי אינטרסים בין החברה לבין מגישי התביעה הנגזרת, שכן אלה כאלה אמורים להיות מעוניינים בהשאת הערך שיושג לטובת החברה, הרי שבמהלך המשא-ומתן ביחס להסכם הפשרה נתגלעו ביניהם פערים, מחלוקות ואף עוינות. על כך יש להצטער, ובמיוחד יש להצר על כך שמחלוקות בדבר כדאיות הפשרה גלשו להטחת האשמות ועלבונות שאינם במקומם. אסתפק בציון התרשמותי כי באי-הכוח בתביעה הנגזרת פעלו לכל אורך ההליך באופן מסור ומקצועי, וכי הם ראויים לתודה ולהוקרה על ההישג המרשים שהשיגו לטובת החברה".

כך כותב השופט עופר גרוסקופף בפסק הדין, שבמסגרתו החליט לאשר את הסכם הפשרה שהושג בתביעה הנגזרת בפרשת עסקת רכישת "מעריב" על-ידי חברת דסק"ש. העוינות בין התובעים לנתבעים, שאליה התייחס השופט בפסיקתו, התעוררה על רקע הטענות של באי-כוח התובעים כי הסדר הפשרה הושג בחטף, מאחורי גבם וללא הסכמתם.

לפי הסכם הפשרה שהושג, הנתבעים – בעל השליטה לשעבר בחברה, נוחי דנקנר, הדירקטורים לשעבר ונושאי משרה – ישלמו סך של 100 מיליון שקל לקופת דסק"ש, ובנוסף – גמול לתובעים שהגישו את התביעה הנגזרת ושכר-טרחה לבאי-כוחם – כפי שיקבע בית המשפט. סכום שכר-הטרחה והגמול לתובע טרם נקבעו, וכעת על הצדדים להגיש טיעונים בעניין זה לבית המשפט, על-מנת שיכריע בעניין.

חילופי האשמות

התביעה הנגזרת הוגשה לפני מספר שנים לבית המשפט על-ידי בעל מניות מיעוט בדסק"ש – באמצעות עוה"ד רונן עדיני ורם דקל – נגד נוחי דנקנר ונגד דירקטורים אחרים בחברה, שהחליטו ב-2011 על קניית עיתון "מעריב" , שגסס אז, בהשקעה של 147 מיליון שקל.

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר גלובס